שר הביטחון, קח אחריות והתפטר
שר הביטחון, קח אחריות והתפטר

במדינת ישראל קיימת תופעה בלתי נסבלת ומתמשכת  בה המגזר הפוליטי הוא בעל חסינות כמעט מוחלטת מפני אחריות ותשלום מיידי על הערכות, החלטות וביצועים שגויים הגורמים מוות, סבל, נזקים כלכליים ומדיניים למדינה ולאזרחיה. התשלום הפוליטי היה צריך להיות משולם מיידית, אך נדחה ל"מבחנו הדמוקרטי" אי שם בעתיד, תוך הסתמכות על זכרונו הקצר של הציבור, וזאת כמובן בניגוד לתחומי החיים האחרים שם האחריות האישית מובנת ומיושמת בצורה כזו או אחרת. התופעה של חוסר האחריות הפוליטית בישראל מנוגדת ניגוד גמור למשטרים דמוקרטיים תקינים בעולם,ולדוגמה שני פוליטיקאים בכירים מהבית.

האחד הוא מהבולטים שבהם, בעל הרעיון המשיחי של "מזרח תיכון חדש", שעל בסיסו נולדו הסכמי אוסלו שבגינם נרצחו אלפי יהודים, הוא היום נשיא המדינה; השני זה שארגן את בריחת צה"ל מלבנון במלחמת לבנון הראשונה, שחגגנו בימים אלו את העשור שלה עם גיבורה הבלתי נשכח שר הביטחון היום, וראש הממשלה אז אהוד ברק. כמה סמלי שתרגיל העורף הארצי רחב הממדים, שנערך לאור הסכנה האסטרטגית המאיימת מלבנון על אזרחיה ומתקניה הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל, נערך בסמיכות לתאריך השנתי של בריחת צה"ל מלבנון, בריחה שאפשרה והולידה את הסכנות ואת הצורך בתרגיל הענק לשם בדיקת מוכנות העורף. מתנת יום הולדת לציון עשור לאירוע המכונן. וזה אותו שר ביטחון אהוד ברק שאחראי במישרין על הפשלה המבצעית על סיפונה של "מרמרה", אונית הדגל של המשט החמאסי.

באחריותו  נשלחו חיילי הקומנדו הימי מצוידים ברובי צבע אל תוך המון מוסת, אלים וחסר מעצורים. ידענו איזה ארגון אחראי על המשט ומי הם שותפיו. חיילי השייטת נזרקו אל מציאות שהיתה ידועה מראש ימים לפני המשט, ובזמן המשט הכרזנו מעל כל במה על אופיים האמיתי של מתכנניו, על היותם חברי ארגון מוסלמי קיצוני תומכי טרור, וידענו שהם ודאי חלק מנוסעי האוניה, ואם לא ידענו זה רק מחמיר את העניין. מישהו במערכת הביטחונית היה חייב לקחת בחשבון את האפשרות האלימה המובנת מאליה ואת השלכותיה. אהוד ברק, אתה אחראי אחריות מיניסטריאלית  ומוסרית לטרגדיה האנושית ולמפולת המדינית שבעקבותיה. קח אחריות. התפטר .

הרי יצאנו מעזה. החרבנו ישובים פורחים, הרסנו בתי תפילה ולימוד עד היסוד, אמללנו אלפי בני אדם. כן, גם יהודים הם בני אדם. אפילו את מתינו לקחנו איתנו. מה שכחנו שם? הגיע הזמן להתנתק באמת.

מכאן לכמה משפטים כללים עקרוניים בקשר לעזה. ההתייחסות הצבועה והמטופשת לממשלת עזה כארגון טרור ולא כממשלה, אומנם ממשלת אויב אך ממשלה שנבחרה דמוקרטית. רצועת עזה היא ישות פלסטינית ריבונית בעלת ממשלה נבחרת. אפשר לומר: מדינה. ההתייחסות הקיימת אפשרה לממשלות ישראל לספוג אלפי טילים על שטחה של מדינת ישראל במשך שנים ללא תגובה ממשית חד משמעית ולהפסיקם.

כמה טילים היתה מדינת ישראל סופגת מסוריה ללא פעולת תגובה מסיבית התקפית מיידית שהיתה פעולת את פעולתה הברורה והבלתי מתפשרת? כי סוריה זו מדינה, ולמדינה מתייחסים אחרת, ללא קשר לסוג המשטר. גם פעולה כ"עופרת יצוקה" שנעשתה אחרי שנים של ספיגה, נתפסה כחסרת לגיטימיות על ידי העולם, כי הרי אנחנו ספגנו שנים והרגל נעשה לטבע בעיני העולם. אנחנו הגדרנו את השלטון בעזה כשלטון טרור, ולגבי טרור הנמצא בתוך אוכלוסיה כבושה כביכול יש דין אחר.

 הרי יצאנו מעזה. החרבנו ישובים פורחים, הרסנו בתי תפילה ולימוד עד היסוד, אמללנו אלפי בני אדם. כן, גם יהודים הם בני אדם. אפילו את מתינו לקחנו איתנו. מה שכחנו שם? הגיע הזמן להתנתק באמת. לסגור את השערים ואת המעברים. שמצרים תעשה מה שבא לה. תוך שלושה חודשים הפסקת אספקת חשמל, ולהסיר מייד את ההסגר הימי. רוצים מוצרים ישראלים? שישתמשו בתעבורה ימית בין לאומית בנמלינו, או חברות ישראליות יקימו מסוף מיוחד בקפריסין למסחר עם עזה. הים פתוח, המעבר הקרקעי סגור. לא עוד שודדי ים, פירטים בלעז, אנחנו, כמאמר הטורקי. הסגר קרקעי כשר למהדרין בתחומה הריבוני של מדינת ישראל, לא בשטחים מעוררי מחלוקת בקו הירוק ז"ל.

ולא שכחתי את הנשק.  ראשית, זו אשליה שאנחנו שולטים על זרימת הנשק דרך המנהרות. שנית, לאור עשרות אלפי הטילים בלבנון, בסוריה ובאירן, ההתחמשות בעזה היא תוספת שולית. כן, זאת בתנאי שאנחנו מהיום נתייחס  לעזה כמדינה ולממשלתה כממשלה חוקית וריבונית, וככזאת לא נסבול פעולות אלימות מכל סוג ומאף אחד. הכל באחריותה. ואם התרחשו - נגיב מייד במהירות ובחומרה בולטת וכואבת. ולבטחוניסטים הדואגים, צפירת הרגעה: מצטער, כמעט שכחתי מוצר בטחוני חדש נוסף המבטיח את ביטחוננו – הכיפה.