מכת הרייטינג של 'מאסטר שף'

איך כבשה תחרות השפים את צמרת הרייטינג? מסתבר שעם ישראל איכותי הרבה יותר ממה שחשבו מפיקי הטלוויזיה.

שמעון כהן , כ"ב בכסלו תשע"א

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

עולם הטלוויזיה בתדהמה. כולם ידעו שתחרות הבישול של ערוץ 2 'מאסטר שף' צוברת קהל צופים נאמן, אבל אף אחד לא ידע עד כמה. כולם ידעו שקהילת חובבי הבצקים והתבלינים מתייצבת בנאמנות לצפות בלהטוטי המטבח של שורת המתחרים, אבל אף אחד לא צפה שתכנית הגמר של האירוע הקולינרי הזה תשבור שיאי רייטינג בלתי מוכרים בעליל.

ואכן, בניגוד לתחזיות האופטימיות ביותר של מפיקי תחרות ה'מאסטר שף' גרפה תכנית הגמר לא פחות מ-41 אחוזי רייטינג, וברגעי השיא שלה הגיעה ל-45% רייטינג – יותר מכל תכנית ריאליטי אחרת, יותר מכל משחק גמר בכדורגל, יותר מכל מה שהשיגו מקבילותיה של התחרות בחו"ל.

מומחי טלוויזיה ישראליים הוחשו אל האולפנים בכדי לפרשן ולהסביר מה מקור ההצלחה הבלתי צפויה. איך יתכן שתכנית שעוסקת באוכל, בסך הכול קבוצת מתחרים מול מטבח, סירים, כמה פרטי מזון ושלושה שופטים, תעקוף בסיבוב ובלי הרבה מאמץ את כל תכניות הריאליטי עתירות המיליונים, כל תכניות האח הגדול, ההישרדות ושאר מה שהוגדר כ"פצצות רייטינג"? מאיפה זה הגיע לנו? אנחנו עד כדי כך אוהבים אוכל, או שיש הסבר אחר? והמומחים העלו בזה אחר זה השערות כאלה ואחרות. הרשו לי להוסיף אחת משלי:

ההסבר שלי, רבותי, פשוט מאוד וכדאי שהחברים שם בהנהלות הזכייניות למיניהן ייקחו אותו לתשומת ליבם:

בעוד אתם משוכנעים שכל מה שעם ישראל חפץ הוא עוד נתח של מציצנות, עוד פיסה של וולגריות טלוויזיונית, עוד איזה גרם ורבע של בוטות, גסות והתכבדות בקלונם של אזרחים תמימים, בעוד אתם משוכנעים בכל זה ומנפיקים תכניות טלוויזיה בהתאם, מסתבר שצופי הטלוויזיה בישראל מחפשים משהו אחר לחלוטין. הם מחפשים תחרות פשוטה בלי כל הירידה הקבועה לביבים ולביובים של רייטינג זול, גס ומציצני, ואת זה הם מוצאים בשורה של בשלני מטבח שלמרות התחרות מוצאים לנכון לעזור זה לזה, בשלני מטבח פשוטים שיכולים להיות השכן או השכנה של רובנו, לא דוגמנים ולא רקדניות, סתם בני אדם.

(ואגב, הרייטינג העצום של התחרות לא נולד מצופים דתיים בהכרח, אלה הרי היו עסוקים בלכעוס על התכנית שלא אישרה לאוכלי כשר להיות קהל בגמר, להם הייתה גם אלטרנטיבה בדמות הסדרה 'סרוגים' ששודרה במקביל, כך שמן הסתם היו שהענישו את המאסטר בהעדפה אחרת – כל זאת כמובן לבד מאותם שלא צופים בכלל בטלוויזיה, אבל זה סיפור אחר) 

לסיכום, מסתבר שהעם ברמה גבוהה הרבה יותר ממפיקי טלוויזיית, ו'מאסטר שף' הוכיחה את זה, ותודה לה.

ולכל תוקפיי על עצם ההעזה לכתוב דברים טובים על התכנית שלא קיבלה שומרי כשרות כקהל לגמר, הרשו לי להעיר: לתשומת ליבכם אחת משלושת מתחרי הגמר הקפידה על כשרות לאורך התכנית כולה, מועמד גמר אחר התאפיין במסורתיות יתר, כך שלמפיקי תכנית לא נראה שהיה משהו נגד דתיים בהכרח, אלא אך ורק רצון שכל מי שישתתף כקהל בגמר יוכל אכן לטעום מהמאכלים מבלי שיוכשל באכילה מנוגדת למצפונו.