הפילו את ביבי והצילו את ישראל

נתניהו הלחיץ יודע שהסכמתו לעקרון "שתי המדינות לשני עמים" משמעותו עבור הממשל הקורס של אובמה חד הוא – קביעת גבולות הקבע ונסיגה כוללת מיו"ש.

יוסי בלום-הלוי , ח' בכסלו תשע"א

יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
צילום: עצמי

נתניהו חזר והוכיח שוב ושוב שהוא איננו מנהיג. מנהיג אמיתי יודע להבחין בין טקטיקה לאסטרטגיה ובין עיקר לטפל בניהול של האינטרסים הקיומיים של עמו ומדינתו. מנהיג אמיתי עשוי ללכד לא רק את בני עמו בצדקת המאבק, ובהקרבת הקורבנות הדרושים לניצחון במערכה, אלא לקיים אחדות מטרה וללכד את השורות בקרב המנהיגות הפוליטית של ארצו ולזכות באמונה.

מנהיג אמיתי בנוי לעמידה בפני לחצים מבית ומחוץ תוך יכולת להבין את משמעויות הכניעה ללחצים אלה, לא רק בטווח הזמן הקצר על יתרונותיו המדומים, אלא על המשמעויות הגורפות והשפעתן על עתידה של מדינת ישראל לטווח הארוך. מנהיג לאומי חייב להשכיל ולקיים יחסי אימון בינו לבין הבוחרים אשר נתנו אמון במשנתו המדינית, בדרכו המוסרית ובהתנהגותו בלא הבדל מפלגה, עדה ודת.

מנהיג אמת צריך להפגין כושר עמידה אישי בפני חזקים ממנו להיום מוכן לימים בהם החלטותיו תהיינה מלוות בדם ודמעות, במצוקה ובסבל.

אבל נתניהו הוכיח לנו, לכולנו, אלה המרומים והנבגדים ולא בפעם הראשונה, כי הנו פוליטיקאי קטן, מבוהל, החרד לכיסאו, אחד השועה לעצות פופוליסטיות של יועצי אחיתופל הנושאים אתם קבלות מגואלות בדם של 1600 "קורבנות-השלום" של אוסלו, ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה.
מנהיג לאומי חייב להשכיל ולקיים יחסי אימון בינו לבין הבוחרים אשר נתנו אמון במשנתו המדינית, בדרכו המוסרית ובהתנהגותו בלא הבדל מפלגה, עדה ודת.

דפוסי ההתנהגות של נתניהו היו גלויים לעיננו עוד בימים בהם התנהגותו האישית עמדה לעיני הציבור בהאשמותיו כנגד חברי מפלגות בפרשת הקלטת הלוהטת ונאום הקופים של מי שעתיד להיות שר בכיר בממשלתו.

מנהיגותו הפוחזת וחסרת האחריות בצעירותו התחלפה בעת בגרותו הפוליטית למנהיגות קטנונית, נקמנית, גחמנית וחסרת עכבות כנגד מתנגדיו מבית. הוא לא היסס להשתמש בפודלים-פוליטיים אותם קרב וקידם בהיררכיה המפלגתית שלו, כדי להדיח את אלה המתנגדים למנהיגותו במועמדות לכנסת כמו מעמדות השפעה במפלגה, תוך כדי הסתייעות בשופט מושחת בדימוס ובמערכת בג"ץ מוטה שפעלה לטובתו כנגד נבחרי המפלגה לכנסת מקרב מתנגדיו.

הוא הוכיח עצמו כתככן חסר מעצורים, ויש האומרים כי רעייתו היא העומדת מאחורי הסכינים הארוכות הננעצות בגב אלה המתנגדים לדרכו.

מנהיג לאומי יודע כיצד להתמודד בזירה העולמית עם אויבים המאיימים להשמיד את עמו ולרשת את ארצו. זכורים לנו נאומים שנשאו מנהיגים בעתות מלחמה, מצ'רציל ועד רוזוולט ומבן גוריון ועד למנחם בגין. זוכרים אנו את הדברים שנשא מנחם בגין המנוח כנגד פושע המלחמה יאסר ערפאת וכנפיית אש"ף אותה הנהיג באיומיו להשמיד את ישראל.

נתניהו, דברן מובהק, נואם הנחשב למבריק ואשף תקשורת, שותק בימים אלה, וממשיך לשתוק כאשר מנהיגי איראן ואויבי המדינה מבית ומחוץ מחרפים מערכות ישראל ושוללים את קיומה בריש גליי.

אך מעבר לאלה, הצהרת בר אילן של נתניהו בדבר "שתי מדינות לשני עמים" הייתה ראשית קריסתו המוסרית, האישית, הלאומית, המדינית בכהונתו השנייה בראש ממשלה.

אי יכולתו לעמוד בלחצים הובילה את מדינת ישראל לדרך חתחתים שבה נשחקו עד דק נכסיה הלאומיים הדלים האחרונים של ישראל בדרך המובטחת של הממשל האמריקני לאובדנה של המדינה. מביקור ביידן ועד ההקפאה, מסיום ההקפאה ועד להתכחשות הממשל ביחס להתחייבות שנטל לסיכול האיום הגרעיני האיראני – נתניהו הוא שהוביל את ישראל למבוי הסתום לסכנות אליהן הטיל באיוולתו את מדינת ישראל.

נתניהו הלחיץ יודע שהסכמתו לעקרון "שתי המדינות לשני עמים" משמעותו עבור הממשל הקורס של אובמה חד הוא – קביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל הכוללות נסיגה מלאה מיהודה ושומרון, הרס אריאל, גוש עציון וישובי גב ההר.

מכתב ההתחייבות לגיבוי מדיני שהובטח לו על ידי אובמה שווה בערכו למכתב שנתן ב- 1956 פוסטר דאלאס לשר החוץ של ישראל לפתיחת מיצרי טיראן אם ייסגרו שוב בצעד מלחמתי של מצרים. וכבר נוכחנו במאי 1967 ובעת מבחן עליון למימוש אותה התחיבות, כיצד דחה הנשיא ג'ונסון את בקשתו של שר החוץ אבא אבן לפרוץ את מיצרי טיראן על ידי הצי של ארה"ב, בטענה "שאין האמריקנים מוצאים את מכתב התחיבות שלהם".

כך גם היה כשארצות הברית התחייבה בחתימתו של הנשיא פורד להכיר בגבולות הקו הסגול ברמת הגולן בקיץ 1974, כקו סופי לנסיגה ישראלית בגולן, ואז בא גינוי חריף לישראל על סיפוח הגולן ב- 1981 למרות כל הדיבורים הנאים. התחייבויות אובמה וקלינטון דינן כדין מכתבי כל הנשיאים האמריקניים כולל התחייבות בוש לשרון על אי חזרה לגבולות 1949 והכרה בגושי ההתיישבות ביו"ש שהופרו ממש בימים אלה על ידי אובמה ושרת המדינה שלו. מטוסים, נשק וכסף, כמו תמיכה מדינית שוויים כקליפת השום אל מול וויתור על שטחי מולדת, נחלה ובית למאות אלפי יהודים שהתיישבו כחוק על פי הדין הבינלאומי האותנטי כפי נחתם בהסכמי חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם הראשונה.

הסכמתו התקדימית של נתניהו "להקפאה" של ההתיישבות היא פצצת הזמן המתקתקת תחת יסודותיו של הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל. זהו רגע שבו האסטרטגיה הלאומית צריכה לומר לא לטקטיקה הביזיונית של נתניהו, ולומר לא לדרכו, לא להמשך שלטונו.

נתניהו צריך ללכת, חייבים להפיל את משטרו הכושל, המסוכן ולשלוח הביתה את אלה התומכים באסון שהוא עומד להמיט על מדינת ישראל.

הפילו את נתניהו והצילו את ישראל!