(1) בדרך כלל, ניתן להצביע אחרי שיחה של שעתיים עם בחור/ה, על נקודה הגיונית שמונעת ממנו להקים את ביתו. לעתים זוהי הנקודה שמפריעה, ולעתים משהו מינורי יותר, שבכל זאת מפריע.

אך את מיכל אנו מכירים 9 חודשים, וגם לאחר ראיון ארוך ושיחות רבות מאז – "אין קצה חוט", כפי שאומרים בשפת החוקרים. מה קורה, שבחורה בת 30, עמוקה ושמחה, יראת-שמים, אידיאליסטית, פועלת ויוצרת בחינוך, וגם נראית בסדר גמור - לא מצליחה להתחתן?

לפני חודש הודיעה לי מיכל, שנפגשה 3 פעמים עם בן 38, והוא אמר את ה'לא'. החלטתי להעיז ולנסות: יצרתי קשר עם הבחור - יואב - ונפגשנו. במשך 3 שעות התרשמתי ממנו ביותר, ונוכחתי שהוא דומה מאוד למיכל בִּשלל המעלות. כשהגעתי בעדינות לשאלה מדוע סירב למיכל, הודה שבאמת יש לה מעלות רבות בעיניו, אבל הוא מחפש בחורה "יותר רגועה" (הוא הביא דוגמה לְ'חוסר הרגיעה' שלה

יואב, הרי נפגשתָּ כבר עם 150 בנות. לכל אחת, היתה בעיניך איזו מגרעת - (כולל ה'מגרעת' של אותן שאמרו לך 'לא'). מה אתה חושב אפוא שהולך לקרות מחר...? שינוי דרמטי?

- אך כאדם נשוי ומבוגר אני יודע [מה שהוא כרווק אינו יודע] ש-80% מהנשים נכנסות ל'חוסר רגיעה' בַּמצב שהוא תיאר).

בלית ברירה השלמתי עם קביעתו, ולאחר שעתיים וחצי של שיחה הבטתי היטב לתוך עיניו, ושאלתי בכֵנות: "יואב, הרי נפגשתָּ כבר עם 150 בנות. לכל אחת, היתה בעיניך איזו מגרעת - (כולל ה'מגרעת' של אותן שאמרו לך 'לא'). מה אתה חושב אפוא שהולך לקרות מחר...? שינוי דרמטי? פתאום יציעו לך איזו בחורה מושלמת, שהוסתרה עד היום בפאתי עזה?... כאדם בוגר אתה מבין, שכפי הנראה, גם לַבאה בתור תהיה איזו מגרעת בעיניך - ואתה כבר לא צעיר...

אנו ניפרד בעוד דקות, ואולי לא ניפגש עוד לעולם. אבל לפחות הְיה אמיתי עם עצמך: קְבע לך היום "קו אדום", שאם ח"ו תגיע אליו – תתחתן גם עם בחורה כמו מיכל, שאני מעיד עליה שהיא הצעה מעולה. מה יהיה אותו "קו אדום"? - תקופת זמן, או פגישות נכזבות: היום ט' בכסליו תש"ע. אם תגיע לט' כסליו תשע"א, וחלילה לא תמצא את מה שאתה מחפש - תתחתן עם מיכל או שכמותה. ולחילופין: עם תיפגש עם עוד 20, 30, או 40 הצעות (תחליט בעצמך מהו המספר ההגיוני) ולא תמצא - תסכים להתחתן עם אחת כמו מיכל, שגם לדבריך יש בה כ-90% ממה שאתה מבקש".

הדברים האמיתיים וההגיוניים, 'פתחו' את יואב: "אתה יודע מה?... אם כבר, אז יש מישהי שאמרתי לה 'לא' לפני שנה, ואני חושב שזו היתה טעות מצִּדי... היא בחורה מצויינת וכבר רצתה להתחתן אִתי, אבל אני... תוכל אולי לקשר ביני לבין יסמין?".

"בשמחה", עניתי, וּבלִבי חשבתי שאחת מן השתים: אם יתחתן עם יסמין – מצויין! ואם לא – אולי יסכים אז לחזור ולהיפגש עם מיכל שלנו...?

יסמין נענתה מיד להיפגש אתי ועם אשתי, וכעבור שעה וחצי של שיחה אמרנו לבחורה בת ה-35 שהגענו אליה דרך יואב, שסיפר מאוד בשבחהּ, ושלדעתנו ירצה מאוד להיפגש אִתה שוב. יסמין לא התלהבה מהשבחים. היא הצטחקה קלות, ואחר אמרה באיטיות כשהיא מאוד "רגועה":

"אָה, יואב... אני זוכרת שהוא אמר 'לא', אבל גם אני לא רציתי בו כל-כך"...

* * *

(2) אחרי יאיר, אני עוקב מאז נפרד מאשתו לקראת גירושין. ר"ב מצליח בתיכון-דתי איכותי, אב לחמישה, בסוף שנות ה-40 שלו: "כשתהיה פנוי סופית, פְּנה אלינו. יש לנו הצעה טובה בשבילך". כעת טִלפן ורצה פרטים. אמרתי שמדובר בגרושה עם 2 ילדים, בת רב, שרוצה בעל ת"ח כמו יאיר, ושנראית מצויין גם בגיל 42. הבנתי שהוא אינו שש להצעה. הצעתי גרושה בלי ילדים - אך ההיסוס

כל הסברַי, שלַּרווקות בנות ה-40 שהיכרתי בחיי [כמה עשרות בלבד] היה תמיד איזה 'עיכוב' מלהיכנס למעגל הנישואין, ושלכן עדיף לו להיפגש עם גרושה או אלמנה שיודעת מהם חיי נישואין (להבדיל מ'דֵייטים') – לא עזרו

נשאר: "היית אולי מעדיף להתחיל עם רווקה, וכזאת שעוד יכולה ללדת". כל הסברַי, שלַּרווקות בנות ה-40 שהיכרתי בחיי [כמה עשרות בלבד] היה תמיד איזה 'עיכוב' מלהיכנס למעגל הנישואין, ושלכן עדיף לו להיפגש עם גרושה או אלמנה שיודעת מהם חיי נישואין (להבדיל מ'דֵייטים') – לא עזרו.

ושוב, בלית ברירה, השלמתי עם קביעתו, והצעתי רווקה, בת-משפחה רחוקה (40), בעלת רמה תורנית ומעשית כאחד, שמקורביה אומרים ש"מאושר יהיה מי שיזכה בה". היתה בעיה אחת: יאיר העדיף אשכנזיה ("כמוני, כדי שבַּ'סיבוב השני' לפחות, תהיה התאמה מירבית") אך בְּדי-עמל שיכנעתי אותו שלמרות מוצאה הספרדי, היא 'ממש' אשכנזיה, בחינוכהּ ובאופיה.

השבוע, נודע לי מה עלה בסופה של ההצעה: יאיר ביקש מידיד להתקשר אל הבחורה, והלה שמע מהרווקה בת הארבעים את המשפט הקצר הבא: "מה?! גרוש?!?".

* * *

אז מה נותן כוח להמשיך...?

– הטלפון של יום ד' שעבר בלילה: "שלום הרב, קוראים לי צוריאל, ואני מתחתן מחר. אני חייל, והושפעתי מאוד מִקריאה בספר "סוד הנישואין"...לכן החלטתי להתחתן, למרות שאני בצבא... אפשר לבוא מחר בבוקר לקבל ברכה לחתונה?".

בחמישי בבוקר אתה יושב מול בחורצ'יק בן 20 ומשהו – וממש מוקסם. איזה יופי, איזו טהרה אמיתית, איזו תמימות-נעורים מתוקה... כן, גם אֶמָה, הכלה, היא חיילת; משרתת בָּאולפן לגיור. אלקים! איזה עולם יפה בראתָ! מתחתנים. כל-כך פשוט וקל.

כיפה-סרוגה תכלת, מותאמת להפליא לצבע עיניו... – צריך יותר מזה?

השתדלתי גם אני, להתאים לבחור רוחני כמוהו רעיון מפרשת-השבוע (שעבר), פרשת "ויחי": ...מה פתאום כולל יעקב בדברי פרידתו מיוסף, את הפסוק "ואני בבֹאי מפדן מתה עלי רחל... ואקברה שם בדרך אפרת" (בראשית מח, ז)? רש"י ענה, כדי שיוסף לא יתמה כיצד אביו מטריחו לקוברו בא"י הרחוקה, בעוד שאת רחל אִמו קבר על אֵם הדרך, ולא הוליכה מעט למערת המכפלה. אלא שאם רק זוהי הסיבה, מתאים היה שפסוק זה יופיע בַּפגישה הראשונה של יוסף ויעקב, בתחילת "ויחי"! (שם מז, כט-לא). שהרי שם ציווה את יוסף לקוברו בא"י, ושם היה מתאים להוסיף שאת רחל קבר על אֵם הדרך, כדי שתתפלל על ישראל היוצאים לגלות בבל.

– אולי מותר להוסיף ולומר כך: יוסף יודע, שזוהי הפגישה האחרונה עם אביו. לכן הזדרז להביא את בניו, לקבל את הברכה הגורלית. מביט יוסף באביו, חוזר ומביט, ושואל באלם-קול את השאלה הקשה מכולן, שבעצם כולנו צריכים לשאול: 'אבי הקדוש! איך קרה מה שקרה...? איך הפליתָ אותי בין האחים, דבר שגרם לכך שירדנו למצרים הנוראה? הרי אתה לימדת אותי את התורה כולה (בראשית רבה פד, ח) וכיצד לא זכרתָּ את הגמרא ב"שבת" (י:): "לעולם אַל יְשנה אדם בְּנו בין הבנים. שבשביל משקל שני סלעים מילת (רש"י: מעט משי) שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים"?! אבא קדוש, מי כמוך יודע, שאיננו עומדים לצאת מכאן כל-כך מהר. כאן ילמד העם ע"ז מהי, ומשום כך יעשה אחר כך את העגל... – איך יתכן שאתה אבא, ש'דמותך חקוקה בכסא הכבוד' - נכשלתָּ בדבר כה גורלי?".

– ובְמשפט הלפני-סיום שלו בתורה, עונה יעקב ברוח-קודשו לכל השואלים: "ואני בבֹאי מפדן, מתה עלַי רחל..." מה אתם מתפלאים? דעו לכם בָּני, שאיש בלי אשה, הוא כוח ללא איזון...! ברגע שרחל מתה, החלה אהבתי לקלקל את השורה, ובדיוק אז התחלתי להפלות את יוסף. הוא היה כל-כך דומה לאִמו... יתום בן 6, "יפה-תואר ויפה מראה"... – הכל השתבש אצלי. אכן: "מתה עָלַי רחל..." - "קשה עָלַי מיתתה של רחל, מכל הצרות הבאות 'עלי'"! (רו"ר ב, ז) – כי אז הֵחל קֶרע השנאת-חינם בבית ישראל, שהוביל בסופו של תהליך לְגלות בבל.

"אפילו ליעקב אבינו", סיימתי, "בחיר האבות, עם כל עוצמת קדושתו בגיל 103 – קורה משהו הרה-גורל כשהוא ללא אשה; ללא רחל, אשתו שמשורש נשמתו".

ונשק החייל הצעיר לַמזוזה – והלך בקדושה אל חופתו ואל שמחת-לבו.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

יש לכם מועמד איכותי עבור מיכל, שמעלותיה הוזכרו בתחילת הכתבה? נא השאירו הודעה ב-077-5447630 (בבקשה, רק המועמד עצמו, ולא הורים או חברים