הצביעות, הגזענות, היהדות -- והפתרון!

בניגוד לערביי ישראל, שמטרתם המוצהרת היא לכבוש שוב את הארץ ולהופכה למדינה מוסלמית, יהודי אירופה מעולם לא איימו לכבוש שום מדינה אירופאית.

תגיות: יעקב ליצמן
חננאל ובר ז"ל , י"ג בשבט תשע"א

לפני כעשור דווח בתקשורת שח"כ ממפלגת מר"צ (שאת שמו לא אגלה מטעמי לשון הרע) התוודה שאם אחד מילדיו יפנה אליו ויודיע לו על כוונתו לשאת נוכרי הוא יתקשה למצוא טעונים כנגד אותה החלטה.

תגובתו של אותו ח"כ מראה במדויק את גישתו של השמאל הליברלי והחילוני ליהדות כולה, וכיוצא מכך, לכל תוֹלַדות הערכים היוצאים ממנה -- כגון תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. לכן, כאשר אנשי שמאל זועקים כנגד קריאת הרבנים לא למכור ולהשכיר בתים לערבים, יש להבין את מקורם.

כידוע, השמאלנים הפוסט-ציונים -- שמטרתם העליונה הינה להפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה -- לא חשים כל בעיה מוסרית כאשר הם מביאים את מעשי האנטישמים באירופה בזמן השואה כטענה נגד היהודים בארץ שאותם הם מאשימים באותה שנאת זרים. ברם, אפילו הם יודעים שזו השוואה מרושעת. מדוע? כי בניגוד לערביי ישראל, שמטרתם המוצהרת היא לכבוש שוב את הארץ ולהופכה למדינה מוסלמית, יהודי אירופה מעולם לא איימו לכבוש שום מדינה אירופאית. יהודי אירופה לא שרפו יערות, לא רצחו גויים בתקווה לזכות לחיי נצח עם בתולות, לא ראו בגויים קופים, חזירים וכלבים, ולא הכריזו שום מלחמה -- רוחנית או צבאית -- נגד שום מדינה אירופאית. הם גם לא ניסו לגייר גויים בשום דרך -- לא בסייף ולא בפה. בקיצור, היהודים ב
היהודים חייבים לומר בריש גלי -- שיטת האינטגרציה האמריקאית בין שחורים ולבנים שהביא לנו אהרון ברק דרך פוטש חוקי היסוד שהוא בישל עם אמנון רובינשטיין ודן מרידור -- לא תעבוד פה.
אירופה היו אזרחים למופת מבחינתם של הגויים באירופה. האם אפשר לומר זאת לגבי ערביי ישראל או לגבי המוסלמים בדרך כלל?

את שיא הצביעות והזלזול באינטליגנציה של העם מגלים השמאלנים כאשר מצד אחד הם נלחמים נגד אופייה הציוני-יהודי של המדינה, ומצד שני הם נלחמים בעד מדינה "פלשתינאית" כדי לשמור על ישראל כמדינה יהודית. במלחמה הראשונה הם דורשים דמוקרטיה טהורה בה ישראל תהפוך למדינת כל אזרחיה, ע"פ המודל האמריקאי שהביאו לנו אהרון ברק ולתלמידיו. ע"פ אותו מודל יש לבטל את חוק השבות "הגזעני", ויש לבטל את "התקווה" מכיוון שהמיעוט הערבי אינו מסוגל להזדהות עמם. ברם, אין לשמאלנים שום בעיה להיאחז בקצה השני של המקל, קרי, לאיים עלינו, הרוב היהודי, שאם לא נחסל את אחיזתנו בלב מולדתנו, קרי, יהודה והשומרון, נסכן את ישראל כמדינה יהודית! הרי חיסולה של המדינה כיהודית הינה מטרתם העליונה של הפוסט-ציונים. האם כבר אמרנו שלשמאל הקיצוני אין טיפת כבוד לעם, ואין לו טיפת יושר?

יהודים ציונים בארץ הקודש צריכים להבין שאסור שהדמוקרטיה -- שהינה צורת השלטון הטובה ביותר עד ביאת המשיח -- תהפוך לכלי שיחסל את העם היהודי היושב בציון או שתגרום לגרושינו השלישי. יש היום מלחמה על כל הארץ -- ולא רק על יהודה ושומרון. ערבים קונים קרקעות מחקלאים יהודים בגליל. ערבים קונים דירות בצפת, בכרמיאל, בעכו, בנצרת עילית ועוד. חמולת ערבים אחת נכנסת, ומיד היהודים רוצים לברוח. מחירי הדירות צונחים, וגל ערבי נוסף פורץ לשכונה יהודית שנבנתה במשך שנים רבות. מנגד, כאשר יהודי קונה בית בפקיעין התוצאה הינה פוגרום שבנס לא הסתיים במוות. כל יהודי יודע היטב שכל כפר ערבי לעולם יישאר "יודנריין". מתי מחו אנשי השמאל על אי-הסימטריה הדמוגרפית הזו? מעולם לא, כי כולם יודעים שחוקי הדמוקרטיה הליברלית שהביא לנו אהרון ברק חלים רק על היהודים.

בניגוד ליהודים הליברלים, הערבים הוציאו מספר פסקי הלכה הקובעים שערבי שמוכר קרקע ליהודי דינו מוות. וזה המצב כמובן גם ברשות הפלשתינאצית, לפחות משנת 1997, שאז הכריז מי שהיה ראש תיק "המשפטים" שהרשות תַטִיל עונש מוות על כל פלשתינאי שימכור קרקע ליהודים. לשמאלנים כל זה לא מפריע כלל. אין שום כתבות גנאי בנידון "בעיתון של המדינה", והכל מובן מאליו -- חוץ מהפנמת העובדה שאם "הרשות" או החמאס ישתלטו, אי-פעם, ח"ו, על יהודה ושומרון גורלם של היהודים המתגוררים שם יהיה זהה לגורלם של יהודי חברון שנרצחו ב-1929. כמובן, שזה כלל לא מטריד את אנשי השמאל. ברם, מה שכן מטריד אותם הוא גורלה של שכונת שינקין. אכן, כדאי להם להביא בחשבון שגם שכונתם תהיה בסכנת קיום ממשית. את העובדה שכולנו -- כל היהודים -- הינם באותה סירה עדיין לא קלטו השמאלנים המשכילים.

לכן היהודים חייבים לומר בריש גלי -- שיטת האינטגרציה האמריקאית בין שחורים ולבנים שהביא לנו אהרון ברק דרך פוטש חוקי היסוד שהוא בישל עם אמנון רובינשטיין ודן מרידור -- לא תעבוד פה. בניגוד לשחורים שרוצים להשתלב בחברה האמריקאית, הערבים רוצים לכבוש אותנו. אחמד טיבי, בצביעותו כינה את הרבנים הדואגים לגורלו של עם ישראל "רבנים גלויי ראש". ברם, במאי 1997, אחרי רציחתו של סוכן הנדל"ן ה-"פלשתינאי" פריד אל בשיטי שתיווך במכירת קרקעות ליהודים, הכריז אותו טיבי שערבי שמוכר קרקע ליהודים "מוכר את נפשו לשטן".

באשר ליחס לגרים שבתורה, צריך להבין שמפרשי התורה הבינו שהמצווה לאהוב את הגר, כוונתה לגריי צדק -- גויים שהתגיירו. הראייה לכך נמצאת "בהלכות מלכים" של הרמב"ם. שם הוא קובע שכדי לאפשר לנוכרים לגור בארץ, חובה עליהם לקבל מספר תנאים: לקבל על עצמם את שבע מצוות בני נח, ואח"כ עליהם להיות "נבזים ושפלים למטה, ולא ירימו ראש בישראל ...ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם" (פרק ו, הלכה א).

גוואלד! התורה היא גזענית, ח"ו! הרמב"ם הוא גזען, ח"ו! עדיף לוותר על התורה, ח"ו! אלה תגובות של שמאלנים -- המזדהים, לא עם אבותינו וחכמינו -- אלא עם התרבות המערבית הניאו-מתיוונת והצבועה -- שהביאה עלינו את הדמוקרטיה כסוס טרויאני כדי לחסלנו סופית. לכן, עלינו להגיב כך: הקב"ה ברא את התורה ואח"כ את האדם ולאחר מכן את היהודי. בני נח חייבים בשבע מצוות בלבד. היהודים לעומתם חוייבו ב- 613 מצוות. לצדיקים של הנוכרים יש חלק לעולם הבא -- במחלקת חסידי אומות העולם. לצדיקים יהודים יש חלק לעולם הבא במחלקת היהודים. כולנו שונים, ע"פ קביעתו של הקב"ה. כפי שה' ברא את האור ואת החושך, כך הוא ברא את בני נח ואת ובני ישראל -- שונים! האם זו גזענות? לא ולא. זו רק הכרה בדרכו של ה' בבריאת האדם.

עד ביאת המשיח נסכים לדמוקרטיה המתאימה לנו בנסיבות שבהן אנו נמצאים. ברם, לא נסכים להתאבד. די לאינטגרציה בין שונאים. אי אפשר לדרוש מהכבש לחיות עם הזאב, ליהודי עם "הישמעלקי". פה בארץ דו-קיום פירושו separate but equal -- נפרד אך שווה. מה נענה לאהרון ברק שהביא לנו את הדעות הדמוקרטיות האמריקאיות בסיטונאות, וביניהם שאי אפשר ליישם את העיקרון "נפרד אך שווה"? נאמר לו שבעיית ישראל וישמעלק לא זהה לבעיית הלבנים והשחורים בארה"ב. ארה"ב הינה מדינת כל אזרחיה, אך זה עומד בסתירה בלתי ניתנת לפישור למדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

בנוסף לפתרון של "נפרד אך שווה" בין יהודים וערבים, מכוון ש-53% מן העם היהודי תומך במדיניות ממשלתית שתעודד את הגירתם של הערבים ממולדתנו, צריך לקרוא לממשלה או להסתדרות להקים קרן גדולה שתתן תמריץ כספי לערבים שמהגרים מארצנו. כל ערבי שיורד שווה במאזן הדמוגרפי בין ישראל וישמעלק לחמישה יהודים שעולים. לכן, אם חפצים אנו לפתור את בעיית הערבים בדרכי נועם, עלינו לעודד את הגירתם לא פחות מאשר את עליית היהודים.

היעד של המדינה היהודית -- אם חפצת חיים היא -- להגיע למצב שבו אחוז הנוכרים בה אינו עולה על עשרה אחוז, ובו-זמנית שאחוז המוסלמים בה אינו עולה על חמשה אחוז. ומדוע חמישה אחוז? כי בבדיקות כל מדינות העולם שבהן אחוז המוסלמים עובר את עשרת האחוזים מתחיל אותו מיעוט אירידנטי בפעולות אלימות ובהמרדה.

השאלות הגדולות שנותרו הינן: אחת, האם התקשורת השמאלית והאקדמיה החילונית השולטות במדינה ביד רמה מסוגלות להתגבר על המחשבות "התקינות" שבהן הן שבויות ולהתעלות ולהגיע לדרך שתציל את עם ישראל? ושנית, האם הרוב היהודי-ציוני מוכן להילחם על עתידה של ישראל כמדינתו של עם ישראל?