מציירים מדינה

לפני כמה שנים הזדעזעתי לראות בחו"ל פרסום תיירותי ישראלי המבוסס על תמונת מגדלי עזריאלי! כאילו התייר יבוא לכאן בשל כך.

שאול גולדשטיין , י' באדר תשע"א

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

תיירות היא כלי בלתי אמצעי להכרת הארץ. התייר מטבעו מחפש אחרי הנקודות היותר מושכות. אנחנו, הציבור שחי בארץ נהנים מכל מעיין חדש, מכל וואדי שטרם נכנע לסנדלינו ומכל "פיסטין" שטרם הכנו עליו פק"ל... אנחנו שאוהבים כל רגב נקיים בכל ד' אמות מצוות "קום והתהלך בארץ".

לא כך התייר שבא מהניכר. כדי להבין אותו יש "לפלח" אותו לקבוצות: החל מהמכובדים הנקראים "תיירות מעונבת", דרך תיירות "יהודית", תיירות שמחפשת אטרקציות או תיירות "בטן-גב". יש תיירות "תרמילאית" ויש אפילו תיירות שמחפשת "נשמה". לכל קבוצה מגנט אחר ואנחנו צריכים להתאים להם חבילה התפורה לפי מידותיהם, רצונותיהם ויכולתם הכלכלית. דרך-אגב, היום החלוקה הזו מתאימה גם לתיירות פנים!

לפני כמה שנים הזדעזעתי לראות בחו"ל פרסום תיירותי ישראלי המבוסס על תמונת מגדלי עזריאלי! כאילו התייר יבוא לכ
יש בארץ שלנו כל כך הרבה דברים שאין באף מקום בעולם ואנחנו צריכים לשים אותם במוקד ולפעמים להעצים סביבם את המיתוס הרלוונטי.
אן בשל כך! יש בארץ שלנו כל כך הרבה דברים שאין באף מקום בעולם ואנחנו צריכים לשים אותם במוקד ולפעמים להעצים סביבם את המיתוס הרלוונטי. למשל הכותל, לא כ- weeping wall (כותל הדמעות) אלא כשריד לבית המקדש המפואר בעולם העתיק! ואז גם לפתח מודל גדול שמדגים אותו, למשל את מצדה כמיתוס לגבורה יהודית המעדיפה חיי חופש על עבודה זרה. למשל את מערת המכפלה בה קבורים אבות האמונה באל אחד, על עיר דוד לא צריך להוסיף מלים: זה האתר המדהים ביותר בימינו! יש עוד הרבה דוגמאות וכולן נכנסות תחת הכותרת "The holy land" - הארץ הקדושה.

אנחנו צריכים להתרכז במיתוג הזה כי הוא נכון וכי הוא, בתת-מודע, מחזיר אותנו להיות הבעלים של הארץ בעיני העולם.יש לבנות מסלולים על סמך תקופות. התייר פעם יטייל בעקבות אברהם אבינו, אח"כ בטיולו הבא בעקבות יהושע, פעם אחרת בעקבות דוד המלך או בעקבות מפעלי הבנייה של הורדוס או שיטות עתיקות להובלת מים או שיטות ביצורים לאורך אלפי שנות היסטוריה של מלחמות. מכאן ניתן להתפתח לסיורי "אנשים": סיורים בעקבות תפישות שונות ביהדות או לפי פרד"ס: ביקורים עמוקים בישיבות ליטאיות, לימוד נשמה בספר התניא או תפילות בנוסח קרליבך וכד'- למה לנסוע להודו כאשר הודו לה' נמצא כאן?!

כמובן שנצטרך לתת גם נופש מרענן ואז מעבר לפטנטים הרגילים של חוף ים וג'קוזי אפשר לפתח פארק בנוסח דיסני המבוסס על סיפורי התורה מונגשים בפשטות. נכון שיש סכנה בהפשטה של המקרא אבל אם אנשים יראי שמיים יטפלו בחומר אני בטוח שניתן להגיע לתוצאות משמחות ומחברות. ניתן לפתח מאד את ים המלח הייחודי, את מכתשי הנגב שאין דוגמתם בעולם או תצורות במדבר יהודה עם טיולי "הישרדות" הכוללים חוויות של רועי עיזים והתבודדות עם מחשבה ודמיון יוצר. אין גבול למה שניתן לעשות בארץ, רק צריך לאהוב ולהתחבר!

מתוך עלון קוממיות