כיצד אוהבים?

בעידן בו מתחוללות זוועות אנו נבנה בנין חיובי ובריא. נשקיע בילדינו, בסבלנות ובאהבה, נשמח ונודה על כל טיפת חיים טובים שהננו מעניקים לילדינו.

הרב אליקים לבנון , י"ח בכסלו תשע"א

הרב לבנון
הרב לבנון
הרב לבנון

בביתי אני מגדלת ב”ה כמה ילדים, מגיל 7 ועד חצי שנה. אני שומעת בשיעורים שצריך לאהוב את הילדים. אני מרגישה כאילו אני “עובדת” עליהם ומציגה להם אהבה. כאשר הייתי ילדה, לא קיבלתי אף פעם מילה חמה מאבא שלי, וגם חיבוק לא זכור לי. אני מרגישה שיש לי “חור שחור” בנפש, ואינני מסוגלת לאהוב באמת. אני מאוד מתוסכלת ומרגישה אמא לא טובה.

תשובה:

פעמיים נזכר בנביאים, הכתוב: “אבות אכלו בוסר, ושיני בנים תקהינה”. בירמיה )פרק ל”א(וביחזקאל) פרק י”ח (בשני המקומות מסבירים המפרשים את הכתוב, ע”פ דברי הגמרא)סנהדרין כ”ז (“כשאוחזין מעשה אבותיהם בידם”. מכאן אנו למדים, שבנים יכולים לאחוז מעשה אבותיהם, ולהמשיך באותה דרך, אך יכולים גם להפסיק את ההתנהלות של הדור הקודם, ולסלול לעצמם דרך חדשה. כמובן, יש מציאות שקובעים אותה ההורים, והיא אינה ניתנת לשינוי. ילד אשר נולד בחטא והוא פסול לבוא בקהל, אינו יכול לתקן את מעשה הוריו. אבל התנהגות, אינה גזירה משמים, ויש ביד הבנים לתקן.

אמת היא, שמי שקיבל מהוריו אהבה, קל לו יותר לתת אהבה לילדיו. אך גם מי שלא זכה לאהבה, צריך וגם יכול ללמוד את מלאכת האהבה. לכן, אני מציע לך כאמא טובה, את המסלול של “סור מרע” ו”עשה טוב”. בראשונה, סלקי מעל עצמך את המחשבות הלא טובות שיש לך על עצמך. זיכרונות הילדות ודאי גורמים לך לצער, וכפי שכתבת, גם לתסכול. כאילו שכבלי העבר תופסים לך את הנפש, ולא תצליחי להשתחרר ממצבך.

מחשבות כאלהמשדרות אוירה לא טובה לבית פנימה, ובודאי לילדייך. את חייבת להאמין בעצמך ולבטוח בכוחך וביכולתך לצא
צריך לבנות את האהבה. יש אהבה טבעית של אב ואם לילדיהם. אבל זו איננה מספקת. מפני שילדים מספקים לנו כהורים, הרבה סיבות טובות כדי להקשות עלינו את מלאכת האהבה. לכן יש לבנות אותה באופן מסודר.
ת לדרך חדשה.

זה הפרק של “סור מרע”. ועתה, לפרק השני: “כיצד אוהבים”?

צריך לבנות את האהבה. יש אהבה טבעית של אב ואם לילדיהם. אבל זו איננה מספקת. מפני שילדים מספקים לנו כהורים, הרבה סיבות טובות כדי להקשות עלינו את מלאכת האהבה. לכן יש לבנות אותה באופן מסודר. קבלה, היא הבסיס הראשון. כשם שאם נולד לנו ילד עם עיניים חומות, הננו אוהבים אותו, גם אם חלמנו על עיני תכלת, כך צריך לקבל את הילדים כמו שהם, וללא תנאים. טעות ביד הורים האומרים לילדם: “אם לא תתנהג יפה, או לא תכין שיעורי בית, לא אוהב אותך!” אין אהבה על תנאי. מפני שהאהבה מבוססת על קבלת הילד, עם החלקים המרגיזים או הנראים כ”לא יפים”. על גבי הקבלה יש לבנות קומה נוספת, והיא, לראות כמה מאושרים אנו להיות הורים לילדים. אלפי זוגות שקשה להם להיפקד, היו מוכנים לשלם הון גדול על מנת לזכות להיות אבא ואמא. מי שזוכה, צריך להעריך את המתנה האלקית אשר קיבל, ולשמוח בה. ונקודה אחרונה, הנתינה.

בזכות הילדים אנו הופכים להיות נותנים. בעידן בו מתחוללות זוועות, כדוגמת אמא הרוצחת את ילדיה, אנו נבנה בנין חיובי ובריא. נשקיע בילדינו, בסבלנות ובאהבה, נשמח ונודה על כל טיפת חיים טובים שהננו מעניקים לילדינו.

נחבר את כל הנקודות: איננו משועבדים לזמן הילדות שלנו. הננו מאמינים ובוטחים ביכולתנו להיות אחרים. חובתנו להקרין בביתנו אוירה חיובית, וזכות גדולה הננו זוכים לקבל את ילדינו, ולהעניק להם, זוהי אהבה!

(המאמר מתוך עלון קוממיות שיראה אור בשבת הקרובה)