מה שווה מילה של מנהיג?

מחר נעלה אל מול ישיבת הממשלה ונאמר לפוליטיקאים הציניים וחסרי האחריות מילה אחת: די.

עו"ד גרשון מסיקה , י"ג בכסלו תשע"א

גרשון מסיקה
גרשון מסיקה
צילום: פלאש 90

מחר בבוקר (ראשון), נעצור את שגרת החיים והיום יום, ונעלה כולנו לירושלים, לשביתת אזהרה אל מול הכוונות האומללות והדיבורים החמורים על הקפאת חיים גזענית נוספת – ליהודים בלבד.

נעלה אל מול ישיבת הממשלה ונאמר לפוליטיקאים הציניים וחסרי האחריות מילה אחת: די.

הבניה ביהודה ושומרון כמו גם בגליל, בנגב, בגולן ובירושלים, איננה אינטרס פרטי של תושבי האזור. הבניה היא צורך לאומי קיומי של כל עם ישראל, המצע עליו נשלחו חברי הממשלה אל תפקידיהם בידי העם רק לפני שנה וחצי, אמינות בסיסית של מנהיגות המדינה.

מזה שנים סובלים למעלה משלוש מאות ושלושים אלף האזרחים היהודים המתגוררים ביהודה ושומרון מרדיפה פוליטית שרירותית, מוסווית בדרך כלל בשיקולים כאילו-משפטיים, הפוגעת בניהול החיים היומיומי ובחזון הציוני של מדינת ישראל כמדינה, ושל כולנו כעם וכחברה.

מניעי הרדיפה הם פוליטיים: הנסיון להמאיס על היהודים את החיים כדי שיעזבו או שלא יבואו לגור ביו"ש. התירוצים הם מגוונים: תירוצים משפטיים למשל - "מאחזים בלתי חוקיים" משמעם ישובים ושכונות שהוקמו ונבנו ביוזמת ותמיכת ממשלות ישראל, וכעת יד ממשלתית אחת –מטעמים פוליטיים גרידא- אינה חותמת על האישור האחרון כדי שהיד השניה תוכל להורסם ולשבש את שגרת חייהם בנימוק של "אי חוקיות".

כך, באותה שיטה, עיכוב פוליטי של חתימות, פורמאליות בלבד, על היתרים תכנוניים, נמנעות גם בניית כיתות וגני ילדים, משל
בית הכנסת בשכונת אלמתן, אשר הוקמה בעידוד ממשלות ישראל על אדמת מדינה בשטח הישוב מעלה שומרון, נאטם בקשיחות בידו השמאלית של שר הבטחון משום שהוא עצמו מסרב – מסיבות פוליטיות בלבד – לחתום בידו הימנית את החתימה האחרונה של תכנית המתאר המפורטת של השכונה.
היו ילדי הישובים שהוקמו על ידי מדינת ישראל כמו כל מקום אחר, לא קיימים חלילה.

אפילו תחום הגנת הסביבה הפך ללא מובן מאליו. כשהוטל על אזרחי ישראל "היטל הבצורת" שייקר חדות את מחיר המים, חתם משרד הבטחון על יישום התקנה גם ביהודה ושומרון בזריזות. לעומת זאת על התקנה המאפשרת התקנת תאים פוטו-וולטאיים על הגגות ומכירת החשמל לחברת החשמל, כמו בכל המדינה – תקנה המאפשרת לאזרח לסייע לשמירת איכות הסביבה אך גם להרויח כלכלית מכך, כאן "נרדם" משרד הבטחון וחתם על התקנה רק לאחר יותר משנה וחצי, ובעקבות הפעלת לחץ פוליטי בלתי מתון מצד כל שהרים והארגונים הנוגעים בדבר.

בית הכנסת בשכונת אלמתן, אשר הוקמה בעידוד ממשלות ישראל על אדמת מדינה בשטח הישוב מעלה שומרון, נאטם בקשיחות בידו השמאלית של שר הבטחון משום שהוא עצמו מסרב – מסיבות פוליטיות בלבד – לחתום בידו הימנית את החתימה האחרונה של תכנית המתאר המפורטת של השכונה.

באותו הזמן בדיוק, כנגד מסגדים בלתי חוקיים שנבנו תוך צפצוף בוטה על החוק על אדמות מדינה, אין נאכף החוק גם לאחר הוראה מבג"ץ.

שם הביטחון אף הוא נישא לשווא. משרד הביטחון אוסר על אוטובוסים שאינם ממוגנים לנוע בכבישים רבים יו"ש. אותו משרד ביטחון עיכב במשך שנים תקציבים למיגון אוטובוסים חדשים להחלפת האוטובוסים שיצאו משירות. התוצאה – אין מספיק אוטובוסים והאוכלוסיה סובלת משיבושי תחבורה ציבורית ונדרשים מאמצים עילאיים על מנת לעמוד בהצלחה בכלל הצרכים של הסעות הילדים לבתי הספר..

הקפאת הבניה אינה דבר חדש. לאחר שיצרו מסלול מכשולים כאילו-ביורוקרטי מפלצתי, המצריך חתימות של שר הביטחון בכבודו ובעצמו על כל שלב (!) של תכנון ובניה של כל שכונה ביו"ש, הפסיקו כליל את מתן האישורים ותקעו את הבניה בפועל.

אלא שהממשלה הנוכחית, אשר נבחרה כזכור על בסי מצע והתחייבותו של נתניהו לבוחר על תנופת בניה ביהודה בשומרון, "התעלתה" על קודמותיה ו"שברה את הכלים" ע"י צעד טוטאליטארי חסר תקדים בדמוקטיה כלשהיא של הפקעת סמכות למתן היתרי בניה גם במקומות בהם ניתן לבנות גם לאחר כל צווארי הבקבוק המלאכותיים והגזרות שהוזכרו. לא הסתפקה בכך הממשלה, שהעם שלח כאמור כממשלת ימין, אלא אף בטלה לתקופת ההקפאה היתרי בניה קיימים מהעבר. בכך הפכה ההקפאה לרשמית, טוטאלית ולגזענית – כלפי יהודים בלבד, בעוד על ההרים ממול לכל ישוב יהודי בונים הערבים חופשי באין מפריע על אדמות מגינה ללא כל היתר וללא כל חוק – ללא אכיפה מצד ממשלת ישראל. בעוד ההקפאה הקודמת לא חלה על מבנים בעלי יסודות, אמורה ההקפאה השערורייתית החדשה לחול על כל בניה בכל שלב. אין תקדים בעולם הדמוקרטי להפעלת מדיניות דרקונית שכזו של ממשלה כלפי אוכלוסייתה.

אך משמעותה של ההקפאה החדשה המתבשלת חורגת בהרבה מסוגית הבניה או האפליה. מעבר למנהג הישראלי המכוער של אי קיום הבטחות מלפני הבחירות, מעבר לצפצוף על הבוחר המחריב את הדמוקרטיה, מתפתח משבר אמינות שלטונית חסר תקדים.

גם לבעלי זיכרון קצר אין בעיה לזכור את ההבטחות החגיגיות של ראש הממשלה והשרים. זה היה אך לא מכבר, כשנאמר והוצהר מעל כל במה שוב ושוב כי לאחר ההקפאה נשוב לבנות ושמדובר במהלך חד פעמי.

בלי קשר לסוגיה הציונית-בסיסית של הבניה עצמה, הנסיון להתכחש לכל ההבטחות הללו בצורה כה מבישה הורס את מילת הכבוד של ראש הממשלה. מי בכלל יוכל להאמין למילה שלו? כך לא מתנהגים מנהיגים. הדוגמה האישית הבעייתית הזו מקרינה מכיוון חוגי השלטון אל כל החברה, צורת התנהלות שבמסגרתה מילה אינה מילה.

זה תמיד מתחיל נגד מתנחלים, אך משנקבע תקדים, יש לתופעות כאלו טבע שהן עוברות אל כל היתר.

אני מצפה מראש ממשלת ישראל לייצג את מדינת ישראל ודבר העם בשמו הוא נבחר כלפי חוץ ולנהל מו"מ קשוח אל מול הרשות הפלשתינית ונשיא ארה"ב. במקום זאת נוצר רושם ששר הביטחון גורר את ראש הממשלה ושניהם מנסים לכופף את הממשלה והמערכת הפוליטית לקבל תכתיבים הזויים מבחוץ.

אף נבחר ציבור לא היה מקבל מנדט מבוחריו שנית לו היה משטה כך בבוחריו.

מחר בבוקר נעלה לירושלים, אל מול ישיבת הממשלה, ונאמר לפוליטיקאים הציניים וחסרי האחריות מילה אחת: די.