לספר או לא?! – על סודות בשידוכים

אחד מהורי חולה (במחלה לא תורשתית) אבל ההורים אסרו עלי לספר זאת לבחורה, מחשש שזה יפגע בשידוך. אני מרגיש כאילו אני מרמה אותה – לספר לה או להסתיר?

הרב אליקים לבנון , י"ג בחשון תשע"א

הרב לבנון
הרב לבנון
הרב לבנון

שאלה:

אני נפגש עם בחורה, והקשר בינינו הולך ומתהדק, כנראה לקראת נישואין. יש לי בעיה, מפני שאחד מהורי חולה (במחלה לא תורשתית) אבל ההורים אסרו עלי לספר זאת לבחורה, מחשש שזה יפגע בשידוך. אני מרגיש כאילו אני מרמה אותה. אם כיום אינני מגלה לה, מה יהיה אם נתחתן? לי ברור שבעל צריך להיות גלוי לגמרי כלפי אשתו. אך אם אגלה אולי יש בכך עבירה על כיבוד הורים?

תשובה:

אפתח דווקא במסקנה: ברור שאין עליך חובה לפעול לפי הדרכת ההורים. אם לבך אומר לך, שלפי מצב העניינים בינך לבין הבחורה, הגיע הזמן לפתוח את נושא מחלתו של ההורה, ודאי שהנך חופשי לנהוג כך.

אפרט את תשובתי: יפה ציינת בשאלתך שהחולי אינו גנטי – תורשתי. אם היה תורשתי, החובה לספר זאת לבחורה היא ודאית. רק במפגשים הראשונים אין הכרח לחשוף פרטים על מחלה תורשתית. אך בהמשך, כאשר יש צפי שהקשר ימשיך ויגיע לידי קשר של קיימא, ודאי חובה
אם ידיעה על מחלתו של הורה היתה מוגדרת כלשון הרע, ודאי שצריך את הסכמת ההורים לשתף את הבחורה. אולם, מאחר ואין בזה כל לשון הרע, אין זכות לאדם, וגם לא להורים, לחייב אדם אחר ולאסור עליו לחשוף את הדבר.
לחשוף את העניין הגנטי. שמא תאמר: אולי זה יפיל את כל השידוך? התשובה היא, שאם הבחורה תחשוש מאותה בעיה גנטית, זה עצמו סימן מובהק שאין היא המיועדת לך. כאשר תפגוש את הבחורה שתהיה אשתך לעתיד, ודאי לא יהיה אכפת לה מבעיה זו. זכורני כאשר ליויתי קשר כזה, והבחור שיתף את הבחורה בבעיה הגנטית המסוימת שלו, היא השיבה: ראה, כל שידוך בעצם אינני יודעת הכל על הבחור. לעומת זאת, אני יודעת בדיוק מה יש לך, לא תהיינה הפתעות ואין לי מניעה להתחתן. תשובה כזו מבהירה שזה הזיווג הנכון של שניהם.

אולם, כפי שכתבת, במשפחתך החולי אינו גנטי, לכן ניצב סימן השאלה, האם לספר לבחורה או לא, והאם יש בכך שאלה מצד מצוות כיבוד הורים. ודאי שהתורה מצווה עלינו לכבד וגם לירוא מפני ההורים, "כבד את אביך ואת אמך", ו"איש אימו ואביו תיראו". אולם, כל זאת במה שנוגע רק להורים, כפי שההלכה יודעת לפרוט לפרטים, בשו"ע יו"ד סימן ר"מ. אם ידיעה על מחלתו של הורה היתה מוגדרת כלשון הרע, ודאי שצריך את הסכמת ההורים לשתף את הבחורה. אולם, מאחר ואין בזה כל לשון הרע, אין זכות לאדם, וגם לא להורים, לחייב אדם אחר ולאסור עליו לחשוף את הדבר. ובודאי במקרה שלך, שההורים חפצים בטובתך, והם אסרו עליך לגלות, כדי שהשידוך לא יתפרק. אם לפי הרגשתך דוקא החשיפה תביא להידוק הקשר, ליתר פתיחות וגילוי נאמנות שלך כלפיה, הרי זה לתועלת לקשר, לכן אין מניעה עליך, והנך רשאי לספר. כמובן, הפעל שיקול דעת שלך, לחשוב כיצד היא תגיב, ובאיזה אופן כדאי לך לספר לה, האם לספר זאת כבדרך אגב, או להודיע לה בדרמטיות, בחשיבות, בכובד ראש, כידיעה בעלת משקל כבד.

ועוד הערה קצרה, על מה שכתבת, שבעל צריך להיות גלוי לגמרי כלפי אשתו: ודאי שכך פני הדברים, ככלל. אולם, יש יוצאים מן הכלל. אשה זקוקה לבעל חזק, משענת, שהיא יכולה לסמוך עליו. לכל אחד מאיתנו יש חולשות. "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אם בעל ישתף את אשתו בחולשותיו, תאוותיו, נפילותיו וכד' הוא עלול לאבד את מעמדו בעיניה, ולמוטט את המערך המשפחתי. אם יש לאדם חולשות, ישתף בהן את רבותיו או את חבריו, ויקבל מהם עצה כיצד להתגבר. אסור שאשתו של אדם תהפוך למטפלת שלו, (כמו גם לבעל להיות "מטפל" של אשתו). קשר נישואין הוא קשר של מנהיגות והובלה של המשפחה, וזוהי חובתו של הבעל.

המאמר יפורסם בשבת הקרובה בעלון "קוממיות".