לעצור לפני התהום

אכילה ושתייה בגסות רוח, וגנבת רכוש מהורים הם מעשים המעידים על כשל התנהגותי ומוסרי חריף שהוא תחילתו של מדרון חלקלק.

הרב זאב שרון , כ"ז בחשון תשע"א

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

במסכת סנהדרין מובאת מחלוקת תנאים אם בן סורר ומורה היה או לא היה. רבי יהונתן מעיד שהיה אחד כזה, והוא עמד על קברו, ורבי שמעון אומר שהפרשה מופיעה בתורה רק על מנת לדרוש ולקבל שכר.

כדי לדון בן סורר ומורה למיתה, צריכים להתקיים כל כך הרבה תנאים מיוחדים, שמציאות כזו כמעט בלתי אפשרית. אם כך, צריך לומר
אכילה ושתייה בגסות רוח, וגנבת רכוש מהורים הם מעשים המעידים על כשל התנהגותי ומוסרי חריף שהוא תחילתו של מדרון חלקלק.
שהתורה הביאה את הפרשה הזו, כדי שנדון ונחשוב על נושא חינוך הילדים ועד היכן הדברים יכולים להתגלגל.

אחד התנאים להוצאתו להורג של בן סורר ומורה הוא הסכמת ההורים. אם האם או האב אינם מוכנים להגדירו ככזה, אין הבן נידון למיתה, ומכך אפשר ללמוד שחשובה מאוד ההסכמה בין ההורים על דרכי החינוך של הילד שגם היא, זו הקובעת את גורלו. בוודאי שלא ההורים הם האשמים הבלעדיים במצב של הידרדרות הילד. לכל ילד וילד יש אישיות משל עצמו ובחירה חופשית משל עצמו, והוא נושא באחריות על מעשיו אבל האחריות של ההורים חשובה מאוד בעיקר בגילאים הרכים.

התורה והמשנה גם מגדירים לנו את המעשים אותם עושה הילד המכניסים אותו בגדר של בן סורר ומורה. המעשים הללו מהווים מעין 'בנין אב' מהם כל הורה מקבל תזכורת שמעשיו של הבן מעידים שהוא מתחיל לאבד את דרכו, ועל ההורים להתחיל לפעול על מנת למנוע את ההידרדרות של הילד.

אכילה ושתייה בגסות רוח, וגנבת רכוש מהורים הם מעשים המעידים על כשל התנהגותי ומוסרי חריף שהוא תחילתו של מדרון חלקלק. לכן התורה אומרת כי חייבים לעצור את הילד כאן, כי אחרת ייפול ויפיל אחרים. לכן עדיף שימות זכאי ולא חייב. ואנחנו אומרים שיעשה זכאי ולא חייב לפני שיעבור את הגבול בו יתחייב מיתה.

(המאמר פורסם בעלון "קוממיות")