בעקבות השריפה הגדולה בכרמל ואסון האוטובוס המחריד שהתלווה לה יצאו ממאורותיהם צפעונים רבים היורקים כמויות אדירות של ארס כלפי ראש הממשלה, שר הפנים ושרים נוספים בדרישה שיתפטרו ו"יקחו אחריות".

הצפעונים הללו הם אנשי אקדמיה ותשקורת (אין זו כמובן טעות דפוס) כמו פוליטקאים מוצהרים ואנשי "רוח" חבל לבזבז מילים על הפולטיקאים המוצהרים שהרי דרכם בכך כמו כן  -  ולהבדיל  -  יש להבין את המשפחות השכולות מהטעם ש"אין אדם נתפס בשעת צערו" אולם הבוחשים בקלחת הארס הנמנים על חבורת אנשי התשקורת האקדמיה וה"רוח" זורים חול לתוך עיני הציבור (ולא רק מול עיני הציבור) יאמר ברורות איני מחסידם של השרים וראש הממשלה המכהנים אך הצביעות הארסית והדמגגוגית המושמעת כלפיהם מחייבת תגובה.

אסון האוטובוס המחריד ותוצאותיו החמורות אינו קשור כלל ועיקר לדרגים מינסטרליים ואף לא לגורמים מקצועיים נמוכים בהרבה, כמו שאינו קשור קשר ישיר לאופן טיפול המדינה בשריפות או בהצתות.

האחראים לאסון במידה וישנם כאלה (בהחלט יתכנו מצבים ובהם אין אחראי לאסון) הם הגורמים בשטח בין אם מהשב"ס ו/או מהמשטרה ו/או משירותי הכיבוי ו/או מהרשויות האחרות שהיו שותפים לפעולה בשטח מו

אסון האוטובוס המחריד ותוצאותיו החמורות אינו קשור כלל ועיקר לדרגים מינסטרליים ואף לא לגורמים מקצועיים נמוכים בהרבה, כמו שאינו קשור קשר ישיר לאופן טיפול המדינה בשריפות או בהצתות

ל האש המשתוללת, ולהחלטה המקומית על מסלול נסיעת אוטובוס הסוהרים.

כל כוונת הצפעונים מטילי הארס היא הפלת הממשלה וזו מטעמים שאין להם כל קשר לכבאות-שריפות-הגנת העורף וכדומה. השנאה של מטילי הארס נובעת כל כולה משנאה למה שנתפס בעיניהם דתיים ו/או חרדים מחד ובעיקר מה שנתפס בעיניהם כממשלה "ימנית" ו/או לאומית ו/או "בלתי מתפשרת" ואינה מקדמת את "השלום" (הלוואי ואכן היא היתה "אשמה" בכל הדברים הללו - לו יהי!!!!)

מול ההתייחסות לאסון הנורא יש לבדוק את שתיקתם הרועמת של כל הקוראים ל"לקיחת אחריות", "הסקת מסקנות" ודרישה להתפטרות ו/או לפיטורין של השרים במקרים אחרים בהם באמת האחריות  כל כולה מוטלת על שיכמם של  השרים והעומד בראשם, כמו:

א. פשע אוסלו הנורא שהביא לכ 1700 הרוגים הי"ד, אלפים רבים של פצועים ונזקים אדירים למעמדה של ישראל בעולם ולפגיעה אנושה בכוח ההרתעה של ישראל, לנזקים כספיים אדירים ולהפיכת ישראל לללעג וקלס בעיני העולם הערבי כולו. להבאתם לארץ של כוחות המחבלים מטוניס, קריעת חלקים רבים מאדמת ישראל ומסירתם לאוייב ונסיגה לאחור של קוממיות ישראל שתיקונה יארך זמן רב.

ב. פשע הגירוש של אלפי היהודים מבתיהם בגוש קטיף, פשע מדמם שלא במהרה ניתן לעצור את הדימום, פשע הפיכת רצועת עזה למעוז איראני-חמסי, הרס ישובים שלמים, בתי כנסת וחקלאות פורחת ומסירתם היישר לגרועים שבאוייבים.

איש מהדורשים להסיק מסקנות  - בפרשת השריפה - משרים וראש ממשלה והדרישה להתפטרותם ו/או לפיטורם, איש מהדורשים הללו לא פצה פה ולא ציפצף כאשר פושעי אוסלו ופושעי הטיהור האתני של גוש קטיף מתושביו היהודים והפיכת האזור כולו לקו קידמי איראני לא רק שלא חשבו להתפטר אלא האדריכל הבכיר של פשע אוסלו נבחר לרוב חרפתינו ל"נשיא המדינה".