1. פרשת גניבת המסמכים הצבאיים על ידי ענת קם, אינה עבירת ריגול, אלא חשד לעבירת בגידה שהעונש עליה חמור יותר.
2. אורי בלאו ועתון "הארץ" רצו לפרסם את התוכנית של "עופרת יצוקה", שנגנבה ע"י קם שבוע לפני הפעולה, פרסום שהיה גורם לשפיכות דמים נוספת של בנינו-חיילינו. רק הצנזורה מנעה את הפרסום.
3. אדון שוקן, עורך "הארץ" איים בערוץ 1, שאם לא יינתן חיסיון לענת קם ולאורי בלאו, אזי המסכמים הסודיים יופקרו. במדינת חוק היה האיש הזה נעצר תוך שעה מהופעתו הפומבית בטלוויזיה ועומד לדין בגין סחטנות ובגידה.
4. האדון אורי תובל, סגן עורך מוסף הארץ, כתב ב-פייסבוק, כי משפחתו של אלירז פרץ הי"ד, ששלחה ארבעה בנים לסיירת גולני ושניים מהם נפלו בקרב, היא משפחה של "פאשיסטים ג'יהאדיסטים". הוא הוסיף "שאינו רוצה לחיות במדינה של אלירז פרץ ולא של אמא שלו". צלצלתי אליו והצעתי כרטיס חד-כיווני על חשבוני הפרטי, כדי שיסתלק מארצנו, לארץ שבה יוכל לחיות באושר כמו למשל אירן או לוב. הוא כמובן טרק לי את הטלפון.
5. הגיעה העת לא רק להחרים את העיתון, אלא גם את המפרסמים בו. יש לעשות מאמץ שהעיתון "ישראל היום" יפסיק את הדפסתו בדפוס "הארץ".
6. מי שאוהב את הארץ, אינו קורא "הארץ". מי שרוצה שילדיו יחיו בארץ - אינו מפרסם ב"הארץ".