להחזיר את השלטון לעם
להחזיר את השלטון לעם

פרופ' הנס קלזן, אשר יש הרואים בו את גדול המשפטנים במאה העשרים, אמר כי "החירות האינדיווידואלית נסוגה לעולם בפני דעת הרוב". נראה כי משפטני ישראל טרם הפנימו עובדה זו.

השבוע, מוטב מאוחר מלעולם לא, הונחה לפני כנסת ישראל הצעת חוק חשובה אשר עליה חתומים שבעה עשר חברי כנסת ממגוון סיעות הבית. מטרת החוק החדש היא להעניק לבית המחוקקים, הכנסת, את הכוח המגיע לה בשל היותה נבחרת הציבור ואשר על פיה מתבטא נאמנה רצון הציבור. אמוֹר מעתה, גם לבית המשפט, ויהיה עליון ככל שיהיה, ישנן מגבלות, אין הוא שליט כל יכול אשר

כל עוד היה הבית בחזקת ערבי תושב הכפר, לא פצה פרקליט המדינה את פיו, כמו שאינו מרים קול זעקה על מאות הבתים שנבנו ללא היתר ובנייתם ממַסד ועד טפחות אינה חוקית בעליל

הכל שפיט בפניו כי אם הציבור - הוא בעל ההשפעה  על דרכו.

להמחשת המציאות העקומה בה אנו נמצאים כיום ניתן לקחת כדוגמא את סוגיית "בית יהונתן" שבכפר סילוואן בירושלים. כל עוד היה הבית בחזקת ערבי תושב הכפר, לא פצה פרקליט המדינה את פיו, כמו שאינו מרים קול זעקה על מאות הבתים שנבנו ללא היתר ובנייתם ממַסד ועד טפחות אינה חוקית בעליל. ברגע בו נרכש הבית על ידי ישראלי, מיד התחיל להוות מוקד למשיכת אש חריפה. ראש העיר, שנבחר בשל העקרונות אותם ייצג, מעוניין לסייע לתושבים היהודים ששבו למקום בו גדלו אבות אבותיהם במאה שעברה, אולם נתקל בקשיים משפטיים שמערים לא אחר מאשר היועץ המשפטי שלו, בעיריית ירושלים.

בישיבת מועצת העיר (31.12.09) הודיע ניר ברקת כי "ברגע שהיועץ המשפטי לעירייה לא מאמין בדרך הנהלת העיר... ניקח יועץ שמאמין בדרך" כלומר, במצב הנוכחי, תחת שהיועץ המשפטי יתרום מיכולותיו המקצועיות לקידום המדיניות אותה מתווה נבחר הציבור, הוא פועל להַאֵט ואף לתקוע מקלות בגלגלי אותה מדיניות.

דוגמא נוספת בה התנתקה הרשות השופטת מהמֵבצעת היא פסיקת בג"ץ 3799/02  בעתירתו של ארגון שמאל קיצוני נגד ראש הממשלה ושר הביטחון בסוגיית "נוהל שַכן". אל מול טענתם המבצעית של ממשלת ישראל וצה"ל בדבר הצורך החיוני בנוהל שַכן לשמירה על חיי חיילינו, פסק בית המשפט העליון כי אסור לצה"ל להשתמש בו שכן "אינו חוקי". אמירה זו נובעת מתפיסת עולמו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק ש"הכל שפיט" וממילא אין יתרון לרשות המחוקקת או המבצעת כאשר היא ניצבת להגן על שלום חייליה - שלוחיה, שכּן "כולם שווים", לכאורה, בפני הרשות השופטת.

צעד חשוב, אם כן, נעשַה השבוע בעצם הנחת הצעת החוק המזכירה לשופטי ישראל שנבחרי הציבור הם העומדים בראש הפירמידה ושעל המערכת המשפטית לפעול לעשיית הצדק והמוסר לא על פי ראות עיניהם והשקפת עולמם כי אם לאור הדרך אותה ינחה הציבור באמצעות נבחריו.

"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה"