חנוכה והשמאל הישראלי

כיצד ניתן להגדיר את מתתיהו ובניו המכבים בהגדרה תואמת לשיח התקשורתי-פוליטי הקלוקל והרקוב-עד-היסוד בתקופתנו אנו?

תגיות: חנוכה
חן בן-אליהו , כ"ח בכסלו תשע"א

אין לך דבר החושף את משבר הזהות של השמאל הישראלי יותר מהחגים. דומה כי לא נותר חג אחד אשר שמאל זה, המבולבל וטרוף הדעת, יכול עוד להזדהות עם תכניו, לבד אולי מכמה יסודות חקלאיים שהוצאו מהקשרם הכולל בפסח, שבועות וסוכות.

יותר מכל, נראה כי חג החנוכה מהווה ממש אבן נגף לזהות השמאל הישראלי כאשר מלבד אכילת סופגניות ולביבות ואולי גם הדלקת נרות ומשחקי סביבון, מובן שאינו יכול כלל להזדהות עם תכני החג המהופכים במאה ושמונים מעלות לכל מה שאותו שמאל מטיף לו ופועל למענו, דהיינו טשטוש הזהות היהודית של מדינת ישראל, החלשת אחיזת העם בארצו ונסיון נואל ליצירת איזו 'ישראל חדשה', מדינת-כל-אזרחיה המשתרעת לאורך החוף, מנותקת ככל האפשר מזהותה היהודית המקורית ותחת זאת מורכבת מערב-רב של זהויות תלושות, קלושות ומטושטשות, ולא משמעותיות.

חנוכה הוא חג גבורתם של המעטים בעלי הזהות היהודית המקורית והעצמית שסירבו בכל תוקף לקבל את התכתיב של מעצמת העל ולהשית על עצמם את תת-תרבותה הקלוקלת. שלוש גזרות גזרו היוונים: על השבת, על המילה ועל קידוש החודש. יוונים אלו זיהו נכונה את שלושת העניינים העיקריים עליהם היתה (ויתכן שעדיין) מושתתת הזהות היהודית ולכן גזרו דווקא עליהם. לחלק ניכר מהציבור היהודי דאז, בעיקר בערים הגדולות, לא היה קושי רב לעמוד בגזרות באשר ממילא הלך ואיבד את שארית זהותו היהודית ותחתיה קיבל על עצמו את התרבות ההלניסטית, הם המכונים עד היום 'מתייוונים'.
חנוכה הוא חג גבורתם של המעטים בעלי הזהות היהודית המקורית והעצמית שסירבו בכל תוקף לקבל את התכתיב של מעצמת העל ולהשית על עצמם את תת-תרבותה הקלוקלת.

ואולם משהגיעה בשורת הגזרות לאותו כפר קטן הנקרא מודיעין, ציפתה לשליח המבשר הפתעה מרה: אנשי הכפר ובראשם מתתיהו ובניו אינם מוכנים לקבל את הגזרות, את הסדר החדש, אלא עומדים על זכותם-חובתם להמשיך לשמור ולקיים את אמונתם היהודית העצמית ללא סייג. השליח הוצא להורג בו במקום ומתתיהו ובניו נמלטו לגבעות השומרון והקימו את מפקדתם בגופנא (אזור הכפר הערבי ג'פנא היום, בקרבת הישובים עטרת ונווה צוף), משם החלו את מאבקם ביוונים, שם הקימו ואימנו את כוחם הצבאי ומשם יצאו לקרבות במעצמת העל, והשאר היסטוריה.

כיצד איפוא ניתן להגדיר את מתתיהו ובניו המכבים בהגדרה תואמת לשיח התקשורתי-פוליטי הקלוקל והרקוב-עד-היסוד בתקופתנו אנו? נראה כי ההגדרה הקולעת היא שהמכבים היו קבוצה קטנה ושולית של ימין קיצוני סהרורי ופנאטי, נוער גבעות בתצורתו המקורית, ימין קיצוני ונוער גבעות שאינם מתכוונים כלל לוותר על אמונתם-זהותם העצמית ועל רגב אחד מאדמת ארצם.

לזכר נצחונו המדהים של ימין אמוני זה, נצחונו של נוער-גבעות עז-נפש נפלא זה, על הצורר היווני, כסמל לגבורת המעטים אל מול הרבים ולניצחון על צוררי כל הדורות ועד לשיבה המלאה אל התרבות העצמית והחזרת העבודה בבית המקדש, נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.

ונותר רק לתמוה, מה לשמאל הישראלי אצל חג החנוכה המנוגד במוחלט לשאיפותיו ההרסניות ולכל מה ששמאל הזוי ומטורף זה מייצג? ועם זאת להזיל דמעה על אבדנם של האלפים הרבים השוקעים לאיטם בעיסת תת-התרבות המערבית השלטת, שוקעים אל תהו-ובהו של זהות קלושה ומטושטשת, של ערפול מוח וחושים, ומתנתקים במוחלט מזהותם היהודית המקורית והעצמית.