ישמרני הא-ל מידידיי

על פי הפרסומים שמוציא ממשל אובמה, הסכנה הגדולה לעולם איננה איראן אלא ישראל.

יוסף "עבו" עברון , כ"ח באדר תש"ע

סוף סוף יצא המרצע מהשק: מי שמסכן את שלום העולם ואת ביטחונה של ארצות הברית הוא לא אחמדינג'אד והנשק הגרעיני שהוא מפתח ואף לא אוסאמה בן-לאדן, מנהיג ארגון הטרור האסלאמי אל-קאעידה אלא (תתפלאו לשמוע): בנימין נתניהו. "ההחלטות שמקבל בנימין נתניהו לגבי המשך הבנייה מעבר לקו הירוק פוגעות בביטחונם של החיילים האמריקנים שנלחמים בעיראק, באפגניסטן ובפקיסטן... זה מסכן את ארצות הברית וזה מסכן את שלום האזור...", כך הצהיר "בשיחות סגורות" , "הידיד הגדול של ישראל", סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ובכך הצטרף לתעמולת הארס הזדונית של אחמדינג'אד, יורשו של היטלר במאה העשרים ואחת, "שהיהודים הם מחרחרי כל המלחמות והסכסוכים בעולם".

"לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני, ואני בהחלט רואה עצמי כציוני", הכריז ביידן לפני הבחירות לנשיאות ב-2008, כשהוא מציין בגאווה,  "יש לי יחסים מצוינים עם בנימין נתניהו, הוא חבר אישי קרוב..." (בדומה לאמרה הנפוצה אצל מבקריה השליליים החריפים
ביידן בחר בכעסו לחזור למלונו, "כדי להתרענן", ואיחר לארוחה בכשעה וחצי...אחר כך התפאר באוזני יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, כי איחר בכוונה לארוחת הערב עם נתניהו
של ישראל, "כמה מידידיי הטובים הם יהודים...")
 
כך העניש סגן הנשיא את ראש ממשלת ישראל

כך, לפני הבחירות ב-2008 , כשדעתו של ביידן עדיין זחוחה עליו; וכבר אמרו חז"ל, "אדם ניכר בכוסו, בכיסו  ו ב כ ע ס ו"; ואכן, כשקיבל את הידיעה על אישור הקמתן של 1,600 יחידות דיור ברמת שלמה בירושלים במהלך ביקורו ב-2010  ב"יד ושם",  כשהוא אמור להצטרף אחרי הביקור לראש הממשלה לארוחת ערב - בחר בכעסו לחזור למלונו, "כדי להתרענן", ואיחר לארוחה בכשעה וחצי...אחר כך התפאר באוזני יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), כי איחר בכוונה לארוחת הערב עם  נתניהו...כעין חזרה על התרגיל המשפיל של הנשיא אובמה, כשנפגש לאחרונה עם ביבי.

אף כי ביידן אוהב להבליט את היכרותו עם המזרח התיכון ועם מנהיגי ישראל ולפני צאתו לביקורו הנוכחי הבהיר למנהיגים היהודים בוושינגטון , שהמטרה היא לחזק את הברית בין ישראל לארה"ב ולהדגיש את המחויבות של ארה"ב לביטחונה של ישראל - מן הראוי להזכיר, ש בנובמבר 2010 צפויות למפלגתו בחירות קשות לסנאט ולקונגרס ותוצאותיהן יהוו  מבחן משמעותי למנהיגותו של אובמה, וביקור בישראל יכול היה בהחלט לשחק לטובה בגיוס הקול היהודי.

הדעות לגבי יחסו של ביידן לישראל מעורבות: בתקופת כהונתו כסנטור נהג להצהיר, "שישראל היא הכוח היחידי של אמריקה במזרח התיכון, וכי אם ישראל לא הייתה קיימת ארה"ב צריכה הייתה להמציא אותה, הרי שעמדתו הנוכחית, לפחות, בנושא איראן, היא בעייתית בכל הקשור לעמדה הרשמית של ישראל. הוא היה בין הבודדים בסנאט שהצביע נגד החקיקה להטלת סנקציות על גופים שסוחרים עם איראן והתנגד להצבעה קודמת בסנאט, שקבעה שמשמרות המהפכה האיראניים הן ישות טרור. הוא אינו מאמין, שאיראן, אכן, מייצרת נשק גרעיני, ומכל מקום, "היא אינה מהווה איום גרעיני כלפי ארה"ב....".

האיום הקיומי מצדה של איראן-גרעינית כלפי ישראל אינו מטריד אותו. הוא מתנגד לתקיפה באיראן וכן לבידודה, ולעומת זאת, מטעים
מה יהיה היקף הוויתורים הטריטוריאליים והפוליטיים של ישראל להגשמתו של חלום המדינה הפלשתינית – והאם אותה מדינה לא תהפוך עד מהרה לשלוחה של איראן, שתערער את עצם קיומה של מדינת ישראל - זה פחות חשוב בעיניו של ג'ו ביידן
את הסיכון שמהווה פקיסטן המחזיקה כבר בנשק גרעיני "וממשלתה עלולה לקרוס כתוצאה מפעולה אמריקנית באיראן...".

ביידן תומך נלהב בהקמתה של מדינה פלשתינית לצדה של ישראל, לא משום שהוא אוהד את הפלשתינים אלא משום שהדבר הוא טוב לארה"ב, "כי אז ישרור שלום במזרח התיכון", ויפחת הסיכון ל"הסתבכותה" של ארה"ב בפעילות צבאית באזור וכך תימנע פגיעה בביטחונם של החיילים האמריקנים שנלחמים בעיראק, באפגניסטן ובפקיסטן....
ובא לארה"ב הגואל.

מה יהיה היקף הוויתורים הטריטוריאליים והפוליטיים של ישראל להגשמתו של חלום המדינה הפלשתינית – והאם אותה מדינה לא תהפוך עד מהרה לשלוחה של איראן, שתערער את עצם קיומה של מדינת ישראל  - זה פחות חשוב בעיניו של ג'ו ביידן , הגורס "כי על ארצות הברית לגלות מדיניות מאוזנת יותר במזרח התיכון", אך מוסיף להתהדר בתואר של "ידיד".

ובעל כורחך אתה נזכר בפתגם המפורסם:
"ישמרני הא-ל מידידיי – מאויביי אשמר לבד..."