פגיעה קשה בכבוד הלאומי

הצבא צריך לשקם את האמון של החיילים במפקדיו. לוחם שייטת יידע שטרוריסט בלב ים שמעיז להרים עליו יד, חובתו להרוג אותו ללא היסוס לפני שחברים שלו נפצעים קשה.

איתי זר , כ"ח בסיון תש"ע

איתי זר
איתי זר
צילום: עצמי

מאז שראיתי את הסרטון של השתלשלות חיילי השייטת על ספינת הטרוריסטים, אני לא רגוע, כמה חברים שדיברתי איתם בנידון,הסכימו איתי שהיה כאן ארוע מזעזע, ארוע שיזכר בדברי הימים של מדינת ישראל כפגיעה קשה בכבוד הלאומי.

אני שואל את עצמי מה כ"כ נורא? תקפו מס' חיילים, החיילים השתלטו על המצב הרגו את הטרוריסטים והכל טוב ויפה, זהו שלא!!! הסיפור הרבה יותר מביש.

הקומנדו הימי של מדינת ישראל, נחשב לאחת היחידות הטובות בעולם.הלוחמים בקומנדו הימי, עוברים אימונים שרק מלחשוב עליהם, נתפסים לי השרירים.

בתור נער בסוף התיכון, יצא לי לקרוא  את הספר שייטת 13 מה שהעצים בי את הגאווה  שיש לנו כזו יחידה. ואף היה לי חלום להתקבל לשם, כמו לרבים מבחורי ישראל. אצל רבים בעם ישראל השייטת היא מיתוס, אחד מהדברים שחושבים עליו והרגשת גאווה וכבוד לאומי מציפים את הלב ומנפחים את החזה היהודי.

מה שכ"כ כואב  בארוע על הספינה, זה לראות לוחמים אמיצים חוטפים מכות במשך דקות ארוכות, והמפקדים שלהם לא נותנים להם אישור ירי, היו לוחמים שהתראינו וסיפרו שכל לוחם שירד לספינה תפסו אותו 4-5 אנשים לקחו אותו הצידה והפליאו בו את אגרופיהם, מוטות ברזל, סכינים. את אחד הלוחמים זרקו למפלס התחתון ואחד אחר שהרגיש סכנת חיים קפץ למים.
אצל רבים בעם ישראל השייטת היא מיתוס, אחד מהדברים שחושבים עליו ,והרגשת גאווה וכבוד לאומי מציפים את הלב ומנפחים את החזה היהודי

עלבון עמוק והרגשת חוסר אונים סובבים אותי מאז הצפייה בסירטון, אם הלוחמים היו נוהגים  לפי האינסטינקט הבסיסי שלהם, לאחר שניות ספורות שתקפו אותם, היו שולפים אקדחים ולא צעצועים יורי צבע, אף לוחם לא היה נפצע, וחבורת הטרוריסטים היתה קופצת למים מפחד ואימה,

לפני מספר שבועות נקלעה קבוצת חיילים שעשו ריצת אימון בחברון, לרחוב צדדי. המון ערבי החל להקיף אותם, להכות בהם, לקחו להם שעונים, בגדים, כמעט חטפו חייל, בנס, בדקה ה-90, הגיע כח חילוץ  שהציל את החיילים. ארוע מביש גם הוא.

בשנים האחרונות כח ההרתעה של צה"ל הולך ומדרדר, לא נעים, אבל חיזבאלה לא סופרים אותנו, וכן חמאס, אש"ף, ערביי ישראל, הבדואים, כל אלה לא מתביישים לדבר נגד היהודים ואף לעשות מעשה.

מה שקרה על הספינה ובחברון, זה חלק מתהליך ההדרדרות ואם נמשיך להיות שאננים ולא נתחיל מיידית לשפר את כח ההרתעה באופן משמעותי, נמצא את עצמנו במשט אינסופי בים התיכון.

להידרדרות הזו אחראים גורמים אנטי ציונים, שרוצים מדינת כל אזרחיה, מדינת היהודים כבר לא מדבר אליהם, מגישי תוכניות רדיו וטלויזיה, שמבחינתם אב שכול ובכיר בחמס חד הם. לפעמים אפילו נראה שמזדהים יותר עם האויבים הערבים מאשר עם אחיהם היהודים  והחיילים האמיצים.

בכירים בצבא נהפכו לפוליטיקאים, בכל מבצע, פעילות, או סתם מחסום. במקום לעסוק אך ורק במיגור הטרור ובשמירה על שערת ראשו הכי קטנה של כל חייל וחייל. קצינים כבר חושבים  מה יגידו בתקשורת ובעולם.

את ההפקרות הזו של המפקדים, כבר ראינו בקבר יוסף, לפני תשע שנים, כאשר שוטרים ערבים מהרש"פ, תקפו בירי מסיבי, ופגעו אנושות בחייל מדחאת יוסוף, הקצינים הבכירים נתנו לו למות, מחשש להרוג בפורעים הערבים. מסוק שהיה בשמים, ירה נורים במקום טילים, וצלפים שהיו בטווח פגיעה קיבלו הוראה לא לירות, חייהם של חיילנו היקרים נהפכו לפחות חשובים מחייהם של אויבינו.

במלחמת עזה הייתי עד למקרה שבו זוהה בשלוש לפנות בוקר מחבל עם נשק ליד כוחותינו, ולידו עוד שני אנשים שלא ראו בברור אם היו חמושים, דקות ארוכות קצין בכיר לא נתן אישור לירי, שמא יפגעו בלא חמושים.בינתיים המחבל יצא מטווח ראיה ועד היום אני שואל את עצמי, אולי הוא הרג חיילים ישראלים.
במלחמת עזה הייתי עד למקרה שבו זוהה בשלוש לפנות בוקר מחבל עם נשק ליד כוחותינו, ולידו עוד שני אנשים שלא ראו בברור אם היו חמושים, דקות ארוכות קצין בכיר לא נתן אישור לירי, שמא יפגעו בלא חמושים.בינתיים המחבל יצא מתווך ראיה ועד היום אני שואל את עצמי, אולי הוא הרג חיילים ישראלים

הצבא צריך לשקם את האמון של החיילים במפקדיו, החיילים צריכים לראות שחייהם חשובים למפקדים, יותר מהאויבים, ואם המון ערבי מפשיט חיילים, מותר להם לירות להגנתם, ללא חשש מה יגידו המפקדים, התקשורת וארופה. טייס מסוק שרואה מחבלים יורים על מתחם יהודי, צריך להיות לו ברור שיש לפגוע ביורים, בלי להסס. ולוחם שייטת ידע, שטרוריסט בלב ים שמעיז להרים עליו יד, חובתו להרוג אותו ללא היסוס לפני שחברים שלו נפצעים קשה.

מה אמור להרגיש חייל שמפקדו נותן לו לחטוף מכות רצח,ולא מרשה לו לירות,למה שיסכים להתנדב למבצע הבא, כשהוא רואה שחייהם של עשרות תורכים ויוונים שונאי ישראל, יותר חשובים ממנו.

עוד דבר מקומם, שהתוקפים שוחררו במקום למצות איתם את הדין, והדבר שהכי מקומם שממשלת ישראל נכנעה ללחצים ומונה צוות שיחקור את משט הטרור. פשוט לירוק ללוחמים בפרצוף. 

עכשיו אני כבר מבין מה כ"כ מעיק עלי, הכבוד הלאומי של עם ישראל נרמס ברמות שכבר קשה להכיל.

אבל דווקא ארוע זה, בלב ים, כמה שמעציב, יכול לטעת בנו תקווה, לוחמי השייטת למרות שהושפלו, אזרו כח, והרגו באויבנו. בסופו של דבר הכבוד הלאומי, נראה שבקע מיליבם ומגרונותיהם של רוב החכי"ם היהודים. עם ישראל התאחד עם לוחמי השייטת האמיצים מול שונאינו שבאו לעזור למחבלים מעזה. אנו מצדיעים ללוחמים, מאחלים רפואה שלמה לפצועים.ומייחלים לחזור לימים שבהם ינוסו האויבים מפני חיילינו.