הסמליות בחיי מרן הרב קוק

בין ג' אלול לט"ז אלול, יום פטירת מרן הרב ליום הולדתו, הימים שבהם הופיעה נשמתו הגדולה של רבנו להאיר בעולם את דרך ה' המיוחדת לתקופה זו, דור הגאולה והישועה ובניין העם בארץ מולדתו.

הרב אברהם מלמד , י"ד באלול תש"ע

הרב אברהם מלמד
הרב אברהם מלמד
צילום: אלבום משפחתי

בגריווא בט"ז אלול תרכ"ה נולדה נשמה גדולה שבאה להאיר לעולם דרך חדשה של אור תורה לעת דור התחיה, תורה הרואה בגדלות מעשה ה' בעולמו, ומכוונת את מעשי האדם לאור באורו.

הנשמה הזאת גדלה בבית שיש בו את המגוון של העם היהודי באותו הדור ובאותה ארץ. והנשמה הזאת סופגת לתוכה את שני האורות הגדולים. ובתוכה השתוקקות גדולה לארץ ישראל ארץ הקודש, כבר מילדותו ניכר נער, ויעל בתורה וביראה מעלה מעלה בישיבת וולוז'ין המעתירה, עד שראש הישיבה אמר עליו שרק בשביל תלמיד כזה כבר היה כדאי ייסוד הישיבה, להצמיח מתוכה את הענק המיוחד שיאיר לעולם את הקשר בין התורה המסורה לנו מדורי דורות לעולם המתחדש בצעדי ענק אל גאולתו.

מהישיבה המשיך להתעלות ולעסוק בתורה ולהקים בית נאמן בישראל, ורצונו חפץ להמשיך להתעלות בה, אך גזירת 'החפץ חיים' להיות רב בישראל ולהופיץ את אור התורה ברבים חזקה עליו, ויהי לרב בקהילת זוימל, ומשם התעלה להיות רבה של קהילת בויסק הגדולה, ויהי לו מעמד ושם כאחד הגדולים אשר בארץ.

אך בבוא אליו באחד הימים ההזמנה מקהילת יפו להגיע לארץ חמדה, לחונן עפרה, ולשמש בקודש כרבה של יפו והמושבות, נעתר להזמנה, להגשים את החלום לעלות לארץ ישראל אליה השתוקק כל ימיו. ובעלייתו ליפו בכ"ח אייר שנת תרס"ד, יום הסגולה לחיבור הגדול בין תורת ישראל למלכות ישראל. חיבור המלוכה אל הקודש. נהיה רב ביפו ובסביבה, ואז החל להכיר מקרוב יותר את הרוח ש
במלאת שנותיו שבעים היה בזה סימן לתפקידו ומהותו בחייו להמשיך דרכו של דוד המלך, ולהאיר את אורו ולהכין את העולם לבואו של משיח בן דוד.
ל היישוב החדש והתבונן במהלכים אשר ה' עושה עמנו לעת הזאת, והוציא לאור את מחשבותיו ורעיונותיו על פי עומקה של תורה, לברר את נפש הדור ומהותו.

ומיפו והמושבות, בשנת תרע"ד קיבל הזמנה להגיע לכנסיה הגדולה של רבני אגודת ישראל על מנת להופיע שם ולדבר ולעורר את שלומי אמוני ישראל לעלות לארץ ישראל, מלבד הכרתם את הערך העצמי של מצוות יישוב הארץ, בעצם הצטרפותם למהלך הציוני ובניין הארץ, יוכלו הם לתת את הטון והכיוון לכל מהלך התחיה, ולכוון אותו לאורה של תורת הגאולה. וכך הקודש יקבל את מקומו הראוי בתחיה הלאומית.

אך בהשגחת מסובב הסיבות פרצה מלחמת העולם הראשונה, ושנים אלו הפכו להיות שנות התכנסות והתגדלות עבור מרן הרב ובנו אשר שהו בשוויץ ולדברי בנו 'עברו על כל התורה פעמיים', התגדלו והתגדלו עם כוחות חדשים ומחודשים שבהם יכלו לצאת להאיר אורה של תורת הגאולה לעולם.

אחרי המלחמה הגיע מרן הרב ללונדון, ושם בהשגחת מסובב הסיבות היה הוא השותף להצהרה ההיסטורית של בלפור להכרה בזכותו של העם היהודי על ארצו, מעין חידוש 'הצהרת כורש'

ואחר כך התעלה שוב לארץ ישראל בכוחותיו המחודשים, והפעם קהילת ירושלים פנתה אליו למען יבוא לשמש בהיכלנו, הן שמעו הולך למרחוק בכל העולם היהודי, ואותו שם ה' להיות מנהיג ורבו של הדור, ומה מקום מתאים יותר מירושלים עיר הקודש והמקדש אשר אליה עיני כל ישראל נשואות. ומצד שני קהילת יפו אומרת שלי הוא, מאצלנו התחיל את כל הבניין, ומאתנו יש לו את הקשר המיוחד ליישוב החדש, ישוב איפה לכהן כרבנו וימשיך להאיר מטללי אורו על היישוב החדש. אך מרן הרב מכריע לכיוון ירושלים כיוון שהוא חש שיש כאן שליחות כלל ישראלית עבור הדור כולו. וצו השעה וחובת השעה לעלות לירושלים ושם לעסוק בבניין הנדבכים הגדולים של עם ישראל בארצו. נדבכים אשר לעתיד יקרבו גם את שלומי אמוני ישראל אל מפעל התחייה.

ויעל הרב ירושלימה בג' אלול תרע"ט 16 שנה בדיוק קודם עלייתו לגנזי המרומים בג' אלול תרצ"ה. ובירושלים החל לעסוק בבניין האומה לאור תורתה, בהקמת הרבנות המרכזית והמאחדת לכלל רבני ישראל, אשר תורה לעם דרך ישרה של תורה והלכה. וכן את הישיבה המרכזית העולמית אשר ממנה תצא תורה לעם ישראל בארץ ובעולם, כפי הפסוק 'כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים'.

ובירושלים עסק לחבר חלקי התורה זה לזה, בהבהרת התורה על כל חלקיה, מהסידור בעולת ראיה, וכן בחיבור הגדול 'הלכה ברורה' על הש"ס, חיבור התלמוד למעשה, בניין התורה לדורות. ובהיותו ראש הרבנים לישראל וראש הישיבה המרכזית בירושלים פעל להפצת התורה והיהדות מעיר הקודש לכל העם היהודי ולכל העולם כולו. לקרב את החזון של 'כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים', לחבר את העם כולו אל עיר הקודש והמקדש, לחבר את מהלך התחיה של עם ישראל בארצו אל התורה ואל הקודש ולהבין שהתורה היא הנותנת את הנשמה לכל המפעל הגדול של בניין האומה.

ובסוף חייו התייסר בייסורי הכלל למען הדור כולו, ובחודש אלול בשלישי לאלול, חודש המחבר את ימי השגרה אל החגים וקדושתם ורוממותם, ומחבר את השנים הישנות עם החדשות, ומחבר את העולמות השונים התעלה מרן הרב לגנזי מרומים בהשאירו אחריו שיטה שלמה המדריכה את חיי הכלל והפרט, ומדריכה כיצד לחיות לאורה של התורה הגדולה והרחבה המקיפה את כל מרחבי החיים, בדורנו דור הגאולה והישועה, וכיצד לחבר חול לקודש, וציון לירושלים, ועם לארץ, ושניהם לתורה להקים בניין שלם של עם ישראל בארצו לאור תורתו הגואלת לעדי עד.

ובמלאת שנותיו שבעים היה בזה סימן לתפקידו ומהותו בחייו להמשיך דרכו של דוד המלך, ולהאיר את אורו ולהכין את העולם לבואו של משיח בן דוד.

ונשמה גדולה זו ממשיכה להאיר כפי שהאירה לדורה לדורות הבאים, דרך תלמידיו נאמניו ובראשונה להם בנו המסור רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ותלמידיו הרב יעקב משה חרלפ זצ"ל והרב דוד כהן הנזיר זצ"ל והרב יצחק אריאלי זצ"ל והרב שלום נתן רענן זצ"ל, ותלמידי תלמידיו, תלמידיו המובהקים של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, הממשיכים כיום להאיר את הדרך, להאיר את אורה של התורה הגואלת ההולכת ומאירה, והולכת ורבה, ורבים הם המתדפקים ללמוד תורתו, ולספוג מרוחו, וללמוד את עיקרי אמונת ישראל, ושורשי מחשבת ישראל מתורתם של ראשונים ואחרונים, לומדים את החלק המדעי המוסרי של התורה המשלים את החלק התלמודי ההלכתי המעשי. ויחד מאירה התורה באור גדול וחדש.

ובמלאת שבעים וחמש שנה להעלותו לגנזי מרומים, נתפלל שירבו עוד יותר העוסקים בתורתו, וההולכים לאורו, דרך של אהבת ישראל וקירוב לבבות, דרך של עין טובה וחיבור אמיתי לחלקי עם ישראל, והקשבה לשיח הדור, ומתוך כך הארת התורה המתאימה לדורנו אשר תביא לו מזור וברכה מן העולם ועד העולם.

ונזכה לראות בריבוי תורה בישראל, בריבוי דעת ה' בישראל, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, ונזכה ל"אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו יחד במהרה לאורו".