מלחמה לכל דבר
מלחמה לכל דבר

האמת והשלום אהבו - במקום שיש אמת יהיה גם שלום. השקר וההסתה הם דלק הבעירה של המלחמה. ארגונים שמתיימרים לדבוק בשלום חייבים לדבוק באמת, לחקור אותה ולא להסתירה. אבל חוסר חקירת האמת או התבססות מודעת על פנטזיות וחצאי אמיתות זו לחימה.

כשיורים עליך – חייבים ראשית להכיר שזו מלחמה, שנית להתגונן ושלישית להשיב אש.

ראשית, זו מלחמה. הלחימה המרכזית על קיומנו היום היא נגד שימוש בפצצה האטומית שנקראת הדה-לגיטימציה שלנו כמדינת ישראל וכעם יהודי. האיראנים וגם אבו מאזן, מכחישי השואה ואנשים כמו בַּכּרי מנסים באופן אקטיבי ושקרי לקעקע את יסודות המדינה ע"י דה-לגיטימציה של כולנו. צריך לדעת ששיתוף פעולה עימם בפרסום חצאי אמיתות הוא לחימה חזיתית בנו. הישגים של אויבינו במלחמה זו קושרים את ידי צה"ל ופוגעים ביכולתנו הכלכלית והאקדמית בעולם.

שנית, להתגונן מעלילות דם צריך בשתי דרכים.

האחת היא חשיפת האמת ע"י אנשים בעלי יושרה שנכחו במוקד העלילה. זו אחריות כבדה על נוכחים תמימים שנקלעו לעין

האיראנים וגם אבו מאזן, מכחישי השואה ואנשים כמו בַּכּרי מנסים באופן אקטיבי ושקרי לקעקע את יסודות המדינה ע"י דה-לגיטימציה של כולנו.

הסערה, אך בלעדיהם אין גרסת אמת!

השנייה היא חשיפת מוטיבציית השקר של המסיתים. מצער שצריך לעשות זאת בחקיקה. מטריד כיצד אין חקיקה או כללי אתיקה המחייבים את חשיפת מקורותיו הכספיים של כל ארגון המפרסם 'דו"חות' בתקשורת. כיצד קורה שאנו לא יודעים בכל פרסום של ארגון שוברים לחימה המתקרא 'שוברים שתיקה' שהוא ממומן באופן מרכזי ע"י האיחוד האירופי. כיצד זה איננו יודעים שאדם המופיע מטעם הארגון ה'וולונטרי' הנ"ל כמומחה למעשים 'בלתי מוסריים' של צה"ל אין לו כלל הכשרה אקדמית ובכל זאת הוא מקבל משכורת מכובדת המאפשרת לו קיום מגופים אינטרסנטים. כיצד בתחומי הרפואה בכל פרסום מחקרי יש חובה להציג את כל ההטיות (bias) האישיות והכלכליות שיכלו להיות קשורות לנושא וכאן דרישה לחשיפת המימון נתקלת בביקורת?

שלישית, השבת אש היא חיונית! כמו שחייל החשוד במעשה לא חוקי חייב להיענש, כך חייב להיפגע כל חייל או אזרח המוציאים את דיבתנו רעה. הסימטריה זועקת! בשיטות המשפט העתיקות עד זומם הוענש בקבלת הסבל שהוא קיווה להשית על חברו. עלילות הן נשק ישן ויש לנו בזה ניסיון רב. ולכן מי שמעליל ביודעין בכלי תקשורת על חיילי צה"ל חייב להיות בר-ענישה.

אין כאן הכשר למעשים לא ראויים, חלילה. אין כאן גם כל צער על התפקיד המאתגר של אור לגויים שניתן לנו. יש כאן שאיפה להמשיך להיות מובילי דרך הן בלחימה מוסרית הן בחופש הביטוי, אך גם בהגנה על שמנו הטוב ובהתקפה על מעלילי עלילות ומחרחרי מלחמות.