מכניסי רחמים, כל אחד בדרכו

לא להתייאש, תמיד להשתדל להתחבר יותר ויותר, השתדלות השתדלות השתדלות "והרבו תחינה ובקשה לפני מלך רם ונישא".

יוני קמפינסקי , ט' בתשרי תשע"א

יוני קמפינסקי
יוני קמפינסקי
ערוץ 7

אחת התחושות המעיבות לפעמים בתפילה בכלל ובתפילות הימים הנוראים בפרט זה בהחלט תחושת ההשוואה. מסתכלים ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה והראש מתחיל לעבוד - נראה שהוא מתפלל יותר בכוונה ממני, למה הוא בוכה ואני לא, אולי אני מתלהב יותר מידי, זה אמיתי אצלי או שאני סתם מגזים, וכו' וכו'.

ברור שהתשובה לתחושה הזו זה שאסור להשוות וכל אחד צריך לעבוד על עצמו מתוך העבודה הפנימית האישית בינו לבין עצמו ובינו לבין הקדוש ברוך הוא. אבל מה לעשות שאנחנו מתפללים בחברה ורואים ושומעים את כל מה שקורה סביבנו.

את הפיוט "מכניסי רחמים" נוהגים להגיד בסוף אמירת סליחות אצל האשכנזים - "מכניסי רחמים הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים, משמיעי תפילה השמיעו תפילתנו לפני שומע תפילה, משמיעי צעקה השמיעו צעקתנו לפני שומע צעקה, מכניסי דמעה הכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות, השתדלו והרבו תחינה ובקשה לפני מלך רם ונשא".

הפיוט הזה נחשב קונטרברסלי משום שהוא, שלא כמו כל התפילות במהלך כל השנה, מתייחס ישירות לגוף אחר מאשר הקב"ה עצמו, בתפילה זו נראה שאנחנו מבקשים מהמלאכים לקחת את התפילות שלנו ולקרב אותם לאבינו שבשמים. הרמב"ם, בהקדמה לפרק חלק, היסוד החמישי, אומר שאסור בתכלית האיסור לעבוד
אסור להשוות וכל אחד צריך לעבוד על עצמו מתוך העבודה הפנימית האישית בינו לבין עצמו ובינו לבין הקדוש ברוך הוא. אבל מה לעשות שאנחנו מתפללים בחברה ורואים ושומעים את כל מה שקורה סביבנו.
את מי שמתחת לקב"ה, "מן המלאכים והכוכבים והגלגלים, והיסודות ומה שהורכב מהם, לפי שהם כולם מוטבעים על פעולותיהם, אין שלטון להם ולא בחירה מבלעדי רצונו יתעלה".

התשובה לטענה זו נמצאת בגרסאות רבות של הסליחות בתוך הנוסח, רגע לפני שאומרים את הפיוט: "האיסור הוא רק להתפלל לאמצעיים בלבדם שיתפללו בעדינו, או להתפלל שישלח הקב"ה ישועתו על ידיהם. אולם בתפילות הנ"ל מתפללים להקב"ה, אך בקשתנו לשרי מעלה שלא יקטרגו ולא ינעלו בעדנו דלת, ושיחברו תפילתנו לתפילותיהם".

לפני זמן מה, בעת אמירת הפיוט, ואולי ברגע של מחשבה על סגנון התפילה שלי, רמת הווליום, ו"איך זה נראה מהצד", הפיוט התחבר אצלי לבעיה שהצגתי כאן בתחילת הדברים.

בסוף אמירת הסליחות אנו פונים אל כל המתפללים שלצידנו, וגם כמובן אל עצמנו
ואומרים - "מכניסי רחמים", אנשים שיודעים להתפלל בצורה שמעוררת את מידת הרחמים, "הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים", "משמיעי תפילה" שיודעים להתפלל יפה, בקול ובאופן מרשים היוצא מהלב וחודר על הלב "השמיעו תפילתנו לפני שומע תפילה", "משמיעי צעקה" אל תתביישו - המשיכו לצעוק "השמיעו צעקתנו לפני שומע צעקה" וכמובן "מכניסי דמעה" עשו את העבודה בשביל רבים כל כך מאיתנו שהדמעות לא מגיעות בטבעיות "הכניסו דמעותינו", הדמעות של כולנו "לפני מלך מתרצה בדמעות".

והעיקר, וזה אולי הלימוד שהכי עוזר לי להיכנס לתפילות הימים הנוראים, "השתדלו" - לא להתייאש, תמיד להשתדל להתחבר יותר ויותר, השתדלות השתדלות השתדלות "והרבו תחינה ובקשה לפני מלך רם ונישא". אז בואו נכנס לתפילות האלה עם המטרה הזו - להשתדל לתת מעצמנו הכי הרבה ממה שאנחנו יכולים ובאופן המתאים לנו. וביחד נכניס רחמים, נשמיע תפילה, נשמיע צעקה, ודמעותנו ייכנסו לפני מלך רם ונישא.