הבית של הרב מרדכי אליהו זצ"ל

מזווית-העין, קולטת את רחל בעלת-הבית, הרבנית צביה תחי'. מי כמוה מכיר את המבט הנוגה הזה, של בת-ישראל כשרה הכוספת לממש את אשר חננהּ ה'.

הסופר הרב יוסף אליהו , כ"ח בסיון תש"ע

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

אחת בלילה.בחזרה מהר-המנוחות, אתה חולף שוב ליד הבניין המוּכר. "...ליד הבית של הרב אליהו" - נקודת ציון שגורה בפי-כל. אתה מביט בבניין.

הֲעתידות אבנֵי-מִקיר אלו לפתוח יום אחד את פיהן, ולספר מאשר ראו? הלא אמרו ש"אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם, מעידים בו" לעתיד לבוא, אם ציער עצמו עם הציבור, אם לאו (תענית יא.). ומה צורך אפוא בעדות זו על רבנו זצ"ל, כשיודע כל שער עמי שחייו אך בַּתורה וּבְצער הציבור?

אבני ביתו של רבנו, יעידו מן הסתם כיצד ציער עצמו עם הציבור – ולמשל, יספרו את הסיפור הבא:

***

פורים תשס"ג.

הרב מרדכי נגארי שליט"א, רבהּ האהוב של מעלה-אדומים ותלמיד מובהק של הרב זצ"ל, מגיע עם רעייתו הרבנית יונה, להביא משלוח-מנות לרב. משלוח-מנות. איזה 'תירוץ' מצויין סיפקו להם חז"ל... שהרי סתם כך לבוא לבית הראשל"צ ולהתענג על ה' בִּמחיצת הרב ורעייתו - מי זה יהין? אז טוב שיש פורים ומשלוח-מנות, וכמה חבל שלא יבוא פורים פעמיים בשבוע'. בנוסף, עומדת למשפחת נגארי בכל שנה, זכות אסתר המלכה שביקשה את ט"ז באדר לַמוקפים: בפורים דפרזים (י"ד באדר) עובדים הם את עבודת-היום והציבור בעירם, ובפורים-דשושן פנויים הם קמעא לחזות בנועם ה', בבית רבנו שבירושלים המוקפת חומת-ה'.

יושבים תלמידי-חכמים ומשיחין זה לזה בִּנעימה, פניהם מאירות, והדברים שמחים שבעתיים בפורים בו קיבלו תורה מאהבת הנס (שבת פח. ורש"י).

החדר מתמלא באנשים רבים, מהם הבאים לקבל את ברכת הרב לישועה.

לפתע חשה הרבנית נגארי, שהמאמץ של יום האתמול נותן בה את אותותיו. ראשה כבד עליה מעט - אך חלילה לה להטריח את בעלת-הבית הטרודה בָּאורחים הרבים, ולבקש גלולה כלשהי. לבסוף, יצאה באין-רואה, לדפוק על דלת אחד השכנים.

נקשה בדלת והמתינה – ובַדממה שנוצרה שמעה לפתע דו-שיח של שתי נשים, שעמדו למטה, בחדר-המדרגות.
עשרות שנים, עובר כְּאֵב האומה אל הרב - לעיני הרבנית. כעת, למראה רחל המהורהרת, היא מוסיפה תפילה מִשלה: בחורה בת 31... רחם, בורא עולם! קָיים את ברכת הרב במהרה!

לא נעים להקשיב, אבל הקולות נשמעים בבירור... הן מדברות על איזה בחור בשם איתן, בן 35... הוא אמר למישהי שאִתה נפגש, "לא"...

***

...וּבבית הרב אליהו, בקרבת המטבח, עומדות שתי חברות טובות. בִּתה של הרבנית נגארי, היא חברת-נפש של רחל, בת ה-31, המחפשת את זיווגהּ. זמן רב שהראשונה מפצירה ברחל: "פורים זה יום מסוגל מאוד, ולקבל ברכה מצדיק כמו הרב אליהו בפורים, זה שילוב אדיר! מה כבר יש לך להפסיד? רחל, בואי אִתנו, עשי לי טובה!".

לבסוף, לא יכלה רחל לעמוד בַּתחנונים, וניאותה לבוא כדי שלא לאכזב חבֵרה הכואבת את כאבה ונושאת עִמה בעול.

כעת עומדת רחל בפתח המטבח, רואה את הקולות בסלון הסמוך, ולִבה שואל חרש: מתי תקויים ברכת הרב...? התבוא כבר ישועה מִמרום, ביום בו מושיט המלך את שרביט הזהב וכל בקשה מוכנסת אל החצר הפנימית?

מזווית-העין, קולטת את רחל בעלת-הבית, הרבנית צביה תחי'. מי כמוה מכיר את המבט הנוגה הזה, של בת-ישראל כשרה הכוספת לממש את אשר חננהּ ה'. הלא בכל בוקר, אחרי תפילת ותיקין, ממתינות בנות צדיקות לברכת הרב; מעבירות את שְׁמן על-גבי דפים לַמזכיר. והרב יושב וקורא בסבלנות; מכיר כבר עשרות מן השמות. זוכר את הסיפור של פלונית; את אירוסי אלמונית שבוטלו. זאת באה לראשונה כשהיתה בת 30, והיום היא בת 38. וכל התורה הספוגה בנשמתו, מתפללת עִמו: התַּנאים והאמוראים, הרמב"ם ורבי יוסף קארו, החיד"א וה"בן איש חי" - כולם מוזילים דמעה היוצאת כעת מֵעינו של הרב.

עשרות שנים, עובר כְּאֵב האומה אל הרב - לעיני הרבנית. כעת, למראה רחל המהורהרת, היא מוסיפה תפילה מִשלה: בחורה בת 31... רחם, בורא עולם! קָיים את ברכת הרב במהרה!

***

והישועה מגיעה! מהר מכל דמיון אנושי:

למטה, בחדר המדרגות, נמשכת שיחת שתי הנשים, שרה ורבקה. בְּדרכהּ לבית הרב, פגשה שרה את רבקה היוצאת מבית הרב, בחדר המדרגות. רבקה מנצלת את הפגישה, כדי להסביר לשרה, שאֵיתן - אחיה הרווק של שרה - שגה כשאמר לבִתה של רבקה "לא", אחרי שתי פגישות בלבד:

"...אני אומרת לך, הוא לא נותן צ'אנס! תִּראי, אחיך הוא לא ילד, הוא בן 35, ובגיל כזה כדאי לבדוק טוב לפני שסתם עוברים להצעה הבאה".

"נכון, אבל מה אני יכולה לעשות?", חוזרת שרה ומצטדקת, "האמיני לי, שגם לי כואב מאוד שהוא עדיין רווק. אבל כמו שאמרת: הוא לא ילד, וקשה לי לשכנע אותו. הוא מחפש בחורה מיוחדת (וכאן פירטה את התכונות שאחיה מחפש בבחורה), וכנראה שהוא לא יסכים להתחתן עד שלא ימצא כזו. אַת לא מכירה את המבוגרים האלה?".

שומעת הרבנית נגארי את הדו-שיח שלא בטובתה, ואינה זוכרת בעצם לשם מה יצאה לחדר-המדרגות... כעת מעניין אותה משהו אחר לחלוטין. היא ממתינה ששרה תיפרד מרבקה ותעלה במדרגות, ואז מקדמת אותה בחיוכה החם:

"סליחה שאני שואלת... הבנתי שיש לך אח איכותי שמחפש שידוך, נכון? תראי, יש לי הצעה נהדרת בשבילו... בַּבית של הרב, למעלה, נמצאת כרגע בחורה מיוחדת במינה, רחל; אני מכירה אותה היטב! היא מקסימה ואצילה. בואי, כדאי לך להכיר אותה"...

***

דלת הבית נפתחת, והרבנית נגארי מלוּוָה באשה בלתי מוכרת, פונות ימינה לכיוון המטבח:

"תכירי רחל, זאת שרה. יש לה אח בן 35 בשם איתן, ואני חושבת...", וכו' וכו'.

***

ובשנים האחרונות, כשאיתן ורחל חולפים בצד "הבית של הרב אליהו", ועִמם ילדים מתוקים שפאותיהם הגולשות אֶל כתפיים מתבדרות בָּרוח הירושלמית, מביטות בהם אבני-הבית, מביטים העֵדים שראו את הדמעות שזרע הרב זצ"ל – ומחייכים ברינה...


באתר ישיבה ניתן למצוא ספרים, שיחות מצולמות ושיעורים רבים של הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.