שדכניות או לא להיות?

בשידוכים צריך מישהו שיסייע, מישהו שיתווך. הגורם האנושי חייב להיות פעיל כבעבר

מרים בר , ח' באייר תש"ע

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

כל אחת יכולה להיות שדכנית. כל אחד ואחת יכולים לנסות לתווך, לשדך. לחברה, לאחות, לבת, לשכנה. כמובן שגם לחבר, לאח, לשכן ולבן. הרי כולנו מכירים אנשים שמחפשים שידוך. כולנו מכירים עוד אנשים שמחפשים שידוך לבני משפחה.
למה שלא נהיה שם באמצע לתווך?
 
שהרי מענייין שדווקא בתקופתנו כשהזמינות למאגרים כה גדולה, כשאפשרויות ההיכרויות רבו, אין הרבה קידום יתר בנושא. כאילו דווקא השפע הזה של אפשרויות היכרויות חוסם.

כאן גם יכולות להיכנס השדכניות לתמונה. לתיווך ולקידום שידוכים.
 
בימים קדומים, גם לפני תקופתי אני... כשראה הבחור נערה שמצאה חן בעיניו, פנה לאמו, לחברו, למישהו בוגר שיתווך ביניהם.
בימים קדומים, גם לפני תקופתי אני... כשראה הבחור נערה שמצאה חן בעיניו, פנה לאמו, לחברו, למישהו בוגר שיתווך ביניהם. כשראתה נערה בחור כלבבה פנתה אולי לאמה, אולי למישהי שיכולה לקדם. כך הוקמו בתים רבים
כשראתה נערה בחור כלבבה פנתה אולי לאמה, אולי למישהי שיכולה לקדם. כך הוקמו בתים רבים. היום זה כנראה פחות מקובל. גם היכרויות הפכו לשירות עצמי. וזה בעוכרנו. וחבל! כי מתווך כמעט תמיד צריך שיהיה.

הפגישות שיוצאות מן האינטרנט ודומיו מתגלות לרוב כפגישות עקרות ללא דרך לקדם וליישם. רצים הלאה לבדיקה הבאה. כאן צריך מישהו שיסייע, מישהו שיתווך. הגורם האנושי חייב להיות פעיל כבעבר.
 
אם פגשתם מישהו, מישהי, דרך האינטרנט, דרך חברים, או מכל מקור אחר, אתם מעוניינים ולא יודעים איך לקדם, אפשר לפנות למישהו שיתווך וינסה לתווך. אפשר לפנות לשדכנית בפועל, אפשר לפנות לכל אחד שאתם מאמינים שישמח לסייע.
 
ידוע לי על מקרים רבים בהם צד אחד לא היה מעוניין כלל ולעומת זאת, צד שני מצא שזה בדיוק הזיווג שלו. הצד המעוניין השקיע והתאמץ עד שהאיר את עינו של אותו "ישן" והוא/היא השתכנעו בסופו של דבר שכאן יש רעיון טוב של ממש.
 
נ. בת ה-38 נפגשה עם י. בחור בן 45.
 
הם נפגשו פעם, פעמיים, הוא מצא חן בעיניה מאוד. הבחור שחצה כבר את ה-40 לא מיהר. הוא רגיל לפגישות רבות. מזה עשוריים שהוא נפגש עם בנות ולא יוצא כלום. למה שיצא עכשיו? פגישות הפכו למצוות אנשים מלומדה.
 
הולכים לפגישה "מתנחמדים" כמה שחייבים, וחוזרים הביתה בהחלטה של: מחר יהיה יום חדש,
הולכים לפגישה "מתנחמדים" כמה שחייבים, וחוזרים הביתה בהחלטה של: מחר יהיה יום חדש, מחר אולי תהינה הצעות חדשות, מחר אולי תבוא אחת באמת מתאימה
מחר אולי תהינה הצעות חדשות, מחר אולי תבוא אחת באמת מתאימה..
 
אבל פה החליטה אחותו של הבחור להתערב. הבחורה נהדרת והשנים חולפות והוא ברווקותו, שאנן מצד אחד וסקפטי. היא שכנעה את אחיה להיפגש שוב ולבדוק עניינית. הרי גם הוא מוצא שהיא נחמדה ואין לו שום טענה מוגדרת.

הבחור "עשה טובה" והסכים. פעם אחת ועוד עד שהבין בעצמו שפה יש מציאה של ממש. היא לאט לאט יצאה מביישנותה הטבעית. אור החל לזרוח בעוצמה בעיניה.

לאחר שעשתה את התואר, לאחר שעסקה במקצועה החשוב, חשה שהגיע הזמן להגשים את עצמה באמת.
היא רצתה להקים בית, להיות רעיה ואם.
 
נישאו בחתונה יפה מאוד. השמחה נשפכה כמים.
 
חלפו מאז קצת למעלה מ- 4 שנים. הבחורה שהיתה ביום נישואיה כבת 38 הינה היום אם ל-3 ילדים. היא לקחה פסק זמן מעבודתה החשובה, והיא מגדלת את ילדיה הצפופים בשמחה ובתודה לבורא עולם. וגם בתודה  לאחותו של אותו בחור שהתגלה כבעל טוב ורגיש וכאבא מקסים במיוחד לילדיו.

בשורות טובות!