כוונה של מצוה במובן הרחב של המושג "מצוה" מכניס את המעשה היום-יומי לתוך גדרי עבודת הבורא, ואילו מחשבה וכוונה של אכול ושתה למילוי תאוותך, וריבוי שעות העמל לשם התעשרות וכדומה, מוציאים אותם מכלל עבודת הבורא.

בעולמנו ה'חדש' יש לציבור גדול זמן חופשי רב, וימים רבים של חופש מלא. אולם כבר אמרו חכמים (שבת ל'): "אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: 'במתים חפשי' (תהילים פ"ח) כיון שמת אדם, נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות", אך כל עוד אדם חי, לא נפטר מחובת לימוד התורה וקיום המצוות, ואינו בחופש כלל וכלל.

ערך החיים נמדד לפי היכולת לקיים תורה ומצוות, הממלאים את סדר יומנו מהשכמת הבוקר ועד שנת הלילה, ועד בכלל, מיום שנולדנו ועד היום האחרון. ובפרקי אבות (פרק ד'): "יפה שעה אחת של תורה ומצוות בעולם הזה מכל חיי העולם הבא".

על הפסוק: "בכל דרכיך דעהו", אמרו חז"ל שגם באכילה, שתיה ושינה אפשר וצריך לעבוד את הבורא, קל וחומר ששעות העבודה לבניין העולם ולפרנסת המשפחה נכללים ב'דרכים' שבהם עובדים את הבורא. הכול תלוי בכוונה של האוכל והעמל. כוונה של מצוה במובן הרחב של המושג "מצוה" מכניס את המעשה היום-יומי לתוך גדרי עבודת הבורא, ואילו מחשבה וכוונה של אכול ושתה למילוי תאוותך, וריבוי שעות העמל לשם התעשרות וכדומה, מוציאים אותם מכלל עבודת

ערך החיים נמדד לפי היכולת לקיים תורה ומצוות, הממלאים את סדר יומנו מהשכמת הבוקר ועד שנת הלילה, ועד בכלל, מיום שנולדנו ועד היום האחרון

הבורא.

"נפש בריאה בגוף בריא" היא הדרכה יסודית לכל פעילות גופנית. וכך כותב הרב זצ"ל: "ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני... שישחקו הנערים לחזק כוחם ורוחם, בשביל גבורת האומה בכללה - עבודת הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה, כעליית שירות ותשבחות שאמר דוד מלך ישראל בספר תהילים..." (אורות התחיה, ל"ד). דברי הרב זצ"ל הם מקור נאמן לדרך בה עלינו לנצל את הימים, השעות והדקות שהם חיינו ואורך ימינו.

חשוב עוד לציין את דברי הנצי"ב זצ"ל בפרשת השבוע שעבר (דברים י', ובתחילת פרשת ניצבים), שלכל אדם נתנה התורה את המטלה המתאימה לו, בה עליו לעסוק.

לסיכום: שעות הפנאי וימי החופשה, יכולים להיכלל בסדר העבודה, ויכולים גם להיות חלילה להפך. הכול לפי ההכנה והכוונה שלנו למה שנעשה או לא נעשה בזמנים ובימים האלה. האימרה: 'להרוג את הזמן' על-ידי בידור וכדומה, מבטאת את חוסר התוחלת בהתעסקות בדברים שאין להם ערך. התורה ומצוותיה ושאר הדברים הערכיים "הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה". (מתוך "קוממיות")