מרדימים עצמנו לדעת

האם ילחמו הח"כים והשרים של הליכוד נגד כוונת נתניהו להיכנע לתכתיבים של אובמה? אם לא, מה עלינו לעשות כדי לסכל את המהלך המסוכן?

יהודית דסברג , כ"ה באייר תש"ע

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

אילו באמת האמין נתניהו שפייגלין הוא אכן נטע זר ושולי בליכוד, האם לא היה לו אינטרס להוכיח זאת בבחירות חשאיות הוגנות עם שקיפות מלאה? אם כן, למה דרש ברגע האחרון לאסור על נוכחותם של משקיפים בקלפיות ובספירת הקולות? האם קיימות בכלל בחירות הוגנות כאשר אין נוכחות בספירה לנציגי כל הצדדים? האם לא הומחש כאן 'העיקרון' הרוסי ש – 'לא חשוב מי מצביע, חשוב מי סופר!'? והאם אנחנו המצביעים מוכנים לקבל את הסטנדרט הבולשביקי הזה?

מסתבר שעד כמה שהציניות הזאת מקוממת, אנחנו כציבור מגנים את חוסר ההגינות, מדברים עליה במשך יומיים, ואחר כך מקבלים את תוצאת הרמאות כאילו היא המציאות, נכנעים לקבל אותה כלגיטימית – כאילו הושגה ביושר! לדוגמה: כאשר נחשפו הגלויים על עמותות ברק, שפירושן חשד שבחירתו אינה חוקית ולכן הוא בעצם לא יכול לקבל החלטות כראש ממשלה, היינו צריכים לדרוש שישעה את עצמו עד לבירור החשדות, כפי שנדרש מיעקב נאמן! אנו, הדמו שגנבו לנו את הקרטיה היינו צריכים להתקומם! כאשר שרון התנכר למשאל המתפקדים, ובצע את העוול הגדול בתולדות המדינה מכוח בחירתנו, היינו צריכים לצור על ביתו במלחמת הגנה על ישראל ועל הדמוקרטיה. 


בשבוע שעבר, ההצבעה על שנוי הסעיף בחוקה, בעצם הפכה את המרכז ללא רלוונטי. אם אין בחירות, אז המרכז אינו מייצג את הבוחרים, והוא גוף חסר השפעה על מקבלי ההחלטות
אחרי הפריימריז למועמדי הליכוד לכנסת, נבחר פייגלין למקום העשרים, ונתניהו שינה את החוקים כדי לדחוף אותו למקום השלושים ושבע. איפה היו כל המצביעים באותם בחירות, לאו דווקא בוחרי פייגלין, אלה שהתכוונו לממש את הדמוקרטיה, ונתניהו עוות להם אותה, כיצד אפשרו לקבל את הרשימה המעוותת כעובדה?!

בשבוע שעבר, ההצבעה על שנוי הסעיף בחוקה, בעצם הפכה את המרכז ללא רלוונטי. אם אין בחירות, אז המרכז אינו מייצג את הבוחרים, והוא גוף חסר השפעה על מקבלי ההחלטות. מעתה גם נבחרי הליכוד לכנסת תלויים בראש הממשלה בקידומם או בהקפאתם. הם נותקו עד סוף הקדנציה ממקור גיבויים ותמיכתם – מתפקדי הליכוד.

אם באמת הייתה ההצבעה על שנוי החוקה, רק 'עניין פרוצדוראלי' (כפי שניסו להפיץ מסביבת נתניהו) האם היה נתניהו משקיע שבוע צפוף ולחוץ כמו פעיל שטח חרוץ, כדי להשפיע על התוצאה? והאם היה מסתכן בהתערבות בוטה בתהליך הדמוקרטי, עבור עניין פרוצדוראלי?

שמועות עקשניות חוזרות ומגיעות מארה"ב שבעצם נתניהו כבר התחייב לאובמה לסגת לגבולות 67' כולל ירושלים, עם תקונים קלים בגושי ההתיישבות. מרטין אינדיק אמר זאת כמעט במפורש בגלי צה"ל. ועוד מוסיפים יודעי דבר, שעשרת חודשי ההקפאה אינם אלא הארכה שנתנה לנתניהו כדי להכשיר את דעת הקהל בישראל כדי לממש את התחייבותו. אינדיק אמר שאינו צופה קשיים מכוון ליברמן, שהרי הוא כבר אמר שיסכים אפילו לפנות את ישובו, נוקדים, כדי להגיע להסכם. גם מכוון אלי ישי לא תהיה בעיה, הבעיה היחידה שהוא צופה היא מהליכוד! את הבעיה הזאת היה נתניהו נחוש לבטל, ולכן דאג להעביר את מועד הבחירות למרכז לאחרי תום מועד ההקפאה –ביצוע התחייבותו לאובמה.

נתניהו ביקש קצת שקט כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שלפניו. במה מפריעים לו חברי הליכוד? אילו הכריז שנואש מעזרתם של ארה"ב והאירופים במיגור האיום האיראני, והחליט לתקוף את אירן בכוח צה"ל ובעזרת צור ישראל, האם היה הליכוד מפריע לו?! ואילו נואש מהסיכוי לשחרר את גלעד שליט במשא ומתן, והיה מחליט להפעיל על החמאס לחץ באמצעות האסירים, או להיכנס לעזה בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא לצאת בלי גלעד! האם היה הליכוד מפריע לו?

במה חשש שהליכוד יפריע לו? כל הכניעה של נתניהו לשמאל, לפלסטינים ולאובמה, היא מעילה במנדט שקיבל נתניהו מהליכוד. מי שרצה את מתווה אוסלו לא הצביע ליכוד, אלא הצביע לקדימה ושמאלה. בצדק חשש נתניהו שהליכוד לא ייתן לו שקט לממש את התחייבותו לאובמה, לכן ניטרל את השפעת הליכוד לעשרים חודש.

אם כן מה נותר לנו לעשות כעת? כאשר יצהיר נתניהו ש- 'אין ברירה, ועלינו להתחשב בידידתנו....'. או שהוא מוכן לוויתורים... בתנאי... יתנו יקבלו...' עלינו לבדוק כיצד יגיבו מתפקדי הליכוד ונציגיהם בכנסת. אם הוויתור על יו"ש יעבור בשקט, סימן שכל הליכוד, כולל נציגיו בכנסת, מקבלים בהכנעה את המעמד החדש אליו הכניס אותם נתניהו דרך כניסת המשרתים לבית הלבן. לא עם הנצח, ולא ההדר הבית"רי. זה כבר לא יהיה ליכוד אלא קדימה ב'. אז כל הציונים החילוניים והדתיים, נאמני ארץ ישראל, החרדים, וכל אלה שאין להם בנים יורדים בגולה, יצטרכו להתאחד סביב הדגל 'מי לארץ ישראל אלי' בתנועה על מפלגתית או כלל מפלגתית. זאת תהיה המהפכה האנטי אוסלו ואנטי אליטות השמאל הפוסט ישראל, שתחזיר את עם ישראל לשפיותו ואת הדמוקרטיה לתפקידה המאזן.

אך אם תקום סערה, והליכוד ידחה על הסף כל נכונות לוויתורים. פירוש הדבר שכל הליכודניקים הם נאמני ישראל, ומבינים שהוויתור הכי קטן יסתיים בוויתור על ירושלים, והם מוכנים להיאבק על כך. במצב כזה יהיה ברור לכל, שנתניהו הוא שבגד בליכוד ובאידיאולוגיה שלו, ובעצם הוא אינו שייך לליכוד. וכל נאמני ארץ ישראל מכל המפלגות ומכל שכבות הציבור היהודי והדרוזי, יחזקו את הליכוד במאבק למען קיום מדינת ישראל חזקה מול אויביה, וחופשית מלחצי 'ידידיה'.