הרב דב ליאור - מהומה מיותרת

המהומה המחודשת של הפרקליטות סביב הפרשה הזאת אינה מוסיפה מאומה, פרט לעניין הציבורי המחודש שהיא מעוררת כלפי דברי "תורת המלך".

אמונה אלון , י"א באדר תשע"א

אמונה אלון
אמונה אלון
צילום: Hadas Parush/Flash90

אפשר לא להסכים עם דעותיו של הרב דב ליאור. אפשר לערער על הציטוטים ההלכתיים החלקיים המובאים בספרו של הרב יצחק שפירא "תורת המלך" - ופוסקי הלכה רבים אכן חולקים עליהם ויוצאים נגדו בחריפות. ואפשר להתפלא, להתפלא מאוד, על שהרב שפירא מצא לנכון לפרסם את הדברים, ועל שהרב ליאור נתן לכך את הסכמתו.

גם על סירובו של הרב ליאור להיחקר במשטרה, כאשר נקרא לעשות כן, אפשר לתמוה לא מעט, אם כי טענתם של הרב ושל תומכיו כי מבחינת חופש הביטוי, וחופש הדת, קיים פסול עקרוני בעצם חקירתו של רב על דברי תורה, נשמעת הגיונית וסבירה (מה גם שמורו ורבו של הרב שפירא, הרב יצחק גינזבורג, שאף הוא פירסם "הסכמה" לספר ואף הוא זומן בשעתו לתחנת המשטרה, כבר בא והסביר לחוקרים את כל מה שרצו לדעת, ואין לרב ליאור מה להוסיף). אפילו מחבר הספר, שהובל למעצר כשהוא כבול בידיו וברגליו באזיקים כמו פושע מסוכן, שוחרר זה מכבר.

נראה כי המהומה המחודשת של הפרקליטות סביב הפרשה הזאת אינה מוסיפה מאומה, פרט לעניין הציבורי המחודש
אם החליט - בגילו הלא צעיר ובמעמדו המכובד - ללכת על המאבק העקרוני הזה עד הסוף, גם במחיר ישיבה בכלא, מן הראוי שמתנגדיו ינסו, ולו לרגע, להפסיק את צרחות השנאה שלהם ולהקשיב למה שהוא אומר
שהיא מעוררת כלפי דברי "תורת המלך", שאולי מוטב היה כי יישכחו.

ובכל זאת, חוק הוא חוק. הרב ליאור עלה בילדותו ארצה על ספינת המעפילים אקסודוס, לאחר ששרד את השואה ואיבד בה את שני הוריו. את כל ימיו הוא מקדיש, מאז, למען תורת ישראל ולמען מדינת ישראל, ולכאורה היינו מצפים שיכבד את הרשויות של המדינה היקרה לו. אם אינו עושה כן, אם החליט - בגילו הלא צעיר ובמעמדו המכובד - ללכת על המאבק העקרוני הזה עד הסוף, גם במחיר ישיבה בכלא, מן הראוי שמתנגדיו ינסו, ולו לרגע, להפסיק את צרחות השנאה שלהם ולהקשיב למה שהוא אומר.

"תורת המלך" - ספר שדן באופן תיאורטי לחלוטין בדיני מלכים על פי התורה - אינו הנושא של הוויכוח הזה, וספק אם הוא היה הנושא שלו מלכתחילה. אין בכל מדינת ישראל אדם שפוי אחד, הסבור שמותר, מבחינה מוסרית או הלכתית, להרוג גוי חף מפשע (כמו שגם אין, תשאלו את המשטרה, רב שהתיר לרצוח ראש ממשלה!). בגלל הסכנה שאנשים קלי דעת וחמומי מוח יפרשו את התיאוריה כהלכה למעשה, יצאו נגד הספר אישי ציבור דתיים וימניים רבים. פוסקי הלכה חשובים אף עירערו על ערכו התורני וההלכתי, ובהם הדיין הרב זלמן נחמיה גולדברג, שטען כי הספר מכיל דברים ש"אינם נכונים מכוח הדין וגם אין להם מקום בשכל האנושי".

מי שלמרות כל זאת עושים לספר הזה באזזזז אינסופי, הם דווקא אלה הקוראים עתה למעצרו של הרב ליאור. בקרב הרבנים שקראו לממשלה לבטל את צו המעצר, היו שקראו, בהזדמנויות אחרות, לשרוף את הספר פן ישמש הלכה למעשה. מנגד, יש מי שעלולים לשרוף, יחד עם הספר, גם את חופש הביטוי וערכים דמוקרטיים נוספים.

המאמר פורסם בעיתון "ישראל היום"