מחיר הבורות הניהולית

לא צריך להיות מומחה לכיבוי שריפות כדי לדעת שפיצול האחריות לביטחון הציבור בין שרים שונים, המייצגים מפלגות שונות, תניב אסונות בכל התמודדות עם מצב חירום.

יוסף דוריאל , י"ב בטבת תשע"א

יוסף דוריאל
יוסף דוריאל
ערוץ 7

תורת הניהול המקצועי איננה רק נושא לסימפוזיונים במגדל השן האקדמי. עקרונות הניהול היעיל, המתבססים על תיאוריות מוכחות, הגיון עקבי וניסיון אמיתי צריכים להנחות את כל מי שמקבל על עצמו לנהל פעילות של ארגון מכל סוג שהוא – ציבורי, כלכלי או צבאי. המתעלמים מכך ומקבלים החלטות לפי הנוחות הרגעית – מביאים אסונות שחוזרים ופוקדים את כלל הציבור. האסון הנורא ביערות הכרמל הוא עוד המחשה כואבת לבוּרוּת הניהולית של מבנה השלטון בישראל.

מנחם בגין, ז"ל, עוד כשהיה ראש האופוזיציה לממשלת "מחדל יום הכיפורים", הזמין אותי לשיחה אחרי שקרא את ספרי – "הביטחון הלאומי של ישראל" – שנועד להתריע מפני האסון, ובהמשך – להציע דרכים למניעת האסונות שבדרך. בסדרת שיחות, שהתנהלו בדירתו הצנועה ברחוב רוזנבוים בתל-אביב, גיליתי לפניי אדם בעל אינטליגנציה גבוהה, שאם יגיע לראשות הממשלה יהיה מסוגל ליישם את עקרונות הניהול בהם האמנתי והדרושים לשיקום המדינה מההידרדרות הביטחונית, המדינית והכלכלית, להן גרמו הממשלות הקודמות.

בראש המלצותיי היו מבנה הממשלה והפרדת רשויות השלטון, בהתאמה לעקרונות שנקבעו לפני דורות במדעי המדינה. במבנה יעיל של שלטון אסור ששרים ישמשו גם כחברי בית המחוקקים כשהם מייצגים מפלגות המתמודדות על קולות הבוחרים. בצורה זו השר איננו המומחה הטוב ביותר לנושאי המיניסטריון שלו אלא – הפוליטיקאי שנבחר לכך מטעם
דוגמה אחרת של בוּרוּת ניהולית מתגלה - כשבישראל עוד לא הבינו שלכל אזור גיאוגרפי בו אמורים להפעיל כוחות צבא ו/או משטרה ו/או הצלה צריך להיות מהמוכן מפקד אחד עם חמ"ל אחד שאליו כולם מדווחים במקרי חירום וממנו מקבלים את הפקודות.
מפלגתו. ובתור שכזה – רוב זמנו ונאמנותו יהיו נתונים לפוליטיקה הפנימית ולישיבות הכנסת, והזמן המועט החופשי מכך אף לא יספיק ללימוד הבעיות של המשרד עליו הופקד. אם השר, שימונה על ידי ראש הממשלה על סמך כישוריו המקצועיים, יהיה חופשי מכל מחויבות אחרת ויכהן בתפקידו נֶטו, אפשר יהיה להפקיד אותו על נושאים משולבים שהיו מפוצלים משיקולי "פיצוי" למפלגות הקואליציה. ריבוי שרים כדי "לקנות" את חברי הקואליציה איננו רק בזבוז על משרות, לשכות ומנגנונים מיותרים אלא – גם יצירת לבירינט ביורוקראטי המסרבל כל פעולה בה נדרש תיאום בין-משרדי (אז עוד לא חשבתי שבשיטה הקיימת יהיה גם מי שיעיז לבצע "תרגילים מסריחים" של העברת ח"כים מסיעה לסיעה תמורת כסא של שר או סגן שר).

בדיאגראמה הארגונית שהכנתי לממשלתו העתידית של בגין נכללו רק תשעה שרים, שאיחדו תפקידים שעד אז היו מפוצלים בין השרים "הפוליטיים" ובמבנה החדש - הפכו למינהלים מקצועיים תחת שר ממונה אחד. כך הופיעו בדיאגראמה שר לשירותי רווחה, שכלל הכשרה מקצועית, תעסוקה וביטחון סוציאלי, שר לתחבורה ותקשורת, ושר למינהל ציבורי, שכלל את ביטחון הפנים וכל השירותים שנכללו במשרד הפנים. לאחר שבגין נבחר לראשות הממשלה, הוא מינה ועדה של חברי כנסת להעברת השלטון ומסר להם את הדיאגראמה שלי. היחידי מביניהם שהיה בקיא במקצועות הניהול היה ח"כ מנחם סבידור, והוא הזדעזע משטחיות חברי הוועדה האחרים, שמבלי להיכנס לשורש המבנה הארגוני שהצעתי – חילקו מיניסטריונים לנציגי מפלגות שהמשיכו לכהן בכנסת. אלה, כמובן, לא יכלו להשתלט על משרדיהם המורחבים, ותוך זמן קצר הועבר לשר נפרד משרד התקשורת, ושר נוסף אחר קיבל את משרד המשטרה. כך הופרד תפקיד זה מכפיפות משותפת עם שירותי הכבאות, שאף המשיכו את פיצולם בין גורמי השלטון המקומי שאף פעם לא הצטיינו במקצועיות ויעילות. ואכן, בניסיון אישי שהיה לי בהמשך עם כבאי תל-אביב, נוכחתי עד כמה חסר לגוף זה פיקוד ומטה ארציים, עם שיטות וציוד מעודכנים לתפקידם, ותיאום הדוק עם המשטרה ומגן דוד אדום, הכפופים לאותו שר.

דוגמה אחרת של בוּרוּת ניהולית מתגלה - כשבישראל עוד לא הבינו שלכל אזור גיאוגרפי בו אמורים להפעיל כוחות צבא ו/או משטרה ו/או הצלה צריך להיות מהמוכן מפקד אחד עם חמ"ל אחד שאליו כולם מדווחים במקרי חירום וממנו מקבלים את הפקודות. גם התופעה החוזרת של ירי כוחותינו על כוחותינו בה נפצע קשה, לא מזמן, חייל צה"ל בגבול רצועת עזה נובעת מאותה בוּרוּת – של חוסר מפקד גזרה שיהיה אחראי להוראות פעולה לכוחות השונים הנמצאים שם, גם אם אלה משתייכים לחילות שונים. לשם כך דרושים מפקדים מאומנים לפעילות משולבת, שעד היום לא השכילו אצלנו להקים מסלולי הכשרה מקצועית לתפקידם.