הטרוריסט היהודי והמתנחלת – מצא את ההבדלים

מי שנכלא על שותפות בהתארגנות טרור ובגידה מלמד תיכוניסטים בת"א, כעת לא ברור מדוע נאסר על מרגלית הר שפי ללמד דרמה ילדי יסודי.

שמעון כהן , כ"ו בטבת תש"ע

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

לא מצליח להבין איך מערכת החינוך שלא אפשרה למרגלית הר שפי להיות מורה לדרמה מאפשרת לטרוריסט בעבר ללמד תיכוניסטים בתל אביב.

בבתי ספר תיכוניים בתל אביב (עירוני ד' ועירוני א') מועסק מרגל לשעבר, ולא, אני לא מתכוון לסוכן מוסד בעבר או מישהו ששב ממשימת ריגול בדמשק וכעת מעביר את מורשתו המופתית לבני הנעורים, אלא למי שהורשע ואף נכלא בעוון התארגנות טרור נגד מדינת ישראל ואף בעוון בגידה.

מדובר בדן ורד שהיה בעברו איש 'החזית האדומה' חברו של אודי אדיב שבשנת 1972 הורשע בעוון קשרים שיצר עם סוכן זר בפגישותיו בדמשק. מכיוון שלא כולנו בקיאים, ובעיקר לא כולנו זוכרים את מעלליה של אותה קבוצה מחתרתית מסוכנת, הנה לכם קטעים מתוך אתר האינטרנט של השב"כ העוסק באותה פרשה המוגדרת בארגון כ"פרשת הריגול מהגדולות שידעה מדינת ישראל":

הפרשה "מתחילה בערבי-נוצרי בשם דאוד סמעאן תורכי, אז בן 45, בעל חנות ספרים בוואדי ניסנס בחיפה, שהיה ראש הרשת בישראל. תורכי נודע ברחוב הערבי כתומך נלהב בפעילות חבלנית עוינת. החל ממחצית שנת 1968 החלו להצטבר בשב"כ ידיעות על פעילות בלתי שגרתית של תורכי. בין היתר, עלה השב"כ על קשר מיוחד שהוא מקיים עם חביב קהוואג'י בקפריסין, כולל ביקור שערך אצלו בשנת 1969. חביב קהוואג'י, נוצרי-מרוני, אז בן 38, מורה ומשורר, לאומני, פעיל מרכזי בארגון "אל-ארד" שהוצא מחוץ לחוק, נעצר בגין ריגול והיגר מאוחר יותר מהארץ לקפריסין. האחרון נחשד על ידי השב"כ כמעביר מידע לגורמי מודיעין ערביים.

בשנת 1970 התקבלו בשב"כ ידיעות כי תורכי מקים ארגון חשאי הקשור לפת"ח, שמטרתו לנהל מאבק מזוין, תוך קבלת אמל"ח וביצוע פיגועים בארץ. מעקב ובדיקות שביצע השב"כ לימדו כי תורכי עומד בראש הרשת בישראל. הרשת הופעלה מחו"ל על ידי חביב
בשב"כ הוערך כי אדיב הוא ראש חוליה בארגון, חברי חולייתו הם כנראה יהודים, ואנשים מחולייתו עומדים אף הם להיות משוגרים לחו"ל. בהמשך זוהו חברי ארגון יהודים נוספים: דן ורד, דויד קופר ויחזקאל כהן
קהוואג'י, וכי לתורכי היה קשר גם עם המודיעין המצרי.

תא נוסף של הרשת נחשף ב-1971, הפעם בראשות בדואי, כלוא ביטחוני לשעבר בשם סובחי נערני. חבורתו של נערני הייתה קשורה עם עבריינים פליליים, אותם הכירו בכלא, ואנשיה לא בחלו בכל אמצעי להגשמת מטרתם. באותה השנה, אומתה ההערכה כי הארגון פועל למען המודיעין הסורי, ואף מבצע אימונים בנשק ובחבלה בסוריה.

באותה תקופה נודע לשב"כ כי קיימים מגויסים יהודים ברשת. ואכן, בנובמבר 1971 זוהה צעיר תושב חיפה כמי שקשור לפעילותו החשאית של תורכי. מדובר היה ביהודי בשם אודי (אהוד) אדיב.

אדיב היה מוכר לשב"כ, יוצא קיבוץ גן שמואל, אז בן 25, סטודנט באוניברסיטת חיפה וחבר באחד מארגוני "מצפן" שנקרא "חזית אדומה" - הארגון הקיצוני ביותר מבין פלגי "מצפן". בשב"כ הוערך כי אדיב הוא ראש חוליה בארגון, חברי חולייתו הם כנראה יהודים, ואנשים מחולייתו עומדים אף הם להיות משוגרים לחו"ל. בהמשך זוהו חברי ארגון יהודים נוספים: דן ורד, דויד קופר ויחזקאל כהן.

המעצרים של חברי החוליה החלו בתחילת דצמבר 1972. 60 איש נחקרו, 40 מהם הועמדו לדין. התמונה שהלכה והתבהרה חשפה כי תורכי יזם את ההתארגנות אחרי מלחמת ששת הימים, גייס את אדיב אחרי שהכירו בכנס של "מצפן", ומינה אותו כאחראי על הפלג היהודי בארגון. אדיב, כך הסתבר, נסע פעמיים לדמשק בשליחות הארגון, התאמן בירי ובחבלה ומסר את כל הידוע לו על צה"ל ומפעלים חיוניים בישראל.

במהלך החקירות נחשפו 5 פרשות נוספות. הידועה שבהן הייתה פרשת מגעיהם של שני אנשי פלג מצפן "הברית הקומוניסטית המהפכנית" עם איש ארגון פת"ח. השניים, רמי ליבנה ומלי לרמן, נעצרו והודו. בחקירת אדיב התברר כי התכוון לגייס לארגון את ליבנה, בנו של ח"כ אברהם לבנבראון מרק"ח.

במרס 1973 הורשעו דאוד תורכי, אודי אדיב, דן ורד, סובחי נערני ואניס קרעאווי בבגידה. תורכי ואדיב נדונו ל-17 שנות מאסר, נערני וקרעאווי נידונו ל-15 שנות מאסר ואילו דן ורד נדון ל-10 שנות מאסר. יחזקאל כהן נדון ל-7 שנות מאסר ודויד קופר ל-5 שנות מאסר. חברים אחרים בפרשה נדונו אף הם לתקופות מאסר שונות. רק נאשם אחד זוכה מחמת הספק. רמי ליבנה ומלי לרמן הורשעו בדין ואחרי ערעור הוקל עונשם - ליבנה נכלא ל- 4 שנים ולרמן לשנתיים.

הדיווח באתר השב"כ מסתיים בקטע הבא, כדי שנבין את חומרת הפרשה ההיא: "מלבד העובדה שפרשה זו הייתה התארגנות הפח"ע והריגול הראשונה בארץ שהיה בה שיתוף פעולה ערבי-יהודי, ייחדה את הפרשה עצם ההתארגנות המחתרתית לטווח ארוך, שתכליתה הייתה ביצוע פעולות חבלה באתרים אסטרטגיים בשעת חירום למדינה, וכל זאת בתיאום עם האויב. ייחודה היה גם בהיקף המספרי הגדול של המעורבים ברשת ובמשך זמן פעולתה".


האיש הזה מלמד מתמטיקה גם היום בבתי ספר תיכון בתל אביב ואיש אינו פוצה פה ומצפצף. את אף אחד זה לא מטריד, איש לא קופץ ונזעק בדרישה להרחיק אדם כזה מהיכולת להשפיע על בני נוער זמן קצר טרם גיוסם
וכאמור, האיש הזה מלמד מתמטיקה גם היום בבתי ספר תיכון בתל אביב ואיש אינו פוצה פה ומצפצף. את אף אחד זה לא מטריד, איש לא קופץ ונזעק בדרישה להרחיק אדם כזה מהיכולת להשפיע על בני נוער זמן קצר טרם גיוסם.

אבל, תאמרו לי בצדק מסוים, מה אתה רוצה מהאיש? הוא שילם את חובו לחברה, נשפט וישב בכלא, מה אתה רוצה ממנו? שלא יעבוד? שירדפו אותו עד אין קץ?

ובכן, לא לי לקבוע כיצד יש להתייחס לאדם כזה. אני רק מרשה לעצמי לתהות איך קורה שאותה מערכת חינוך שמקבלת בסלחנות את שילובו של מורה שהיה חבר בארגון טרור שפעל נגד מדינת ישראל, ולעומת זאת במקרה אחר, של בחורה צעירה שככל הנראה חטאה התמקד בהיותה מתנחלת, כי אחרת לא ברור למה ישבה בכלא, כאשר הבחורה הזו רצתה להיות מורה ניתנה הוראה מהנהלת משרד החינוך שלא לאפשר לה זאת, והיא סולקה מהמערכת. אם לא הבנתם אני מתכוון למרגלית הר שפי.

הר שפי, כידוע, הורשעה בהליך משפטי מוזר בעבירה של אי מניעת פשע רצח ראש הממשלה רבין. היא ישבה בכלא שמונה חודשים ולאחר מכן התוודע העם היושב בציון מעדותם של שני ראשי שב"כ שאיך לומר זאת בעדינות, היא ישבה בכלא סתם, כי למישהו במערכת היה חשוב להושיב אותה שם.

ראש השב"כ בעבר כרמי גילון קבע בספרו שאמנם היא ידעה שיגאל עמיר שונא את ראש הממשלה אבל לא הייתה לה שום ידיעה על כוונותיו לרצוח אותו. ראש השב"כ בעבר עמי איילון אמר כזכור בכנס פעילים באשקלון שמידיעה הוא קובע שהר שפי לא ידעה על כוונותיו של עמיר. אז למה היא ישבה בכלא? אל תשאלו אותי. אין לי תשובות. אני כאן זה ששואל, והשאלה שלי היא למה מערכת החינוך לא אפשרה לה להיות מורה לדרמה בבית ספר יסודי, בעוד אין לה לאותה מערכת חינוך שום בעיה עם זה שחבר התארגנות הטרור ההיא משמש מורה למתמטיקה לתלמידים רגע לפני גיוסם לצה"ל?

אני מקווה שלא קראתם את המאמר הזה מתוך תקווה שתקבלו בסוף מענה לשאלות. כי אם קיוויתם לתשובה, מצטער, אין לי. אולי לכם יש?