הדרך להגשמת מטרותינו הלאומיות

מן הראוי שנפנים ונבין שהאספסוף הפלשתיני הכריז מלחמה כוללת על עם ישראל כבר לפני יותר ממאה שנים...

חן בן-אליהו , ז' בניסן תש"ע

התנועה הציונית טרם השלימה את משימתה ההיסטורית, דהיינו להביא את רובו המכריע של העם היהודי לרוב רובה של ארץ ישראל ולבסס את מדינת היהודים, היא מדינת ישראל, במרחב מחיה מספק שיבטיח את אפשרות התפתחותה וקיומה לאלף דור. זו מטרתה האחת עליה היו ועודם אמונים גדולי מגשימי הציונות.

אין לטעות ולהתבלבל, זו המטרה ולא 'חיזוק אבו-מאזן' או 'הקמת מדינה פלשתינית' חס וחלילה, זו המטרה ואכן גם לא 'השלום'. יש לתת תנופה מחודשת למפעל הציוני על-מנת להגשים את מטרתנו במלואה, עדיף כמובן בדרכי שלום, ואולם אם נבצר הדבר יש להבטיח את השגת המטרה שלא בדרכי שלום. החכם מכל אדם קובע כי "לכל זמן, ועת לכל-חפץ תחת השמים" (קהלת ג, א) ולבסוף גם "עת מלחמה ועת שלום" (שם, ח). מלחמה ושלום, שניהם אינם מטרות אלא אמצעים בדרך להשגת המטרה. מלחמה ושלום, שניהם אינם אלא צורות שהזמן לובש ופושט חליפות בדרך להשלמת המשימה.

שני גורמים עומדים לנו למכשול בדרכנו, פנימי וחיצוני. הגורם הפנימי הוא חולשתנו הנובעת מחוסר אמונה מספקת בצדקת הדרך וכתוצאה מכך אי-לכידותנו עד כדי סממני התפוררות מדאיגים ובלבול מוחלט הבאים לביטוי יותר מכל בשאיפה האבסורדית להקים במו ידינו לאויב מדינת-שטן בתוך ארצנו ממש. הגורם החיצוני הוא כמובן אותו אויב עצמו, משמע הערב-רב הערבי הפלשתיני שנקרא בטעות 'עם' למרות שאין לו שום סממן להיותו כזה, לא שפה משלו, לא תרבות, לא היסטוריה ואכן גם לא טריטוריה בה היה ריבון אי-פעם, לבד מאותם ערים וכפרים בארץ ישראל שבכסילותנו האוסלואידית העברנו לשליטתו הזמנית בלבד, כך לפחות יש לקוות.


הערב-רב הערבי בארצנו נלחם נגד עצם המציאות של העם היהודי בארץ ישראל, נגד עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים
מן הראוי שנפנים ונבין שהאספסוף הפלשתיני הכריז מלחמה כוללת על עם ישראל כבר לפני יותר ממאה שנים. לא בארגון 'השומר' הם נלחמים, גם לא נגד 'ההגנה' ולא נגד הפלמ"ח והאצ"ל, לא נגד צה"ל בכלל ולא נגד גדוד כזה או אחר בפרט ואף לא נגד ממשלת ישראל. הערב-רב הערבי בארצנו נלחם נגד עצם המציאות של העם היהודי בארץ ישראל, נגד עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. האתוס הציוני הוא להקים ולבסס מדינה יהודית במרבית שטחי ארץ-ישראל ואילו האתוס הערבי הפלשתיני אינו אלא תשליל של האתוס הציוני.

מכאן אתה יוצא למד מדוע אינם מוכנים לקבל את תחנוני מנהיגינו המתרפסים בפניהם, לעשות 'שלום' ולהכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, לא בגבולות 48' ואף לא בגבולות החלוקה. מדינה פלשתינית עצמאית לצד ישראל אינה מספקת אותם אלא אך ורק במקום מדינת ישראל.

לפיכך, אנו טועים בגדול כאשר אנו נלחמים במה שנקרא 'טרור' באשר טרור זה אינו הבעיה אלא סימפטום בלבד. הם הכריזו מלחמה על עצם קיומנו כעם במולדתנו ועלינו להשיב מלחמה שערה ולמוטט אותם מן היסוד, דהיינו למוטט את ה'עם' הערבי הפלשתיני, למוטט את האילוזיה על היותו בכלל 'עם'. בראש וראשונה יש לרסק את המוטיבאציה שלהם להלחם, את המניע, והמניע אינו היאוש כפי שטוען השמאל המטורף אלא להיפך, המניע הוא התקווה הגדולה שאותו שמאל אוסלואידי סיפק להם: התקווה למדינה שבירתה ירושלים, מדינה איסלאמית במקום מדינת ישראל.

בנייה מאסיבית בשכונות הקצה בירושלים, בדרום, במזרח ובצפון, היא בהחלט צעד גדול בכיוון הנכון. 1,600 יח"ד נוספות ברמת-שלמה הן 1,600 סטירות לחי מצלצלות לאבו מאזן המנערות אותו מחלומותיו הורודים על לשכה נשיאותית  ב'אל קודס'.

בנוסף, על הממשלה לבצע עוד מספר פעולות במקביל ובמשולב:

א. להחיל את הריבונות הישראלית בשלב ראשון לפחות על מה שמכונה בטרמינולוגיה האוסלואידית המקוללת 'שטח סי', דהיינו על הישובים, הכבישים ואזורי הביטחון ביהודה ושומרון.

ב. להעניק לכל המאחזים מעמד של ישובים עצמאיים.

ג. להפשיר באופן מיידי את הבנייה ועם זאת להקים ישובים יהודים חדשים בכל מרחבי יהודה ושומרון, לפחות 10 בכל שנה.


להפשיר באופן מיידי את הבנייה ועם זאת להקים ישובים יהודים חדשים בכל מרחבי יהודה ושומרון, לפחות 10 בכל שנה
ד.
לסגור את כל האוניברסיטאות והמכללות האיסלאמיות ברחבי יו"ש, שלא המדע בראש מעיניהם אלא ההסתה היא שנמצאת במרכז תכניות הלימוד שלהם. את תלמידי החבלה יש להפנות לאוניברסיטאות במדינות ערב, באירופה ובאמריקה. הנסיון מלמד שרובם הגדול ישארו ויתמקמו במקומות בהם ילמדו. 

ה. למנוע מערביי יו"ש כל אפשרות עבודה אצל יהודים בישראל בכלל ובישובים היהודיים ביו"ש בפרט. ילכו נא לשבור לחמם אצל אחיהם במדינות השכנות, באירופה או באמריקה של האח חוסיין אובמה.

בנוסף לכל אלה, יש לשוב ולהפעיל עוד ועוד מנופי לחץ צבאיים וכלכליים, כפי שנמצא לנכון, בדרך להגשמת מטרותינו הלאומיות. לחימה נקייה ואלגנטית מסוג זה המוצע לעיל, תביא עמה עזיבה ערבית מרצון של ארץ ישראל, לפחות 150,000 – 200,000 מהגרים פלשתינאים בשנה, ותרוקן את יו"ש מערבים תוך 10 – 15 שנה. הם שם, אנחנו כאן, ושלום על ישראל.