חרפת רוואבי

עד כמה יהיו גורמים ישראליים מוכנים להשפיל את עצמם ואותנו כדי לשמש חוטבי עצים ושואבי מים למולך הקם עלינו לכלותנו?

ד"ר רון בריימן , ז' בשבט תשע"א

קוזאקים נגזלים מן השמאל הקיצוני יותר ואף הקיצוני פחות נזעקים לנוכח "גילויי גזענות" בחברה הישראלית. בצביעותם הם מעלימים עין מכך שה"שלום" אליו הם חותרים מתבסס על הקמת מדינה ערבית נוספת ומיותרת בלב ארץ ישראל המערבית, שבה לא יוכלו יהודים לגור בגלל היותם יהודים. גישה זו היא התגלמות הגזענות והאנטישמיות, ובמקרה של ישראלים החותרים להגשים את מאווייו של האויב מדובר באוטו-אנטישמיות מן הסוג הנקלה ביותר. וכאשר מנסים לברר מי העומדים מאחוריהם ומממנים את פעילותם הגזענית, הקוזאקים הנגזלים זועקים חמס.

הבסיס להקפאה הבנייה היהודית ביהודה ובשומרון – זו שהיתה וזו שכמעט התחדשה וזו שמתבצעת בפועל בגלל מדיני
היזמים הערבים זוכים לסיוע של ממשלת "הימין" בישראל, של הקרן הקיימת לישראל (לישמעאל?), וגורמים ישראלים נוספים. הקפאה ליהודים – כהכנה לייבוש ולגירוש – ובנייה לערבים, בלי להבחין בכלל בסתירה ובעוול היא חרפה, חרפת רוואבי 1.
ותו הפרטית של שר הביטחון שרוצה לרצות את שרידי מפלגתו – היה אי קביעת עובדות בשטח בטרם משא ומתן, עובדות שעלולות לקבוע את תוצאותיו. אבל, אם זה היה הגיונה של ההקפאה, היא היתה צריכה לחול על בסיס של הדדיות, כלומר: שני הצדדים לא יקבעו עובדות בשטח. לא מיותר להזכיר את משנתו של ראש הממשלה נתניהו עצמו שקבע בעבר את נוסחת ההדדיות: יתנו – יקבלו!

בפועל ההקפאה חלה על בנייה יהודית בלבד, בעוד לערבים ניתן להמשיך ולבנות באין מפריע, ואף להתחיל בהקמתה של עיר ערבית חדשה בלב ארץ ישראל. יתר על כן, היזמים הערבים זוכים לסיוע של ממשלת "הימין" בישראל, של הקרן הקיימת לישראל (לישמעאל?), וגורמים ישראלים נוספים. הקפאה ליהודים – כהכנה לייבוש ולגירוש – ובנייה לערבים, בלי להבחין בכלל בסתירה ובעוול היא חרפה, חרפת רוואבי 1.

חבל שממשלת "ימין" נותנת לכך יד. הן לכך היתה מספיקה ציפי לבני, תקוותם הלבנה וכלי השרת בידיהם של גורמי שמאל מבית וגורמים זרים שונים החותרים להפיל את ממשלת נתניהו. הן לבני מדקלמת מעל כל במה רמה ומול כל מיקרופון רענן את האיוולת - "פתרון שתי המדינות" - בלי להבחין בכך שמדובר במתכון הבדוק לחיסולה של מדינת ישראל.

בימים אלה ממש מקבלת חרפת רוואבי ממד מביש ומבזה עוד יותר, כאשר חברות ישראליות נכנעות לחרם הערבי ועומדות בתור כדי להשתתף בבניית העיר הערבית, תוך כניעה לתנאי הגזעני לפיו הן מתחייבות שלא להשתמש בחומרים ובמוצרים ישראליים, אם מקורם במזרח ירושלים, ביהודה, בשומרון או בגולן.

התבטלות זו בפני החרם הגזעני מצדם של "המתונים" ושוחרי "השלום" בקרב ערביי ארץ ישראל מחזקת את דעתם של אנטישמים בכל הדורות על היות היהודים רודפי בצע ושלמונים. היכן ממשלת ישראל שתמנע את חרפת רוואבי 2 ותאסור על חברות ישראליות להיכנע לחרם הערבי? עד כמה יהיו גורמים ישראליים מוכנים להשפיל את עצמם ואותנו כדי לשמש חוטבי עצים ושואבי מים למולך הקם עלינו לכלותנו?