לא להשתמט

גם חייל בצבא וגם איש אקדמיה וכל אחד בכל מקום או תפקיד שבו הוא נמצא, יהא חשוב ככל שיהיה, הוא קודם כל חייל של ארץ ישראל.

הרב שמחה שטטנר , כ"ד בסיון תש"ע

הרב שמחה שטטנר
הרב שמחה שטטנר
צילום: עצמי
מהרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, מחבר ספרי 'מי מרום' באמונה רבה של 'שערי חסד' ותלמיד מרן הרב קוק זצ"ל, למדנו שעיקר חידושינו ותפקידנו בעת הזאת הוא עניינה של ארץ ישראל. כפי דבריו, "כי בעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם".

למרות כל ניסיונותינו להתחמק, לעסוק בדברים אחרים, לקבוע סדר-יום אחר - ברגע שאנו מזניחים את תפקידנו העיקרי, אזי למרות ההתפתחות הגדולה (החומרית והערכית), אנו נהפכים לצבור חסר כל בשורה.

לא באנו לעולם כציבור ע"מ להעמיד גדולי תורה, יש מי בעם ישראל שעושה זאת טוב מאתנו. לא באנו כדי לעסוק בתשובה, יש מי שעושה זאת טוב מאתנו. לא באנו כדי לפתח את עולם החסד בישראל, יש מי שעושה זאת טוב מאתנו.

באנו לשמור על ארץ ישראל שבכך תלויה הקדושה. ודאי הוא שצריכים להעמיד גדולי תורה, ודאי שצריך לעסוק בתשובה, בחסד וגמילות חסדים, כל אחד ע"פ מה שמתאים לנפשו. אך כולם בראש וראשונה חיילים של ארץ ישראל.

גם חייל בצבא וגם איש אקדמיה וכל אחד בכל מקום או תפקיד שבו הוא נמצא, יהא חשוב ככל שיהיה, הוא קודם כל חייל של ארץ ישראל. ללא זאת אין לו שום חשיבות כללית, מעבר לחשיבות הפרטית שלו כאדם במקום בו הוא נמצא, ותהא תרומתו גדולה ככל שתהא. אין שום משמעות לכך שהוא בא מציבור מסוים, שהרי אין הוא שייך ליעוד המרכזי שלשמו הצבור הזה נוצר. הכל צריך להיעשות מתוך כוחה של ארץ ישראל.
באנו לשמור על ארץ ישראל שבכך תלויה הקדושה. ודאי הוא שצריכים להעמיד גדולי תורה, ודאי שצריך לעסוק בתשובה, בחסד וגמילות חסדים, כל אחד ע"פ מה שמתאים לנפשו. אך כולם בראש וראשונה חיילים של ארץ ישראל

     במידה ואנחנו מועלים בתפקיד העיקרי שלנו, ומחפשים לעצמנו תחליפים, הרי שאנחנו נהפכים לחסרי בשורה וחסרי רלוונטיות אמיתית ואף פוגמים בתהליך הגאולה ומעכבים אותה.

האמירות הנשמעות בשנים האחרונות, כאילו יש עוד עניינים חוץ מארץ ישראל שצריך לדאוג להם, הן אמירות שבחובן מסתתרת הבריחה מהתפקיד העיקרי. וזאת, במעטה של יצירת אידיאלים נוספים. אין ספק שאכן צריך לדאוג לעניינים נוספים כמו גם כסף למוסדות. אולם במידה וכל זה בא על חשבון העניין העיקרי, הרי שאין שום משמעות אמיתית לדאגות אלו, והן נהפכות לדאגות עסקניות גרידא.

הצורך בחיפוש אחר תפקידים חדשים, אחר אידיאלים חדשים, הוא פועל יוצא של כשלון בתפקיד העיקרי, ונראה כי אף ייאוש ח"ו מהצלחה בתפקיד זה. גם הדאגה ללכידות הצבא, נראית לי שאינה במקומה. מי מינה את ראשי הישיבות או עסקנים שונים לדאוג ללכידות הצבא. יש שר בטחון וראש ממשלה שזה תפקידם ואחריותם. תפקידנו מולם הוא לדרוש בכל תוקף ובכל דרך שהצבא יתעסק רק במשימותיו האמיתיות, ותו לא. האם גם בנושאים תקציביים אנו מגלים כזו אחריות לתקציב המדינה ?! הכול נובע מאותה חולשה.

אולם ב"ה צומח דור חדש ובתוכו צומחים גם תלמידי חכמים מזן אחר. אנשים שאין להם מעליהם אלא את ריבונו של עולם בלבד - ואין בדברי משום הכללה לגבי שאר ת"ח - וזאת לא רק במישור ההצהרתי, אלא באופן מעשי פשוט עד כדי מסירות נפש ממש. דוגמא להם הם אנשי "רגבים" הפועלים במישור המשפטי, הציבורי והמחקרי נגד הזרים הזוממים להשתלט על אדמות הלאום בגליל, ביהודה, בגולן, בנגב ובשומרון - והכל מתוך העניין היסודי הוא עניינה של ארץ ישראל.

יהי רצון שיהא בנו את הכוח לדבוק ללא פשרות בענייננו המרכזי, ועל-ידי-כך נזכה לראות בגאולה השלמה במהרה בימינו.