חשכו שתי שְמָשות

מכון 'צומת' נוסד ב...דירתו של הרב עמיטל בירושלים. שם התכנס קומץ ה'מייסדים', ובניצוחו של הרב המכון ההלכתי-טכנולוגי קם ויהי, כולל שמו 'צומת' שנבחר באותה פגישת-יסוד.

הרב ישראל רוזן , ג' באב תש"ע

יהדות הרב ישראל רוזן
הרב ישראל רוזן
שלומי שלמוני

זה עתה חשכו שתי שְמָשות שהאירו את שמי היהדות הדתית-לאומית בדור האחרון; הרבנים מרדכי אליהו ויהודה עמיטל, זכותם תגן עלינו. לא הרי זה כהרי זה. איני יודע אם קרב זה אל זה ואמר, והאם טורא בטורא פגע, או שמא מסילותיהם נעו במקביל או בחציית קוים הדדית. לי אישית חשכו שני המאורות הגדולים, ושכמותי רבים במחננו.

מדור זה אינו עוסק בהספדים, ובפרט שמלאה הרשת הספדי-הספדים על שניהם; על פעלם ועל שיחם, על אמונתם ועל ריבוץ תורתם בהמון. והכל שזור בסיפורי מופת, מידות, הנהגות ומימראות שכוחם יפה לחנך דור תוהה, תועה או טועה. אסתפק איפוא בזיקה אישית שהיתה לי עמם, בנפרד כמובן, בענייני ציבור ועיסוקיי במכון 'צומת'.

פסיקה פרטית וכללית

הרב מרדכי אליהו זצ"ל ליוה את מכון 'צומת' מאז ימי כהונתו כראשל"צ, ועוד קודם לכן. כתריסר מאמרי הלכה התפרסמו בשמו ב'תחומין', ובהם לפחות שנים בעלי משמעות דתית-לאומית ב'דירוג גבוה'; האחד, על היחס התורני לחוקי הכנסת ולתקנות ציבור בימינו. השני, על קביעת איזורי תפילה בהר הבית (שניהם בכרך ג). מאמר נוסף (בכרך יא) משמש נר לרגלנו במכון 'צומת', ועליו נשענים מאות ואלפים במערכות הרפואה והבטחון; ההיתר הנודע להשתמש במיגזרים אלו ב'שבעט' - עט יחודית אשר הכיתוב באמצעותה נעלם כעבור מספר ימים.

כאן המקום להבליט פַן חשוב בפסיקותיו ההלכתיות; למרות נטייתו לנקוט בקו המחמיר בהלכה, הנה בהלכות ציבור, ובסוגיות הנוגעות להתנהלות חברה ומדינה עכשווית, אחז במטה המיקל, והניף ידו להיתרים רבים. ואני משתמש במינוח 'קולא' ו'חומרא' לשבר את האוזן ההמונית, שכן 'קולא הנהגתית' בהלכות ציבור הריהי בעצם 'חומרא' בראייה כלל-ישראלית.

לדוגמא; הרב אליהו המליץ לרבנים שומעי-דברו להנפיק תעודות כשרות למסעדות באתרי תיירות הפתוחות בשבת, בהסדרים מיוחדים. למרות היותו מדקדק ומחמיר בהוראות הכשרות לבית הפרטי, ראה לנגד עיניו את המכשלה שתיווצר בהעדר מסעדות כשרות באיזורי תיירות אם דרישה לשמירת-שבת תשמש תנאי הכרחי. הצטרפותו ל'היתר המכירה' בשביעית אף היא נבעה מאחריותו לכלל, לציבור, גם במחיר 'קולא' מפליגה.

במכון 'צומת' שמורות פסיקות משלו בנושא בטחון בישובים ובצה"ל בשבת, וכן בכבאות ובמיגזרים מצרניים, והן כולן ב'רוח מתחשבת'. ועוד לא אמרנו מילה על פסיקותיו בענייני התיישבות במלוא רוחב ארץ החיים.

באחת, רב-פוסק-מקובל-צדיק השוכן בתוך עמו.

'אהיה כטל לישראל'

מכון 'צומת' חב לרב יהודה עמיטל זצ"ל את... עצם קיומו. כאשר עלה הרעיון בקיץ תשל"ו (76) להשתלב בגוש עציון, במסגרת 'מפעלי מושקו' (משה מושקוביץ, לאורך ימים ושנים. מפליטי הגוש בתש"ח, ומְשַקִמו ומרחיבו בדבקות ובמסירות מאז שחרורו בתשכ"ז) הופניתי לקבל את אישורו וברכתו של הרב עמיטל, יועצו הקרוב והאינטימי של 'מושקו'. בשיחה קצרה נוצר ה'קליק' ומאז ליוה אותנו הרב עמיטל בעצות טובות, בעידוד ובברכות 'יישר כח' לרוב.

מכון 'צומת' נוסד ב...דירתו של הרב עמיטל בירושלים. שם התכנס קומץ ה'מייסדים', ובניצוחו של הרב המכון ההלכתי-טכנולוגי קם ויהי, כולל שמו 'צומת' שנבחר באותה פגישת-יסוד. כעבור שנים אחדות, לקראת יסוד הקובץ השנתי 'תחומין' (תש"ם, 80) האיר לנו הרב עמיטל פניו והביע התלהבות מעיסוק הלכתי אינטנסיבי בשדות 'תורה, חברה ומדינה' ובנקודות ההשקה שביניהן.

לימים, כשהוצע למכון 'צומת' (ע"י הראשל"צ דאז הרב בקשי-דורון שליט"א) להקים את מינהל הגיור מטעם הרבנות הראשית במסגרתו (תשנ"ו-תשס, 96-00), ולטוות ולהתוות את אורחות הגיור בישראל לנוכח גלי העליה מחבר העמים ומאתיופיה - חיזרתי על פתחי רבנים ידועי שם ובעלי תפיסה ציבורית לקבל ברכת הדרך (והרב אליהו בתוכם, שתמך בפה מלא). אחד ומיוחד שבהם, אשר גילה אהדה על הסף, והתעניין בנושא לפרטיו ולכללותיו, היה הרב יהודה עמיטל זצ"ל. חשתי כי הנושא קרוב ללבו, כמי שחי את משק כנפי קיבוץ הגלויות וההד המשיחי הבוקע הימנו. הנושא תאם את הלך רוחו וגישתו ההלכ-חברתית ברמה הלאומית.

גם אם נחלקנו בסוגיות פוליטיות חוצות-ישראל לא חדל הרב עמיטל להאיר לנו פנים בתחומים המקובלים עליו. וכבר דובר רבות על מידותיו האציליות כולל תפיסת פלך שתיקה.

באחת, רב- מחנך הנתון כולו בהווית כלל-ישראל.

(נכתב במוצ"ש מטו"מ)