אשרי הגפרור שנכבה

אם קורח ועדתו היו שועים לשתיקתו ולתחנוניו, הם היו ניצלים ומקדשים שם שמים. אבל משפרצה אש המחלוקת קשה, קשה מאוד לכבותה.

אריה גלס , ג' בתמוז תש"ע

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

המעשה אירע בימים  שבהם היה יום מיוחד בשבוע שהיה נקרא 'יום כביסה'... אשה אחת כיבסה במו ידיה את הכביסה המשפחתית של השבוע, ותלתה אותה על חבלי כביסה מעל החצר של השכנה מלמטה.

השכנה למטה מאוד לא היתה מרוצה מהטפטופים של הכביסה הרטובה על כביסתה שלה. ובחמתה לקחה מספרים וקרעה את החבל, וכל הכביסה נפלה ונתלכלכה. האשה מלמעלה שראתה כל זאת, ניגשה בדומיה לכביסה המלוכלכת, אספה אותה, כיבסה אותה שוב בידיה המיובלות, וכיתתה רגליה לשכונה סמוכה כדי לתלות את הכביסה. בערב כששב בעלה, רצתה לספר לו על אשר אירע, ברם בכוחות על אנושיים בלמה את פיה כדי לא ליצור מחלוקת קשה בין השכנים. לאחר ימים אחדים שמעה השכנה מלמעלה שבנה של השכנה הצעירה מלמטה קודח מחום. ניגשה השכנה הבוגרת והמנוסה יותר, ובסבר פנים יפות השיאה לה עצות מספר לטיפול בבנה, ובאה באופן אישי לביתה כדי לסייע לה בבנה הפעוט.

הצעירה מלמטה פערה את פיה  בתדהמה. מוחה היה צר מלהבין גדלות נפש שכזו. ובסוף הטיפול, היא פרצה בבכי של תחינה למחילה על עולתה הגדולה. שוועתה עלתה לה, והיא זכתה למחילה בלב שלם.

השכנים של משה רבנו מלמטה, קרעו את כל החבלים של משה - השכן מלמעלה. הם הקהילו קהילות ונאמו נאומים חוצבי להבות בפני הציבור על מעלליו של משה שהוציאם ממצרים. ומה היו טענותיהם? הוא מתנשא עלינו. הוא ממציא מצוות שכלל לא ניתנו בתורה. הוא עושה פרוטקציות לעצמו ולבני משפחתו הקרובה במינויים שונים. לא ה' ציוה עליך לעשות את המינויים הללו, זה אתה שלוקח לעצמך את כל השררה, על דעתך שלך. וכן העלילו עליו באשת איש. ועוד ועוד טענות שונות ומשונות שאמורות להוציא מהכלים את השכן מלמעלה.
השכנים של משה רבנו מלמטה, קרעו את כל החבלים של משה - השכן מלמעלה. הם הקהילו קהילות ונאמו נאומים חוצבי להבות בפני הציבור על מעלליו של משה שהוציאם ממצרים

ומשה, במקום  לתת להם מנה אחת אפיים, נופל על פניו מתוך צער עמוק על עומק המחלוקת  והלכלוך שהם עלולים להמיט על עצמם ועל עמם. משה גם מיצר על חולשתו שלו לבקש מהקב"ה שוב ושוב תחנונים על העם החוטא. שהרי בני ישראל כבר חטאו בעגל, במתאוננים, במרגלים. ומכל הצרות הללו שהמיטו על עצמם, משה רבנו היה זה שחילץ אותם מזעמו של הקב"ה. ומה יהיה עכשיו, האם לאחר חטא חדש של מחלוקת, תחנוניו לחנינה יתקבלו ע"י הקב"ה? זה מה שמציק ומכאיב מאוד למשה.

ובינתים משה דוחה אותם עד למחר. הוא מקוה שאולי יחזרו בהם. ובינתים משה לא שוקט על השמרים, הוא מנסה לגרום להם שיחזרו בהם. ואומר להם, הלא קיבלתם מאת הקב"ה כבוד ויקר גדול, הרי אתם נבחרתם לשבט היחיד שיעבוד את הקב"ה בבית המקדש? מדוע אינכם מסתפקים במה שה' נתן לכם? מדוע עיניכם חומדות גם את הכהונה? הלא תפשת מרובה לא תפשת כלום... ואתם עלולים להפסיד גם את מה שעכשיו יש לכם. ומשה שולח לקרוא לדתן ואבירם, שני האנשים שמרדו בו ע"מ לפייסם, והם משיבים לו 'לא נעלה'. ומשה לא חס על כבודו, והולך אל דתן ואבירם בכבודו ובעצמו. והם משיבים את פניו ריקם.

וקורח, גם הוא  לא שוקט על שמריו, הוא מסתובב אצל השבטים כל הלילה ומפתה אותם בדברי מרד וליצנות להצטרף אליו למחלוקת, והוא מצליח להקהיל את כל העדה כנגד משה ואהרן. ועכשיו כבר אין ברירה. הגיע עת הבירור הנוקב. ואומר הקב"ה למשה ואהרן 'היבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע. ומשה ואהרן בתגובה מתפללים לה': 'האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף' – הם מנסים לכל הפחות להציל את כל העדה שהלכה שבי אחרי קורח. והקב"ה מקבל את תפלתם, והאדמה בולעת רק את כל האדם אשר לקורח, הם המאתים וחמשים איש שהלכו אתו בתחלה. ובנ"י ברואם את רעידת האדמה, נסו לכל עבר כי אמרו, פן תבלענו הארץ.

האם אתם חושבים שבנ"י  למדו מאשר אירע? מה פתאום. מיד למחרת בבוקר 'וילונו כל עדת בני ישראל על משה ואהרן, לאמור, אתם המיתם את עם ה'. אתם גרמתם שכל האנשים הללו מתו. וה' כועס מאוד על בניו. והנה החל הנגף, ואהרן רץ לתוך הקהל ויתן את הקטורת ויכפר על העם. אהרן מצליח לעצור את המגפה. ורק 24000 אנשים מתו במגפה.

משה המנהיג הדגול עשה את הכל על מנת למנוע את הנגף. בתחילה הוא ניסה לשפוך הרבה שתיקה על אש המחלוקת. לאחמ"כ ניסה לצנן את האש ע"י דיבור על ליבם. לאחמ"כ הוא מזהיר אותם. לאחמ"כ הוא מתחנן על כל העדה. לאחמ"כ הוא ואהרן עוצרים את המגפה.

אם קורח ועדתו היו שועים לשתיקתו ולתחנוניו, הם היו ניצלים ומקדשים שם שמים. אבל משפרצה אש המחלוקת קשה, קשה  מאוד לכבותה. וכך גם אצלנו, כשאנו רואים את הזיק הראשון של המחלוקת הנורה לעברנו, עלינו לשתוק, ולנסות לדבר על לב מצית המחלוקת במלים טובות ומלטפות, שיכבה אותה.

ודרך אגב, השכנה מלמעלה בתחילת המאמר, זכתה כעבור  שנה מאותו מאורע לפרי בטן. פרי  שלו היא ייחלה והתפללה זה שנים ארוכות.