דברו דבר ולא יקום כי עמנואל

הבג"ץ שהינו המקום בו מתקיימת אולי האפלייה הגדולה ביותר, מכל הבחינות המוכרות, נזעק כעת ופועל בדרכים דורסניות של נחישות ללא כל רגישות.

הרב דוד דודקביץ' , ה' בתמוז תש"ע

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
מורגלים אנו בדברי חכמינו ז"ל "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", אולם לעיתים איננו שמים על לב, ואנו דנים את האדם אחרי שכבר אנו עצמנו היינו במקומו, אך בעוד שאת עצמנו דנו לטובה, משום מה את חברנו דנים אנו לרעה.

פרשיית עמנואל המוכרת בדרך כלל דרך "משקפי" הבג"ץ והתקשורת, משתקפת לנו במראה ומשחירה (תרתי משמע) את המציאות, כפי שחווינו אנו המתיישבים והציבור האמוני על בשרינו כבר פעמים כה רבות.

מעט על חסידות סלונים ועמנואל

חסידות סלונים מוכרת לרבים בזכות ספרי ה"נתיבות שלום" של מרן אדמו"ר ר' שלום נח ברזובסקי זצ"ל (אביו של האדמו"ר הנוכחי שליט"א) המורים דעה ודרך בעבודת ה', בנתיבות התורה והתפילה, במהות קדושת השבת והמועדים ובפרשנות חסידית עמוקה ומתוקה המנעימה את ימות הקודש והחולין ברבים מבתי שלומי אמוני ישראל. לחסידות זו שורשים עמוקים של כ150 שנה של מסירות נפש לישוב ארצנו הקדושה כאשר בבוקר לח בשנת תרל"ג נשלחו לטבריה חסידי סלונים למרות התנאים הקשים ביותר ששררו אז באה"ק. חסידי סלונים רואים את עצמם כממשיכי דרכו של ר' מנחם מנדל מוויטבסק זי"ע מייסד הישוב החסידי בארץ ישראל לפני למעלה מ230 שנה אשר השיא כאן את בנו יחידו ר' משה לבת ממשפחות הספרדים בטבריה. 

העיר עמנואל שעברה קשיים כלכליים כבדים שפגעו מאוד בהתפתחותה ובציפיות הגדולות שתלו בה, ובעזרת ה' שעוד נכונו לה, נפגעה לפני כ9 שנים גם בשני פיגועים רצחניים, ה' ישמור ויציל, אשר גבו מחיר נורא של הרוגים הי"ד ופצועים רבים. באותן שעות קשות היו שנשברו מכך (ואין אנו דנים אותם כלל, כמובן), היה זה האדמו"ר מסלונים שליט"א שחיזק את חסידיו ותושבים נוספים במילים חמות ומלאות עוז וגבורת קודש להמשיך לדבוק במקום [הנני יכול להעיד על כך מהכרות אישית]. לאחדים מהם שהתלוננו כי משפחותיהם מפחדות, ענה כי חז"ל שבחו את עמרי שזכה למלכות ישראל משום שבנה עיר בישראל (העיר "שומרון"), צאו והביטו מה יהיה "שכרכם" אם תעזבו ובכך תגרמו ח"ו לחורבן עיר בישראל.

חסידי סלונים בעמנואל, שסביבם התלכדו עוד משפחות חסידיות אחרות שנותרו בודדות, גדלו מאז ואף הכפילו את מספרם כאשר כעת עמדו הם בפני תנופת התרחבות נוספת ומשמעותית מאוד לעמנואל. דבר שעתיד להשפיע לטובה על קליטת עוד משפחות ומוסדות לעיר.

"בית יעקב לכו ונלכה באור ה'"

במגמה החסידית בבי"ס "בית יעקב" בעמנואל לומדות כשליש בנות יוצאות עדות המזרח, ובמגמה הכללית באותו בית ספר לומדות בנות "אשכנזיות" ממשפחות חסידי סלונים, דבר המעיד יותר מכל שאין כאן כל חלוקה עדתית אלא חלוקה דתית בלבד. חלוקה המוכרת בכל המגזרים על רקע התאמה לתנאי המוסד החינוכי. חלוקה שמשפחות "ספרדיות" רבות חפצו בה.

גם לא ידוע על בנות "ספרדיות" שרצו להתקבל למגמה החסידית ונדחו.

גם בתלמוד תורה החסידי בעמנואל המנוהל על ידי חסידי סלונים לומדים שליש ילדים מבני עדות המזרח שהעדיפו ללמוד בו על פני האפשרויות האחרות בעיר.

לאלו נתונים נוספים אנו זקוקים כדי להבחין שהטיעון על הפליה עדתית במקרה זה אין לה בסיס במציאות.

אמנם הציבור החרדי על כל פלגיו לא זכה עדיין להתנקות מספיחי הגלות של הפיזור לעדות שונות (למעט ב"ה כמה חסידויות וקהילות מתוקנות) ובכלל זאת פערים שלעיתים מדאיבים מאוד את הלב המתפלל ומייחל להתגשמות "וקרב פזורינו", עד אשר יקויים בנו "והיו לאחדים בידו", אולם אין כל סיבה לטפל בנושא כאוב זה דווקא במקום הלא נכון. בחינת המשל העממי התמה על אנשי חלם המתעקשים לחפש את המטבע תחת הפנס למרות שלא שם הייתה מקום נפילתו, יש המחפשים את סוגיית אי הכבוד בין עדות ישראל במקום בו דולקים פנסי וזרקורי התקשורת למרות שיש לחפש את העיה במקומות אחרים.

מקום המשפט

בדיחה חסידית עצובה מסתובבת לה אצל חסידי סלונים בעמנואל: "מדוע נטפל הבג"ץ אלינו ומתעלם מהעובדות? כי אנחנו גם מתנחלים וגם חרדים"...

אולם טרם נעסוק בבג"ץ חובה עלינו להיזכר כי מקום הדין והבירור הראוי והנכון לנאמני תורת ישראל, אינו יכול להיות מקום בו אין כל מחויבות לתורה לדורותיה (גם אם אחד השופטים חובש כיפה, השאלה היא האם על יסודות הדיון שם מחויבים לתורה ולכיפה שמייצגת אותה, או יונקים מבארות זרים אשר לא יכילו את המים). כל שכן לא במקום המתעלם ולעיתים מלא בוז וניכור לחוקי התורה. מוסדות דין תורניים רבים ואפשרויות רבות קיימות, בהם ראויה הייתה סוגיא כזו לידון. וכל זאת טרם אנו נזקקים לעוינותו הידועה של הבג"ץ.

הבג"ץ שהינו המקום בו מתקיימת אולי האפלייה הגדולה ביותר, מכל הבחינות המוכרות, נזעק כעת ופועל בדרכים דורסניות של נחישות ללא כל רגישות. הבג"ץ שמהווה את המועדון הסגור ביותר שנעמד על רגליו בכל עת שמנסים להכניס לתוכו מי שאינו ברוחו הפוסט יהודית והעוינת את רוח ישראל, נוקט באמצעים המביאים את כל החברה היהודית בארץ לחיכוך. אם רק היה הבג"ץ מוכן להקשיב לעובדות ולשקול את טובת הורי עמנואל אשר רבים מהם, כולל המשפחות "ספרדיות", המבקשות הניחו לנו לחנך את בנותינו כדרכנו מני קדם, דרך שכל מי שחפץ בה מוזמן להצטרף ללא הבדל עדה ושבט, היה הבג"ץ נענה לבקשה הפשוטה לאפשר הקמת "מוסד פטור" . דבר הניתן למגזרים כה רבים בארץ והמאפשר לתלמידיו להתחנך בדרכם ללא תקצוב ממשלתי משמעותי.
את הבג"ץ לא מעניינת העובדה שאם לציבור החסידי בעמנואל לא יהיה מוסד חינוכי הולם, יש חשש כבד ומוחשי לעזיבתו את עמנואל, דבר שעלול לגרום מכה גדולה לעמנואל וגם יזיק למשפחות ה"ספרדיות" שרוצות בחינוך זה

את הבג"ץ לא מעניינת העובדה שאם לציבור החסידי בעמנואל לא יהיה מוסד חינוכי הולם, יש חשש כבד ומוחשי לעזיבתו את עמנואל, דבר שעלול לגרום מכה גדולה לעמנואל וגם יזיק למשפחות ה"ספרדיות" שרוצות בחינוך זה.  

האם אנו המכירים כל כך את הכרעות הבג"ץ הידועות מראש בנטיותיהם, שכחנו כה מהר את מקומנו וניסיוננו עד אשר אנו נזדרז לשפוט את מתנחלי סלונים בעמנואל, אחרי שכבר חווינו את מקומם והרגשנו את נחת זרועו של הבג"ץ ביחס לכל הקדוש לישראל.

הבג"ץ רואה את הכרעתו כעת באופן הרבה יותר רחב (גם אם ראיה זו מוגזמת אי אפשר להתעלם ממנה). כמלחמה המכרעת בשאלה מי מקור הסמכות, הבג"ץ או התורה? כאשר עבורם התשובה פשוטה לצערנו.

בסיפור הזה כבר היינו לפני כמה שנים. גם מי שאינו מסכים עם האמור לעיל איננו רשאי להתעלם משאלה זו שהבג"ץ ביהירותו דחף אליה. לא בכדי מרגישים רבים (אפילו כאלה שאינם מצדדים בגישת החסידים בעמנואל), כי כעת השאלה היא רחבה הרבה יותר, בבחינת "מי לה' אלי".

חבר אני לכל אשר יראוך

נשאלתי על ידי מתיישבים רבים האם כאשר אנו נזדקק לתמיכת הציבור החרדי, נזכה לעזרה זו.

אכן חומות רבות וגבוהות הוקמו בין מחנות שלומי אמוני ישראל, חומות שחובה להורידם בכל עת וכל שכן כאשר יש עת של שותפות גורל.

דווקא בדורנו כאשר קמעא קמעא נפתחים חלונות של הכרות בין העולמות של תופשי התורה, האם אין חובה להרחיב חלונות אלו בדברים משותפים של חינוך בלתי תלוי בכפיית בג"ץ. כל שכן בציבור שמקדיש מאמצים כה רבים לקרוב לבבות עם כל אחב"י, אפילו אלו שלא זכו להכיר טעמה של תורה, האם לא הגיע הזמן לדון את הציבור החרדי כפי שהיינו רוצים שידונו הם ואחרים אותנו במקום בו אף אנו נמצאים בדרך כלל.

כל מי שגדל על ברכי אהבת ישראל של תורת הבעש"ט ותלמידיו זי"ע, כל מי שאורו עיניו מאורות הראי"ה קוק זי"ע, מלא הוא אהבה לכל אשר בשם ישראל יכונה ומצפה הוא שבמהרה ישובו שופטינו כבראשונה אחרי שנזכה לקיבוץ גלויות אמיתי בגשמיות ורוחניות, ומתוך כך ידעו כל יושבי תבל כי עמנו א-ל.