שגריר ישראל בבריטניה, מר רון פרושאור, אמר לאחרונה כי מה שמרתיח אותו הם אותם פרופסורים ישראליים המצטרפים למסע ההסתה וההחרמה ולשלילת זכות קיומה של ישראל. "אני לא מבין איפה היושר האינטלקטואלי שלהם. הם מגיעים מאוניברסיטאות בארץ וקוראים להחרים את האוניברסיטה שמעסיקה אותם! זו המצאה ישראלית שאין לה אח ורע".

חשוב להבין כי מעשיהם של אותם הישראלים המסייעים למסע הדלגיטימציה כנגד מדינת ישראל עלולים לעודד מגמות מסוכנות שכבר קיימות במדינות אירופה השונות. קיומה של מדינת ישראל, המוקפת מדינות עויינות, הוא דבר הנתון כל העת בסימן שאלה. תרחישי קיצון - שנראים כעת כבעלי סבירות נמוכה - יכולים להתעורר לפתע, וסיוע מוסרי וחומרי של מדינות אירופה לג'נוסייד נוסף של העם היהודי עלול להתגשם באופן בוטה.

צריך להבין את מה שמתרחש בימים אלה בעולם ואת ההסתה נגד ישראל כהכנה אידיאולוגית לקראת המערכה הצפויה. בהקשר זה, אין מנוס מהשוואה היסטורית בין תקופת השואה לתקופתנו. הנאצים לא החלו מייד בהשמדת היהודים, הם הקדימו לכך מסע תעמולה ארסי שארך מספר שנים, עוד טרם פרוץ המלחמה. הם השתמשו בכל אמצעי התעמולה הגבלסיים ובכל אמצעי התקשורת כדי להציג את היהודים כ'מרעילי בארות' וכמוצצי דמה של האנושות. תעמולת הזוועה שקדמה להשמדה היא שהכשירה את לבבות עמי אירופה לקראת חיסול "הבעיה היהודית".

מסתבר כי יש קושי להשיג רוב שיתמוך בהקמת הוועדות כי חלק מחברי הכנסת והשרים חושבים שמדובר בגישה המפלה לרעה את ארגוני השמאל.

גם עכשיו, מקדימה התעמולה האנטי-ישראלית את מעשי ההרג המתוכננים. הלינץ התקשורתי והתעמולתי נגד ישראל הפך זה מכבר לתחביב עולמי וכהכנה אידיאולוגית למעשה עצמו. במקביל קולטים החיזבאללה והחמאס אלפי טילים מדוייקים המכסים כמעט את כל שטח ישראל. צבירת הטילים שתכליתם המוצהרת והברורה היא להרוג אוכלוסיה אזרחית אינה מטרידה את אומות העולם ואינה נושא הנידון בעיתונות הבינלאומית.

בהתאם לכך יש להבין כי אמירות ומעשים המבוצעים ע"י ארגונים, כלי תקשורת וקבוצות קיצוניות - אסור להם שיתקבלו בסלחנות ע"י הציבור הישראלי. אלה אינם דברים היכולים להיכלל במסגרת של "חופש הביטוי", כי אלה הם בדיוק הדברים שיוצרים בעולם את התשתית הרעיונית שתצדיק את ההרג ההמוני ואת פשעי המלחמה המתוכננים נגדנו. הציבור הישראלי והממשלה צריכים להבין כי אותם ישראלים המסיתים והמעלילים נגד המדינה הם חלק ממסע תעמולה הנותן לגיטימציה לפעילות אלימה והמכשיר את הלבבות לקראת פשעי המלחמה הצפויים. אותם משלחות מטעם ארגונים ישראליים היוצאות לחו"ל במטרה להעליל על צה"ל והמדינה, אותם "חוקרים" באקדמיה המייצרים פרסומים מכפישים ומקבלים בתמורה לכך תואר אקדמי, אותם אנשי קולנוע המפיקים סרטים פרו-פלשתינים במימון מדינת ישראל – כל אלה יוצרים את התשתית האידיאולוגית שתצדיק בעתיד כל מעשה נפשע. אנשים אלה עושים את הכל כדי שמעשה הלינץ' המיועד נגדנו יתקבל בעולם כדבר טבעי, ראוי ומתבקש.

בכותרות העיתונים מדובר על הקמת וועדות לחקירת ארגוני השמאל - אך האם רוצים לחקור אותם בגלל שהם בשמאל ? מדובר בארגונים שהם אנטי-ישראליים ואשר מנהלים מסע תעמולה כנגד זכות קיומה של מדינת ישראל. הם מסייעים לפלשתינים ולמדינות אירופה לפגוע בכלכלה הישראלית, להעמיד למשפט קצינים בצה"ל, ובמעשיהם הם מעניקים לגיטימציה מוסרית ורוח גבית לחיסולה של המדינה היהודית. המשטרה, משום-מה, אינה חוקרת אותם על מעשי ההמרדה שלהם והיועץ המשפטי לממשלה אינו פותח בחקירה על הסיוע שהם מעניקים לאוייב. טוב לפחות שהכנסת תעשה זאת.

אולם, מסתבר כי יש קושי להשיג רוב שיתמוך בהקמת הוועדות כי חלק מחברי הכנסת והשרים חושבים שמדובר בגישה המפלה לרעה את ארגוני השמאל. גם העיתונות והטלוויזיה חוזרות על טעות זו ומכנות את הוועדות המוצעות - "ועדות לבדיקת ארגוני שמאל", בשעה שהשם האמיתי של הוועדות צריך להיות: "הוועדות לחקירת המימון לשלילת זכות קיומה של ישראל ולהשתלטות על אדמותיה".

צריך, אם-כך, להתריע בפני הציבור ולהסביר לחברי הכנסת המסתייגים כי אין פועלים נגד ארגוני שמאל בשל תפיסתם השמאלית כשלעצמה, אלא רק אם מעשיהם מסכנים את קיום המדינה. בנוסף, סביר להניח כי תחת מדיניות אחראית יותר היה זה מעשה נכון וראוי לפתוח בחקירה משטרתית דחופה ולא להסתפק רק בוועדות חקירה פרלמנטריות.