דרוש שינוי בחינוך

המערכת הפכה לתעשייה והתלמיד למכונת ציונים, נסחפנו אחר תרבות לא לנו והכישלון זועק מכל מבדק.

מתניה חדד , כ"ה בשבט תשע"א

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

דרוש שינוי בחינוך הדתי לאומי, שינוי של המגמה, שינוי של התוכן, שינוי של הסגנון.

רוב בוגרי המערכת "הישיבתית תיכונית" מודעים ומודאגים מהמצב הנתון, מצב שבו המערכת הפכה לתעשייה והתלמיד למכונת ציונים, נסחפנו אחר תרבות לא לנו והכישלון זועק מכל מבדק.

לא ייתכן שתלמיד ייבחן על גמרא ותנ"ך כאילו הם מתמטיקה ואנגלית ויחסו אליהם יהיה בהתאם, מקצועות הקודש הלכו לאיבוד והם שנואי נפשו של התלמיד התיכוניסט הממוצע, השילוב של הקודש והחול קורס והתלמיד במקום להיפגש עם אידיאלים ועם ערכים נפגש עם צעקות וביקורות מכל עבר שפוגעות בביטחונו העצמי וברצונו להתחבר אל הקודש, רובם נפגשים עם הקודש במובנו האמתי רק כאשר הם יוצאים אל ישיבה גבוהה/הסדר/ מכינה שם אינם כפופים למערכת של חוקים וציונים אלא של אהבה והערכה שם הם מגלים עולם פנימי נפלא, אולם לצערנו לא כולם ממשיכים למקומות האלה ואתפלא אם רובם משום שמערכת החינוך הכניסה בו ייאוש מהתורה ומהאנשים הנקרים בפיו רמי"ם.

באחד מתלמודי התורה הפרטיים נפגשו הרב העומד בראש המוסד ומפקחת בכירה ממשרד החינוך שמטרתה הייתה
המחנכים צריכים להיפתח אל התלמיד לא להעלים עין מבעיותיו החומריות והרוחניות, לפתוח את הלב לתלמיד להאיר לו פנים לחבק אותו כשצריך, אבל השינוי המתבקש הוא שינוי מערכתי
להכניס את המוסד לפיקוח ממשלתי, שאל הרב את המפקחת מהי ההגדרה שלך לתלמיד טוב? תלמיד שלומד טוב, שמשקיע ענתה, שזו כבר התקדמות אם יודעים שכל מנהל מוכן כיום לעשות הכל רק בשביל שהממוצע בית ספרי יעלה בעוד כמה נקודות, במערכת שבה התעודה כולה מורכבת מציונים ורק בסוף איזו הערה קטנה, שתי שורות על אישיות התלמיד, רובם של ההורים אינם מסוגלים לקרוא אותה ולייחס לה משמעות כי המערכת משדרת אחרת, אולם הרב ענה לאותה מפקחת שזאת הסיבה שהם נשארים כרגע בחוץ "ההגדרה שלנו אחרת וממילא גם שאיפותינו והתנהלותנו הגדרתה של התורה לתלמיד טוב הינה שהוא אדם טוב".

אכן זו מטרתו של החינוך להפוך את האדם לטוב יותר ולא שום דבר אחר להוציא אל הפועל את הטוב שגנוז בו "והאלוקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים", כל דבר נלווה הוא יפה וטוב אך בל נהפוך את הטפל לעיקר, בל נהפוך את הציונים והתארים לחזות הכל, בואו נרים קומה של חינוך אחר,דווקא בדור מסובך כזה של גאולה שבו הנערים כבר מגיל צעיר יודעים לפעמים יותר ממוריהם ומחפשים תוכן ומשמעות אמתית נדרשת לקיחת אחריות, אם ברצוננו למשוך את העם אנו לא יכולים להיגרר אנו צריכים להעמיד אלטרנטיבה אמתית ואז ממילא גם המערכת הציונית תראה אחרת אולם רק כסימפטום ולא כמהות.

המחנכים צריכים להיפתח אל התלמיד לא להעלים עין מבעיותיו החומריות והרוחניות, לפתוח את הלב לתלמיד להאיר לו פנים לחבק אותו כשצריך, אבל השינוי המתבקש הוא שינוי מערכתי, המציאות מתחננת אלינו, הננו נקראים להקים מערכת שאיננה דוחפת את התלמיד להשגת תארים חיצוניים שאולי מאוד מרשימים אך ריקניים מתוכן וממשמעות אלא מטרתה לחנך, להוציא אל הפועל את מה שיש בכל אחד ואחד ממנו את הטוב האלוקי שבו.

"כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים".