הגשם שאיננו

הגשם הוא סמל לעניין שמגלים בשמים בחיי בני האדם ולחסד שמשפיעים משם עלינו. כולנו יודעים כמה הגשם חיוני להמשך החיים.

הרב דב בערל וויין , כ"א בטבת תשע"א

הרב דב בערל וויין
הרב דב בערל וויין
ערוץ 7
המאמר הזה נכתב בניו יורק, ביום גשום מאוד. גשם בניו יורק הוא אירוע שבשגרה. בישראל גשם הוא אירוע נדיר יחסית. שבעה חודשים בשנה כמעט שלא יורד גשם, ובשאר החודשים של השנה, הממטרים אינם קבועים ואינם ודאיים. ישראל סבלה מחורפים שחונים בשנים האחרונות, והממשלה נקטה אמצעים לחיסכון במים כדי לאגור את מעט המים שנותרו בארץ.

התורה עצמה עוסקת בסוגיה זו. היא מתארת את ארץ-ישראל כשונה מאוד מארץ מצרים, המקום שבו גרו בני ישראל מאות שנים. במצרים נמצא נהר הנילוס הגדול שמשקה את השדות ומספק מים לתושבי הארץ. בארץ-ישראל אין נהרות גדולים. התורה מצביעה על כך שארץ-ישראל תלויה אך ורק כמעט בגשמים - בעננים, בשקעים ברומטריים, ברוחות - בכל מיני תנאים שבני האדם לא שולטים עליהם כלל ואפילו מתקשים לחזות ולזהות אותם. לפיכך אין כמעט ספק שהתערבות וחסד משמים אינם מותרות רוחניים אלא עניין חיוני ונחוץ כשמדובר בגשם ומטר על ארץ-ישראל.

במובן זה הופך הגשם לעניין שנוי במחלוקת בקרב היהודים. מה יש בהתנהגות שלנו שמביא שפע ממטרים? ומה מביא תוצאה הפוכה בתחום ירידת הגשמים? וישנם גם אלה שמתעלמים בקלילות מהסוגיה לגמרי ומייחסים את העניין לגורל, לדפוסי אקלים, להתחממות הגלובלית ולתסמינים אחרים שאינם נוגעים לשורשי הבעיה. ירידת הגשמים הפכה למבחן להצלחת
כמעט כל מחוללי הנסים הגדולים שמוזכרים ומונצחים בתלמוד שלנו הם מורידי גשמים. חוני המעגל היה מסוגל אפילו לכוונן את הגשמים כך שירדו רק גשמי ברכה ולא גשמי זעף שישבשו את החיים התקינים.
היהודים בארץ-ישראל.

התפילות היומיות של העם היהודי כוללות תפילות לגשמי ברכה בארץ-ישראל כל השנה. בעונת הגשמים התפילות האלה משתנות בעוצמתן ובלשונן. יהודים שחיים בניו יורק מתקבצים מתחת למטריות כשהם עטופים בכובעים חמים ומתפללים לגשם בארץ-ישראל מפני שזה המקום שבו ירידת הגשמים חיונית לקיום ולהצלחה שלנו כעם. בשמיני עצרת יהודים בכל העולם מתפללים לעונה גשומה בארץ-ישראל. באביב, בחג הפסח, אנחנו מתפללים לטל בארץ-ישראל. במודע או שלא במודע, היהודים תמיד עסוקים במצב של ארץ-ישראל.

את מעמדה של ארץ-ישראל בעיני היהודים אפשר להשוות למה שאמר הרבנו לוי יצחק מברדיצ'ב על אלקים עצמו, כביכול. הוא אמר: "אדם יכול להיות בעד אלקים, אדם יכול להיות נגד אלקים, אבל איש אינו יכול לחיות בלי אלקים". היהודי הפרטי יכול להיות בעד ארץ-ישראל. הוא יכול להיות גם, מסיבה כזאת או אחרת, נגד ארץ-ישראל, אך הוא לא יכול לחיות בלי ארץ-ישראל. לפיכך היהודים דואגים לא רק לביטחון, לשגשוג הכלכלי, להתפתחויות חברתיות ופוליטיות בישראל. הם עסוקים גם במזג האוויר בארץ. התפילות שלנו והמצפון שלהם כופים עליהם את הדאגה הזאת בלי תכנון מוקדם.

אין שום דרך להיות יהודי מסורתי בלי לחשוב כל הזמן על הגשמים בארץ-ישראל. אנחנו באמת ובתמים עם יחיד במינו, מוזר ונפלא.
כמעט כל מחוללי הנסים הגדולים שמוזכרים ומונצחים בתלמוד שלנו הם מורידי גשמים. חוני המעגל היה מסוגל אפילו לכוונן את הגשמים כך שירדו רק גשמי ברכה ולא גשמי זעף שישבשו את החיים התקינים. על עזות המצח שלו ועל ההתעקשות הגדולה שלו מול השמים נשמעה ביקורת, אך השמים עצמם, כביכול, העריכו את מאמציו למען העם היהודי וארץ-ישראל וברכו אותו עליהם. בשמים תמיד רואים דברים אחרת מכפי שאנחנו, בני האדם, רואים.

הגשם הוא סמל לעניין שמגלים בשמים בחיי בני האדם ולחסד שמשפיעים משם עלינו. כולנו יודעים כמה הגשם חיוני להמשך החיים.
החלה כבר עונת הגשמים באופן רשמי בלוח השנה של ארץ-ישראל. האם העננים הציצו אף הם בלוח השנה? זאת עדיין תעלומה, אך התפילות שלנו מזכירות לנו את העובדה שאנחנו נמצאים בעונת הגשמים ושארץ-ישראל זקוקה לגשם נואשות. אנשים מתחילים להבין שאנחנו זקוקים לעזרה משמים, בוודאי בכל הנוגע לממטרים בארץ הקודש. מי ייתן ועונת הגשמים הבאה עלינו תביא עמה ברכה לכולנו. מאמרי יהדות גם באתר ישיבת בית אל