ברור שחסידי סלאינמא לא יתחילו עכשיו ללמוד בשבת אחיות עם מי שאינם חסידי סלאנימא או לכל הפחות תאומים כמעט סיאמיים שלהם. יהיה זה במוסד פטור, בבית ספר מחוץ לעיר, במעבר של המשפחות לעיר אחרת – אין כח בעולם שיוכל לכוף אותם ללמוד במקום שאין ליבם חפץ.
ברור שהבנות שהוריהם ביקשו לכפות את קבלתם לבית הספר ימצאו עצמם שוב לבד. בעמדה של מנצחים אמנם, אבל בניצחון פירוס. שכן הזיכרון יהיה שליחתם של אמהות בהריון לכלא על סכסוך, וטבעם של אנשים אינו ש להיות בחברה עם מי שתגובותיו עלולות להיות קיצוניות.
ברור שהחרדים ימשיכו להיות לא פוטוגניים, ולא משנה אם הם צודקים או לא, פרשה זו תצטרף לארסנל כתבי האישום הקולקטיביים נגד הציבור החרדי.
ברור שהתמונות המשותפות של ספרדים, אשכנזים, חסידים, כיפות סרוגות, וכו', שצולמו בואכה כלא מעשיהו, הינם פיקציה. בג"ץ אמנם מאחד שורות רבות בכעס עליו, אך לא כך נוצרת אחדות. למרבה הצער, ערב שלושת השבועות תש"ע, אנחנו עדיין טובים בעיקר בלהיות 'איש על מחנהו ואיש על דגלו'.
ברור שהגזענות – שקיימת – בציבור החרדי, לא תעלם. זאת היתה אולי יריית הפתיחה למלחמה בה, אבל לא י
כבר התרגלנו לכך שבג"ץ נטל לעצמו את אדרת הציבור ה'נאור' שיודע מה נכון ומה לא. עכשיו, נוספה לכך גלימת המחנך. ולא די בכך, היד אוחזת בחגורת האב
ותר.
סקר דעת קהל שפורסם בשבוע שעבר העניק לבג"ץ שפל חדש של אמון הציבור. ניתן לחשוב ששליחת ההורים לכלא במהלך כוחני כמעט ללא תקדים (מצד בית המשפט. המשטרה בירושלים כבר הקדימה אותו כשעצרה את אשתו של אופן עם עוד אישה ואחד עשר (!) ילדים).
אבל למעשה, בג"ץ הוא המנצח הגדול בסיפור. שכן דעת קהל מעולם לא היה שיקול במוסד האליטיסטי הזה. שם מקודשים האותיות הקטנות וההגדרות המתפתלות. ובסיפור האחרון סיפח בג"ץ לעצמו סמכות שלא ניתנה לו, והארץ לא רעדה.
שכן המשפט התנהל בין העותרים לבין החינוך העצמאי. האחרון קיבל את פסק הדין, אלא שההורים נמנעו מליישמו על ידי מניעת שליחת בנותיהם לבית הספר. בא בג"ץ וצירף את ההורים על דעת עצמו, הורה להם לשלוח את בנותיהם לאותו בית ספר מסוים, ומשהללו סרבו – הוסיף ושלח אותם למאסר, בזמן שסמכותו להוצאת צווים הוגדרה לגופים מינהליים בלבד, ולא לאזרחים. האחרונים אינם מחוייבים ביישום פסק שניתן לגוף, במקרה זה החינוך העצמאי. עתה, משנוצר התקדים, שוב לא ניתן יהיה להבחין בין צדיקים לרשעים.
כבר התרגלנו לכך שבג"ץ נטל לעצמו את אדרת הציבור ה'נאור' שיודע מה נכון ומה לא. עכשיו, נוספה לכך גלימת המחנך. ולא די בכך, היד אוחזת בחגורת האב.
מי ששמו לב לחריגה הבוטה מסמכות, ורצו לקבול על כך, שמו לב שאין בידם אלא להגיש עתירה – לבג"ץ. כמובן שלמרבה ההפתעה העתירה נדחתה, בנימוק שבג"ץ לא דן את בג"ץ.
מול עיננו צומחת מוטציה. עכשיו זה הסתכם במאסר לשבועיים של כארבעים אבות. מכאן, זה יכול להיות רק יותר גרוע.