פלורליזם מעוות

עיתונים שונים, הן מודפסים והן אינטרנטים מקבלים במה בעיתונים אחרים תוך הסכמי חילופי מאמרים וכתבות אך חוסמים מצידם כל שביב ובדל ידיעה הנוגד את הקו הפוליטי אותו הינם מנסים לקדם.

אהרון רול , כ"ו באלול תש"ע

אהרון רול
אהרון רול
ערוץ 7

עדים אנו בשנים החולפות לאי-סדירות (אנומליה) תקשורתית ותרבותית אשר אין לעבור עליה לסדר היום. עיתונים שונים, הן מודפסים והן אינטרנטים מקבלים במה בעיתונים אחרים תוך הסכמי חילופי מאמרים וכתבות אך חוסמים מצידם כל שביב ובדל ידיעה או מאמר מהצד השני הנוגד את הקו הפוליטי אותו הינם מנסים לקדם.

דוגמה לנאמר לעיל הם עיתוני האינטרנט "העין השביעית", "על צד שמאל" והעיתון "הארץ" בגירסתו האינטרנטית (והמודפסת כמובן). עיתונים אלו ונוספים אחרים, ידועים באוריאנטציה הפוליטית השמאלנית קיצונית. הללו חולקי במדה לא מבוטלת את הקו הנקוט על הברית המוזרה אך הקיימת אצל השמאל הקיצוני העולמי יחדיו עם אירגוני הטרור והג'יהאד העולמי באשר לסיכסוך באזורנו.

עיתונים אלו נוהגים באורח מסורתי להשתמש במילים סיבוביות, כנשק במלחמתם לשינוי האוריאנטציה הפוליטית של הציבור הישראלי. מונחים כגון "שלום (אכזב), "זכויות אדם", "הבנה ישראלית-פלשתינים", "מדינת כל אזרחיה" ועוד אחרים, הינם ביטויים חוזרים ונישנים שם המשמשים קרדום לחציבת תמיכה פוליטית תוך אחיזת עיני הקוראים להאמין כי הינם תומכים במטרות ראויות בעוד שהכוונה הינה הטעיה ברורה לכיוונים פוליטים ומדינים אחרים לחלוטין.

ההדרה התרבותית והפוליטית של דעות אחרות אשר אינן עולות בקנה אחד עם קו העיתון הרשמי, כמו גם הניסתר של עיתוני השמאל לעיל, ניבעטות ברגל גסה (הלכה ולמעשה) משולחנות העריכה של קיצונינו השמאלנים החביבים ולעולם אינן מגיעות לפרסום. בעידן האינטרנט אשר בו שיקולי עלות נייר והדפסה אינם משמעותיים ואך שיקולי עריכה הם הישימים, הרי שהסיבה היחידה שיש לכן להביאה בחשבון לדחית הדעות השונות ולחסימה אנטי-פלורליסטית הרמטית כמתואר לעיל הינה אך ורק ובכוונת מכוון, "להגן"
החסימה הגורפת לדעות אחרות בידי העיתונים שניזכרו לעיל מעידה על פחד מצמית של העורכים שם מפני פלורליזם נאות באשר ניראה כי בסתר ליבם יודעים הם כי הקו הפוליטי אותו הם מובילים הינו קלוקל וניתן בנקל להפרכה.
על נפשם הרכה והנילושה של הקוראים מפני השפעות זרות רחמנא ליצלן.

נעיר כאן כי עצם החסימה הגורפת לדעות אחרות בידי העיתונים שניזכרו לעיל מעידה על פחד מצמית של העורכים שם מפני פלורליזם נאות באשר ניראה כי בסתר ליבם יודעים הם כי הקו הפוליטי אותו הם מובילים הינו קלוקל וניתן בנקל להפרכה. עיתונים אלו אמונים על סיסמאות ריקות כניזכר לעיל ומסרבים לעמת אותן עם העובדות הברורות הניפרשות לעיני כל. ניראה שמודעים הם לכך כי במדה ויובאו העובדות לאשורן לידיעת קוראיהם בנוגע לסכסוך באזורנו, יגרמו הללו לנטישה המונית של מחנם הפוליטי, על זו הקיימת כבר ממילא.

ומהצד השני, אותם העיתונים אחרים הבאים בעיקר מהמרכז הפוליטי, אותם "האובייקטיבים והמאוזנים" לכאורה (אינטרנטים בעיקר), המאפשרים לאותם עיתונים אנטי-פלורליסטים כניזכר בדוגמה לעיל, ניתן לתייגם כמתיפיפי "התקינות הפוליטית". כמוהם כאומרים "הבה, ראונו אתם הקוראים עד כמה פלורליסטים אנו בכך שמביאים כתבות מכל קצווי הקשת הפוליטית. הו, כמה יפה נפש אנו". זהו מעשה צביעות ואחיזת עינים, המקדם אמות מדה של חוסר איזון ויושרה, המונע קרוב לוודאי משיקולים כלכלים על מנת להאדיר וויכוח מעל דפי גליונותיהם האינטרנטים, לשם דיג קוראים נוספים תאבי וויכוחים ובכך לשפר (לכאורה) את תזרים המזומנים.

בל ניתעה, איננו טוענים כאן כנגד עיתוני השמאל הקיצוני הגם שאיננו מקבלים את גישתם המדינית-פוליטית, הללו פועלים כפי שמצפונם מורה להם, גם אם באורח עיתונאי ודמוקרטי מעוות, אך למצער אינם מתיפיפים, מעמידי פנים תקינות-פוליטית. הביקורת במאמר זה מופנית לאותם עיתוני המרכז הפוליטי אשר "התקינות הפוליטית", הפלורליזם המזוייף בו הינם נוקטים אוכל בהם בכל פה וכל חלקה טובה בכך כי לא דאגו לקיים את עקרון ההדדיות בחילופי הכתבות והמאמרים בעוד שקשה להניח כי לא היו מודעים לבעיתיות שבכך.

אין הכוונה להטיף כאן להדרה של כתבות ומאמרים הבאים מעיתוני השמאל הקיצוני הנוגדים את הקו של עיתון מרכז פוליטי מסוים, נהפוך הוא, הבאת דעות אחרות לקוראיהם באורח מאוזן הינה חיונית לתקינות החברה והמשטר הדמוקרטי, אך בהחלט אנו באים לאמר בפה מלא ובעט רמה, "יש לשמור באדיקות את עקרון ההדדיות". דהיינו, "אנו נפרסם מאמרי כותביך אדוני מעיתון שמאל פלוני ובתמורה תפרסם אתה מפרי עטם של כתבינו וכותבי המאמרים בעיתוננו, בעיתונך".

המצב המעוות המביא עיתונים מסויימים להגיע להסכם ולפרסם מאמרי כותבים מעיתוני "על צד שמאל", "העין השביעית" ו"הארץ" בעוד הללו בורשים בבוז כל דעות אחרות וחוסמים, מנפים ומצנזרים בהחצף ובזלזול כל דעה אחרת אשר עלולה "לזהם" את האחידות הרעיונית המונוליטית שלהם הינו מצב פסול שאל לו להתקיים.

האם צריכים אנו לתת ידנו להדרה תרבותית ופוליטית מעין זו? ישקלו כל איש ואישה את העדפותיהם לאור עקרונותיהם ויפעלו כפי שצו מצפונם ומוסרם מורה להם. עלינו להחליט באם מוכנים אנו לתת ידנו ומקלדותינו לתופעת "התקינות הפוליטית" בעיתוני המרכז הפוליטי כפי שתוארה לעיל ובוודאי שלא לעיתוני השמאל הקיצוני.

לא אלמן ישראל, מגוון העיתונים האינטרנטים המאוזנים ופלורליסטים לאשורם, הפתוחים לכל מגוון דעות ונטיות הינו גדול וזמין לחלוטין.

הערות :

יעיין הקורא בקישורים להלן ויווכח במו עיניו הכיצד העיתונים שבקישורים חוסמים כל גישה לדעה השונה מגישתם הפוליטית החד צדדית. ניתן בנקל להיווכח מרשימות הכותבים בעיתונים אלו כי השער חסום הרמטית לכל אלו אשר אינם מחזיקים באוריאנטציה הפוליטית (הלגיטימית בהחלט), של העיתונים להלן, בעוד עיתוני המרכז הפוליטי (שמותיהם אינם מוזכרים כאן על מנת לתת לקורא להגיע לבדו למסקנתו, אך היודע, יודע), פתוחים בפניהם לרווחה תוך חוסר הדדיות מרעים.