אבדנו את הצפון והמצפון

הזמנתו של השר יצחק הרצוג להיות אורח כבוד באירוע הקשור לנפגעי טרור מצביעה על חוסר שיקול דעת מוסרי

ענת כהן , כ"ט באדר תש"ע

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

כששמענו ששמעון פרס מאדריכלי אוסלו הוזמן לישיבת פוניביץ' והבחורים רקדו לכבודו קוויתי שהדברים הם רק ע"פ התקשורת.

דא עקא שגם הזמנתו היא שינוי לעומת החרם המוחלט שהטיל עליו הרב שך לאחר שפרס פעל למען הקמת ועדת סברא ושתילה. אצל הרב הישיש והחכם לא היו אשליות לגבי הגויים והוא צפה שהם יעשו בדוח שימוש – מה שקרה לימים בפועל.

לרב שך היה זכרון ארוך. בעיניו הפך פרס ל"מויסר". והוא פעל נגד שמעון פרס וגם נגד שותפו אריה דרעי, בשיא שהגיע לטרפוד התרגיל המסריח של השניים.

אבל מה לנו ללון על הליטאים החרדים החדשים עם זכרונם המתקצר, כאשר הדתיים הלאומיים מארחים את תלמיד אדמו"ר אוסלו (שמעון פרס), השר יצחק הרצוג?


הרי היום הרצוג, ממשיך לדבוק בחזון אוסלו ופועל במרץ, יותר ממרצ, ביחד עם שותפו הבכיר ממנו אהוד ברק.
בסוף השבוע הוזמן לקונצרט חזנות בירושלים בה היה אורח הכבוד.

מיטב הבורגנות הדתית היתה שם מתחככת עם העו"ד הבכיר והנמרץ, מי שהביא למפלגתו הרבה כספים מקרנות שהקים ל"חינוך וצדקה" בקנדה ונמלט בעור שיניו מהעמדה לדין בישראל על הטריקים הכספיים בלתי חוקיים שעשה למען מקורבו אהוד ברק.

רק זאת עשה?

הרי היום הרצוג, ממשיך לדבוק בחזון אוסלו ופועל במרץ, יותר ממרצ, ביחד עם שותפו הבכיר ממנו אהוד ברק.

להורדת מחסומים -- למען הפלסטינים.
להורדת מאחזים – גם הם למען הפלסטינים.

בין המאחזים שזוכים להתנכלותם –המאחז הקרוי על שם אחי גלעד הי"ד הקב"ט האזורי.

אחי נפגע בפיגועים פעמיים: בפעם הראשונה הוא נפצע ובפעם השנייה הוא נרצח. בשתי הפעמים השתמשו התוקפים ברובים שנמסרו על ידי כנופיית אוסלו, בה חבר אורח הכבוד של
אחי נפגע בפיגועים פעמיים: בפעם הראשונה הוא נפצע ובפעם השנייה הוא נרצח. בשתי הפעמים השתמשו התוקפים ברובים שנמסרו על ידי כנופיית אוסלו, בה חבר אורח הכבוד של אותו ארוע, בוז'י הרצוג.
אותו ארוע, בוז'י הרצוג.

כבר שמענו על ארועים שונים בצבור שלנו שבהם מופגן זכרוננו המקוצר, תוך רמיסת עקרונות.

מה שהקפיץ אותנו הפעם הוא העובדה שמדובר היה באירוע הקשור  לנפגעי טרור.

מבחינתנו הזמנתו היא כמו להביא את התליין לבית התלוי.

מאחר ואף אחד שם כצפוי לא שאל בארוע שאלות קשות. אנחנו נעלה אותם:

1. כיום הרצוג הוא אחד השרים היחידים, אפילו במפלגתו, שמסרב להיפגש עם המשפחות השכולות הנאבקות נגד שחרור רוצחי יקיריהם. הוא הודיע להם שיתמוך בשחרור מחבלים בעסקה עם החמאס. עסקה זו הרי תהיה עסקת מוות שתביא  לנו עוד שכול ויתמות. ואת זאת אנו רוצים למנוע מאחרים אחרי שאנו סבלנו בעצמנו. אבל אצל הרצוג זהו סיכון מחושב. כשר הרווחה הוא יוכל אחרי כן להשתבח בעובדים הסוציאליים שיישלחו לבתי המשפחות השכולות החדשות מאותם מרצחים משוחררים ולהשתבח בעבודה המסורה שהוא עושה. אולי אף לקבל עוד כבוד וייקר באירוע נוסף של עוד עמותה לנפגעי טרור – הפעם גם עם המצורפים החדשים...

סתם, לשם הפרוטוקול: בעת שביקר באוהל מטה שליט, נמנע מלסור לאוהל המשפחות השכולות ששבתו ממול. הרי הם ה"לקוחות" שלו. אבל הוא העדיף להיות במקום שהפרוסה מרוחה והתקשורת נמצאת.

2. ובעבר? בעבר הרצוג בהיותו מזכיר הממשלה היה שותף בתהליך אוסלו הנורא שבו קיפחו חייהם למעלה מ-1,400 ישראלים. הוא היה בסוד הבאת הכוחות שהובאו מתוניס וצוידו בנשקים ואמצעי לחימה שהופנו כלפינו, והביאו לשכול ויגון, גם בתוך במשפחתנו.

3. לאחר שתמך עם מפלגתו בהעברת גוש קטיף לידי הרש"פ, תוך גירוש משפחות שכולות טרור, הוא פועל כיום למימוש תכנית להעברת  עוד שטחים לשליטה ביטחונית פלסטינית.

למעשה הוא פועל כדי להקים מדינה פלסטינית עם צבא מחבלים שבהתלקחות הבאה יביאו לקורבנות כפי שהיה בשנת 2000.

4. בשנת תשס"א כאשר הרב בנימין הרלינג הי"ד היה מוטל בשטח הר עיבל נתון לצליפות מכפר סמוך, במשך זמן רב ללא תגובה
היינו שמחים, לו יכולנו לחלוק לו את הכבוד כשר הרווחה, אך לצערנו, את האיש הזה צריך היה להעמיד לדין על חלקו בתכנית "אוסלו" שגרמה לנו כל כך הרבה צער ויגון ולא להעמידו על במה למען נפגעי טרור כאורח מרכזי
ישראלית, הרצוג-מזכיר הממשלה אז, התבקש אישית על ידי ידידי הרב לפעול שמסוק יעלה לאוויר לפעול נגד היורים, אך, כלום. רק אחרי כמעט יום שלם חולץ הרב כשהוא ירוי למוות.

כך חזר הדבר בקבר יוסף עם החייל מדחת יוסוף הי"ד, שהופקר למוות על ידי אותה חבורה.

5. מסקנה: אנו מבינים שהרצוג הוזמן לאירוע זה כמי שאחראי על הבטוח הלאומי. היינו שמחים, לו יכולנו לחלוק לו את הכבוד כשר הרווחה, אך לצערנו, את האיש הזה צריך היה להעמיד לדין על חלקו בתכנית "אוסלו" שגרמה לנו כל כך הרבה צער ויגון ולא להעמידו על במה למען נפגעי טרור כאורח מרכזי.

6.  ככלל: אנו מעדיפים שהממסד יפעל למניעת פגועים מאשר ללטף אותנו לאחר ההרג.

הרבה יותר קל לשלוח פרחים להניח על המצבה מאשר לפעול ולמנוע את הקבר המיותר.

הרבה יותר קל להבטיח ש'ידינו הארוכה תשיג את הרוצחים' על יד הקברים כמעט בציניות, מלפעול באמת כדי שלא ישוחררו במחוות או בעסקאות כניעה ומוות.

אם השר הממונה על המערכת האחראית לטיפול בנו לא מוכן להבטיח לנו זאת ואף פועל בכוון הפוך לכך, יתכבד ויישב בביתו.