בין אומנות לנאמנות

תופעת תרבות החרמות המאומצת על ידי השמאל הקיצוני בישראל לאחרונה, מעלה את שאלת הלגיטימיות של המאבק תחת הכותרת חופש הביטוי.

עו"ד איילת גלילי , כ"א באלול תש"ע

איילת גלילי
איילת גלילי
יח"צ

התרחבותה של מחאת השחקנים והצטרפותם של הסופרים לחרם הוא עוד סימפטום בשנאה העצמית של השמאל הקיצוני בישראל, המשמשת כהופעת חימום לנציגים הפרלמנטאריים של ערביי ישראל הקוראים תגר על הלגיטימיות של גבולותיה של המדינה.

אין זו הפעם הראשונה ששחקנים , המנצלים את מעמדם כסלבריטאים, מנסים להשפיע על דעת הקהל בהתאם לתפיסות העולם הקיצוניות בהן הם אוחזים, ולעיתים אלו אף חורגים מגבול הלגיטימיות. כך שחקני ארץ נהדרת ספרו בגאווה כי הורידו מן המסך דמות ממפלגה ימנית מידי לטעמם כשזו הפכה פופולארית ונמנעו מלגחך על אחרת כיוון שחששו לפגוע במעמדה בעת בחירות. אין המדובר פה בחופש הביטוי הלגיטימי והחשוב, אלא מדובר בעיקר בניצול המעמד, בפגיעה בזכות הלגיטימית של אזרחים תמימים המבקשים לצרוך תרבות באופן ציני, ובחוסר נאמנות למדינה.
אין זו הפעם הראשונה ששחקנים , המנצלים את מעמדם כסלבריטאים, מנסים להשפיע על דעת הקהל בהתאם לתפיסות העולם הקיצוניות בהן הם אוחזים, ולעיתים אלו אף חורגים מגבול הלגיטימיות.

אריאל אינה מאחז בלתי חוקי והיא גם אינה עיר חד גונית בעלת מאפיינים ימניים קיצוניים המרגיזה כל כך את פעילי השמאל הקיצוני. אריאל, בירת השומרון, היא עיר חילונית מעורבת, מתגוררים בה ישראלים ועולים חדשים, דתיים וחילוניים, צעירים ומבוגרים. אנשים שמבקשים לחיות בשלווה וליהנות ממופעי תרבות מידי פעם. אם כן, נגד איזו אידיאולוגיה עירונית מוחים האומנים? אילו תושבים בדיוק הם מבקשים להעניש ולהכפיש? את מי הם מחרימים? ומה ההבדל בין מובילי הדעה הללו לאנשי האקדמיה הסובבים בעולם ומבקשים מעמי העולם להחרים את ישראל רק משום שתפיסת העולם שלה אינה תואמת לשלהם וכל זאת תוך הפגנת חוסר נאמנות הגובל בבגידה, בגידה בדימויה של המדינה. אותה מדינה שמשלמת את משכורותיהם ואת תקציב התרבות שלהם.

תופעת תרבות החרמות המאומצת על ידי השמאל הקיצוני בישראל לאחרונה, מעלה את שאלת הלגיטימיות של המאבק תחת הכותרת חופש הביטוי. האם הפגיעה בתדמיתה של המדינה ובלגיטימיות שלה יכולה להירמס תחת זכות חופש הביטוי ההכרחית כל כך במדינה דמוקרטית, האם זכות האזרח לגור בגבולות המדינה והזכות ליהנות משירותי התרבות ככל אזרח אינה גוברת על רצונו העז של השחקן, הסופר או איש האקדמיה לכפות את תפיסת עולמו שאינה תואמת את זו הלגיטימית והחוקית של האחר ורצונו העז לכפות אותה עליו במסווה של זכויות אדם. זכויות שאינן מגיעות, על פי השקפת עולמו, לתושב אריאל.

זו אינה תרבות ובטח לא סובלנות ועל כך צריך כל בר דעת למחות ומוטב שעה אחת קודם זאת משום ששיטת החרמות הללו דינה שתעמיד את קיומה של המדינה בסכנה הסברתית של ממש מול אויבנו וכל מבקשי רעתנו.