מאבקו המתוקשר של הרב אליעזר מלמד שליט"א על הזכות והחובה לומר את דבר ה', את פסיקת ההלכה של גדולי רבותינו - שכל חייל מחויב להודיע ולומר במפורש: אני מסרב פקודה לפינוי ישובים - נגמר! הרב זכה לעמוד בגבורה, ולהגדיל את כבודה של תורה, וסר הביטחון, סגר את הישיבה ובזה תם הסיפור; מדוע בחורים נכנסים לכלא? על מה המאבק? 

אחרי הודעת סר הבטחון שהישיבה נסגרה, נדרשו התלמידים לעבור לישיבה אחרת, ואכן היו תלמידים שעברו, אולם ישנם כמה גיבורים שאמרו: האם בשל העמידה על דעת תורה תסגר ישיבה? והאם אנחנו ניתן לכך יד? האם אנחנו נעבור? האם אנו חסרי עמדה, שסר הבטחון וחבר מרעיו יעבירו אותנו ממקום למקום ברצונם, לא נעשה דבר בכפייה!!! 

הבחורים שהאמת והיושר בוערים בליבם ובמוחם, הבינו את מה שרבים לא הבינו, הצבא בעצם אמר, אין מקום בשורותינו למי שתומך בסירוב פקודה! והבחורים אומרים: 'אין מקום? אז גם אני לא שייך, כי זו עמדתי!!!', אני לא אטאטא אותה, אני לא 'אתנחמד' ו'אתייפייף', אני שואל את הצבא, ואת הציבור כולו: 'האם אין מקום בצבא למי שיודע שאסור לגרש יהודים?!', הלא זו הסיבה היחידה עליה הצהיר משרד הביטחון לסגירת הישיבה. 

יש לנו עמדה ועמידה, יש לנו עוז וגבורה, יש לנו דעה עצמאית וחופשית, ולא נעבור בשום אופן. בחורים אלו עמדו בלחץ הצבא, שאמר להם: 'תעברו ותמשיכו ללמוד, רק רשמית תעברו...' והלכו עם האמת הגדולה שלהם: 'לא נעשה דבר בכפייה, לא נחתום, לא נביע הסכמה למהלך חילול ה' של סגירת הישיבה. להיפך, נביע את מורת רוחנו מהמהלך הדיקטטורי, ממהלך חילול ה'.'

גבורת הבחורים האמיצים שני פנים לה:

פן פנימי - מי שהולך עם אמונתו, עם האמת שלו, הריהו בונה קומות של גדולה בנפשו. לעומתו, מי שנשלט וחלש, מי שמשחקים בו כבובה, מי שמתנגד לאמת הפנימית שלו שזועקת נגד חילול ה' - שובר בעצמו את נפשו.

פן חיצוני - היחידים שעומדים על האמת, שנלחמים בחילול ה', מציבים קו אדום וברור: 'אנחנו לא "חסרי חוליות"; אנחנו לא חלושי אמונה ועוז, הרי כל ראשי הישיבות החליטו שישיבת ההסדר - הר ברכה - אסור לה להיסגר, איה מחאתם? איה עמדתם? איפה העוז והגבורה? איה האחווה של הרבנים המתנגדים לסירוב פקודה? איה האהבה העוצמה שידעו להפגין כלפי המגרשים? מדוע לא מוחים באלה שמכניסים לכלא על עמידה בעוצמה? '

הבחורים הללו מציבים את המודל שאנו רוצים לבנות: אנשים בעלי אהבה ועוצמה כאחד, טובי החיילים מחד, אך נאמנים לתורה מאידך. מובילים את עם ישראל ולא נגררים אחריו. כל מהפיכה גדולה התחילה ביחידים שידעו לעמוד בגבורה ולשלם מחיר, "לפום צערא - אגרא", לא רק בעולם הבא, כי שכרם של גיבורים אלו, היא בגבורה שתכנס מכוחם למחננו. 

והערה לחברי הכנסת שלנו: המשמעות התקציבית של ההחלטה היא מליון שקל פחות לישיבת הר-ברכה, מליון שקל של מי?!, של סר הביטחון? לא, של התקציבים הקואליציוניים שלכם, אז רבותי, מדוע אתם חייבים להעביר אותם דרך הצינור הקלוקל של סר הביטחון, קחו משם מליון, ותעבירו לישיבת הר-ברכה!!!

זה בהחלט דורש אומץ, אבל צריך ללמוד מהבחורים! אנחנו סומכים עליכם.