עיוורון רצוני ומשאלות לב

מכבסת המילים שהפכה להיות לחם חוקנו, היתה לנו שוב לרועץ. לאלפי נטבחי הטרור שבאו כתוצאה מהסכמי אוסלו הארורים, הדביקו את השם ההרואי - 'קורבנות השלום'.

ד"ר מיכאל בן-ארי , כ"ט בסיון תש"ע

מיכאל בן ארי
מיכאל בן ארי
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

כל הסימנים לימדו, שעל ספינת הטרור מצטופפים שונאי ישראל ולא שוחרי שלום. שיש בינהם טרוריסטים מדופלמים כמו קאפוצ'י שגורש מישראל על רקע הברחת אמצעי לחימה ופעילות טרוריסטית, וכמו ראאד סאלח, המניע את התנועה האסלאמית להשמדת מדינת ישראל. נוסעי הספינה הצהירו הצהרות לוחמניות, שהתפרסמו עוד לפני צאת המשט לדרכו. לא היה כל צורך בהערכות מודיעיניות מורכבות, הכתובת היתה על הקיר.

אך מסתבר שברגע האמת 'הופתענו'. הופתענו, שאנשי השלום התגלו כטרוריסטים צמאי דם, שהקשר בינם לבין סיוע הומניטארי, הוא כמו הקשר שבין החמאס לזכויות אדם.

אולם, השכנוע העצמי שמדובר באנשי שלום, היה כל כך דומיננטי, שחיילי השייטת נשלחו למשימה, כשבידם אמצעים לפיזור מהומת ילדים שהשתובבו בקייטנה.

אינני מקבל את ההסבר שמדובר היה ב'חסר מודיעיני'. החסר היחיד הוא בהיגיון הישרדות אנושי. בחובה להבחין בין טוב לרע, בכורח להבדיל בין משאלות הלב לבין המציאות האכזרית שאנו נמצאים בה. זהו עיוורון רצוני שמובילה את המנהיגות בישראל.

מתעורר אצלי חשש, שהעיוורון הזה מחלחל גם לשדרות הפיקוד ולזרועות המודיעין. הכמיהה האובססיבית לראות באויבנו המרים 'אנשי שלום', שרק אם נוותר להם וניתן להם את מבוקשם, יכתתו את חרבותם לאתים ואת השברייה לגלבייה, הפכה להיות סוג של הערכת מודיעין. לולא הייתי יושב בוועדת חוץ וביטחון ושומע עד היכן הדברים מגיעים, הייתי רגוע. הנחת היסוד שמודיעין עוסק באיסוף מודיעין תוך הערכתו האובייקטיבית, מתנפצת לנו בפנים שוב ושוב. לפני כחודש, כשהתרעתי בפני שר הביטחון שהערכות המודיעין בעניינים שונים, מביאים אותי להבנה מה התרחש במחדל המודיעיני באוקטובר 73, הוא גיחך לי.
אז זהו, אחרי שהתרגלנו להאמין לשקרים של עצמנו, אנחנו לוקים בעיוורון כשמדובר בשקרים של אוייבנו. כשאומרים לנו 'אנשי שלום' ועוד מוסיפים את מילות הקסם 'משט הומניטרי', אנחנו מגיבים כמו נרקומן שקיבל את מנת הסם היומית

שר הביטחון שחי בהזיית שלום, מקרין לצערנו על המערכת כולה. מכבסת המילים שהפכה להיות לחם חוקנו, היתה לנו שוב לרועץ. לאלפי נטבחי הטרור שבאו כתוצאה מהסכמי אוסלו הארורים, הדביקו את השם ההרואי - 'קורבנות השלום'. את הבריחה החפוזה מעזה תוך החרבת ישובים יהודים פורחים, כינו בשם הקליט והנינוח - 'התנתקות'. את הדיאלוג עם אבו מאזן שמסרב להתקרב לנתניהו, מגדירים – 'שיחות קרבה'. שום קשר בין המינוחים הספינולוגיים לבין המציאות העגומה. ערב הסעודית תוציא עוד תוכנית להשמדת ישראל בשלבים, אך תקרא לה 'יוזמת השלום הסעודית', וכבר תמצאו לה חסידים נלהבים.

אז זהו, אחרי שהתרגלנו להאמין לשקרים של עצמנו, אנחנו לוקים בעיוורון כשמדובר בשקרים של אוייבנו. כשאומרים לנו 'אנשי שלום' ועוד מוסיפים את מילות הקסם 'משט הומניטרי', אנחנו מגיבים כמו נרקומן שקיבל את מנת הסם היומית. זועבי וראאד סאלח, הופכים מייד ליונות צחורות, וארגון הטרור IHH, מקבל סימפטיה כמו משלחת הסיוע הצהלי"ת להאיטי.

אינני מאשים את ההערכות של המודיעין, הם עושים מלאכתן נאמנה לאדוניהם. הם משמיעים לו את מה שהוא רוצה לשמוע, הם מערבבים מעט מידע, עם קצת מודיעין בהרבה הרבה משאלות לב של הזויים שהובילו אותנו להסכמי אוסלו הארורים, שהביאו אותנו לבריחה מעזה ואלפי טילים על בתי ילדינו. הם אלו שהבטיחו שהבריחה מדרום לבנון והפקרת צד"ל, יהפכו את לבנון לדמוקרטיה ויצואנית דובדבנים. הערכה שהתאמתה בחלקה, 'דמוקרטיה' בשליטת נאסרללה, ויצואנית טילים על ריכוזי האוכלוסייה בתל אביב.

אינני מצפה שברק יסיק מסקנות, כידוע במחוזותנו הוא מאלו שלא טועים לעולם. אני כן מקווה שהמיני מחדל הזה של השלכת חיילים ללינץ' אכזרי, יזעזע את אמות הסיפים במקומות הנכונים. צריכים לשוב להנחת העבודה, שברק ונתניהו ימשיכו לקשקש על כאילו 'שלום', על המודיעין מוטלת המשימה להיערך למלחמה.