שבת התחברות
שבת התחברות

בשבת האחרונה זכינו אנו תושבי ערד וחברי הגרעין בערד לשבת מיוחדת ומרוממת בזכותם של רבני ותלמידי ישיבת 'ניר' קרית ארבע שבאו לשבות בעירנו בראשות ראשי הישיבה, מחשובי הרבנים בציבורינו, תלמידיו של מו"ר מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, הרב דב ליאור שליט"א והרב אליעזר ולדמן שליט"א. ואנו שהלכנו משיעור לשיעור ומבית כנסת לבית כנסת זכינו לשמוע דברי תורה מחלוצי חברון וקרית ארבע, ולספוג מאור תורת ארץ ישראל השוכן בחברון עיר המלוכה ומקום קבורת אבות האומה.

הייתה זו שבת של התחברות, התחברות בין חלקי עם ישראל השונים, התחברות של תושבי ההתנחלויות עם תושבי הערים, התחברות של הציבור האמוני עם הציבור המסורתי.

התברר שקודם לגירוש הייתה עורכת הישיבה ביקורים בסוף כל זמן ביישובי גוש קטיף, נצרים וכפר דרום, ולאחר הגירוש, החלו לבקר בערים המעורבות, אותם ערים הצריכים חיזוק מפני השתלטותה של אוכלוסיה עוינת במרחבי העיר, ובשבת האחרונה באו לערד כאות הזדהות עם העיר הסובלת מהגירת הסודנים והתפשטות האוכלוסיה הבדואית לתוכה.

שבת התחברות התיקון לגירוש

דומה כי שבת כזו היא התיקון הגדול לגירוש ולמה שהוביל לגירוש מגוש קטיף. כבר בזמן הגירוש החלו להיעשות פעולות של התחברות על ידי תושבי גוש קטיף במבצעי 'פנים מול פנים' מתוך ההבנה כי הסיבה העמוקה והשורש הרוחני שגרם לגירוש הוא בשל המצב הרוחני הקשה של העם המנותק ממורשת אבותיו, וכן מנותק לדאבוננו מכל הרוח החלוצית ששרתה ביישובים אלו, עד אשר נעשה אדיש מאד לגורלם. אותו נתק שהיה בין החלוצים הנפלאים שגרו ביישובי גוש קטיף, לבין העם שכלל לא הכיר אותם ולא ידע מה נעשה ביישובים אלו. וודאי שלא שמע ולא ידע על חזונם והרוח המיוחדת שבהם. הוא שגרם בסופו של דבר לאדישות הגדולה ביום פקודה, שכאשר החליטה הממשלה לעקור יישובים אלו חד צדדית ולמוסרם לידי זרים ללא תמורה, היה העם אדיש לגורלם, ולא יכול לראות את התוצאות העגומות שיהיו למהלך זה של וויתורים על חלקי ארץ ישראל, שבסופו של דבר גרמו וגורמים להקמת מדינת טרור בדרום הארץ, שחלק מהשלכותיה ראינו במבצע 'עופרת יצוקה' בשנה שעברה עת עשרות טילים עפו לתוך ערי ישראל אשדוד ובאר שבע.

ואכן אין תיקון גדול יותר לעקירה ולגירוש, מחיבור ההתיישבות לפריפריה, מחיבור יושבי ההר עם יושבי העמק והשפילה. מהמשך מבצעי 'הפנים מול פנים' ובייחוד במסגרת של 'שבתות התחברות', אם עם ישראל בהמוניו יבין ויזדהה עם חלוציו שבשומרון ויהודה, מובטחים אנו שנזכה לרשת את הארץ אשר נתן הבורא לאבותינו, ונזכה להגשים את החזון הגדול של שיבת עם ישראל לארצו. אין צורך חלילה וחס לחכות ליום פקודה, ליום שבו תונף החרב מעל חלקים מארץ ישראל, יש לפעול כבר עכשיו לחיבור העם אל נחלת אבותיו, ולחיבור העם אל החלוצים אשר ביש"ע, החיבור בין שתי האוכלוסיות רק יניב טובה לאלו ולאלו.

במקביל אפשר להציע שייערכו גם 'שבתות אירוח' ביישובים כדוגמת שבת חיי שרה הנערכת בחברון אחת לשנה, כל יישוב יכול לאמץ לעצמו עיר אחת מערי ישראל, ולהביא לשבת זו בייחוד משפחות שמעולם לא ביקרו ביישובים. זה יאפשר לעם שמחוץ להתיישבות להכיר מקרוב יותר את המפעל המפואר של ההתיישבות ביש"ע את הרוח החלוצית האידיאליסטית הטובה השורה ביישובים. התחברות זו ממילא תביא את החיבור האמיתי הנחוץ בין עם ישראל לחלוציו שבשומרון ויהודה, וממילא לפעילות משותפת למען ארץ ישראל וירושלים, חיזוק החברה, והגברת הערכים בחברה הישראלית.

אם אנו נעשה את המאמץ הקטן מצידנו, ונפתח פתח כחודו של מחט, נזכה שהקב"ה יפתח לנו פתח כפתחו של אולם ויחיש את גאולתנו השלמה במהרה בימינו.