חלם זה כאן

מוקדי ההסתה והשנאה למדינת ישראל, ימשיכו לפעול באין מפריע, שהרי התקשורת עסוקה בלערוף את ראשו של אלי ישי.

ד"ר מיכאל בן-ארי , ב' בטבת תשע"א

מיכאל בן ארי
מיכאל בן ארי
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

'תקשורת מגוייסת', זהו צמד המילים שמזמזם לי בראש מאז יום חמישי, כשממדי ההצתה האחרונה, חרגו מהתודעה של עוד כמה חקלאים ויערנים מקומיים.

הפעם, זה לא עוד משחק, גם לא עוד כמה אלפי דונמים. הקרבנות של אוטובוס השב"ס, הכו אותנו תודעתית, שמדובר הפעם בסוג של צונמי, שמכלה במהירות כל הנקרא בדרכו, וכפי שאחד הכבאים הטיב להגדיר, 'האש מתעתעת בנו, לועגת לנו'. ברור שבשעה זו, יש לחפש את האשמים. זו הפקרות למחול על מחדלים מסוג זה. מי שמהרו לזהות את האשמים, היו אנשי התקשורת בשיתוף פעולה מופלא עם אנשי 'איכות השלטון'. מערך הכבאות הדל והמדולדל, העדר מטוסי כיבוי, תפסו את הכותרות, כשהכתובת הקלה, אלי ישי, ובדרך אגב מי אם לא 'החרדים', האשמים הקבועים בכל אסון ומחדל, 'שעשקו את תקציבי הכבאות, מיד לאחר שסיימו לגזול את תקציבי הסטודנטים'.

אם חטא ההסתה המכוערת הזו, היה החטא היחיד, אולי היה מקום לשתוק. אך החטא של התקשורת הוא בהתעלמות הזדונית שלהם ממוקדי המחדל, מהמציתים, מהמסיתים להשמיד את המדינה, הפועלים ללא מפריע. גם אם יוכח שהפעם מדובר ברשלנות, אין ספק שבעשרות הצתות אחרות 'פחות מוצלחות', יש יד אדם זדונית, וגם יד מכוונת. יוכלו לספר לכם על זה חקלאים בגליל, קציני משטרה, אנשי קק"ל וכל משוטט מזדמן ביוטיוב. אך אם עד עכשיו מחיר קשר השתיקה וההשתקה היה נמוך, והסתכם בכמה אלפי דונמים בשנה, הפעם הסיפור שונה. המוטיוציה של מחריבי המדינה, עלתה פלאים.

אם ידם היתה בשרפה או לא, הם מפנימים עתה, עד כמה הבטן הזאת רכה, עד כמה היא כואבת, עד כמה הם יכולים, במחיר בקבוק תבערה, להחריב את חייהם של עשרות משפחות, לזרוע דמורליזציה בצבור ואפילו לנענע את אשיות השלטון. עכשיו מתברר להם, שאיש גם לא יתחשבן איתם. מוקדי ההסתה והשנאה למדינת ישראל, ימשיכו לפעול באין מפריע, שהרי התקשורת עסוקה בלערוף את ראשו של אלי ישי. ראאד
אם חטא ההסתה המכוערת הזו, היה החטא היחיד, אולי היה מקום לשתוק. אך החטא של התקשורת הוא בהתעלמות הזדונית שלהם ממוקדי המחדל, מהמציתים, מהמסיתים להשמיד את המדינה, הפועלים ללא מפריע.
סאלח ואנשיו מהתנועה האיסלאמית, ימשיכו לטפח בערוגותיהם בני נוער ומבוגרים, שמחפשים כל דרך לפגוע בכלכלת המדינה, במשק המים, במשק התיירות ובחוסן הלאומי.

הם משוכנעים שנאסרללה צודק, שאנחנו לא יותר מקורי עכביש. התנהלות ההרס העצמי, מוכיחה להם שאנחנו עוד פחותים מזה. אין חולק שחובה לשדרג את מערך הכבאות, גם כדאי שיהיה לנו איזה מטוס כיבוי. אך מי שמסתפק בזה, יביא עלינו את הפגוע הבא וממקום אחר. כדאי שנזכר, כשהסכמי אוסלו הארורים הביאו לנו עשרות אוטובוסים מתפוצצים, לא קמה וועדת חקירה להעמיד את פושעי אוסלו לדין, אך כן הקימו מערך של 'אבטחה לאוטובוסים'. באופן חלקי זה הצליח, הפצצות עברו למלונות, לדולפינריום ולקניונים, ועכשיו יש לנו איש אבטחה בכל מכולת. כל אלה ביחד לא הועילו כלום, עד 'חומת מגן' - מבצע ניקיון שריסק את הטרור בבסיסיו, והפסיק לחכות לו בפתחי גני הילדים שלנו. נזכר גם במאות הטילים שעפו על עוטף עזה, גם שם הפתרון היה בתקציבי עתק ל'מיגון', מיגון שלא הגן מפני החרדה וחיי הגיהנם לתושבי עוטף עזה, שהמשיכו לחטוף, עד שהוצאנו לדרך, את 'עופרת יצוקה' שנעצרה מוקדם מידי.

לא אשכח את ההתעסקות העתונאית האולטימטיבית לאחר כל פיגוע, בשאלת 'היה מאבטח'??? גם עתה חוטאים אנשי תקשורת בחטא הקדום, של חלמאיות רצונית ומביאים עלינו במו ידם את הצונמי הבא. אני מטיל את האשמה, על מי שמעלים מהצבור את המידע, הפרוס ברשתות האינטרנט, המדווח על חגיגות ועליצות בקרב סוג מסוים של אזרחי ישראל על חורבנה של ישראל ועל מותם הנוראי של צוערי שב"ס. יש מי ששמו להם למטרה להשמיד אותנו, הכתובת ידועה, אך שוב, בונים כאן בית חולים מתחת לגשר ההרוס. לדאבוני, טייסת של מגהמטוסי כיבוי לא יכבו את ההסתה של סאלח וחניכיו. אך התקשורת בשלה, תתמיד להתעסק באלי ישי.