מותו של "הקשר"

גורמי רדיקלים, הקוראים לאלימות כדוגמת בן לאדן, יישארו באזורנו הרבה אחרי שהדיו על הסכם שלום ישראלי-פלסטיני ייחתם.

דני אילון , כ"ג באדר תשע"א

הערכה לעם, מאבק במנהיגות. איילון
הערכה לעם, מאבק במנהיגות. איילון
פלאש 90
השבועות והחודשים האחרונים, הוכיחו למעשה באופן סופי, את הכשל הלוגי שבאחת מהתיאוריות העוסקות בפיתוח ושלום במזרח התיכון. מזה כמה שנים, טוענים בכירים ומומחים זרים, שהשלום במזרח התיכון כולו, יתרחש לאחר חתימה על הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. טענה לוגית זו, לדעת אותם בכירים ומומחים זרים, מכונה "הקשר".
 
הנשיא האמריקאי לשעבר, ג'ימי קרטר, גורס שרעיון "הקשר" אינו עניין של מדיניות אלא של עובדה בשטח, שהדרך לשלום במזרח התיכון כולו, עוברת בירושלים. ויקילייקס הוכיח בהדלפותיו, שבקרב מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות בעולם הערבי, הסכוך הישראלי פלסטיני זוכה לחשיבות נמוכה בסדר העדיפויות בעוד שהסוגיה האיראנית היא המדאיגה ביותר. ההדלפות של וויקיליקס מערערות את תיאוריית "הקשר" עד ליסוד, אולם האירועים האחרונים באזורנו הנחילו לתיאוריה את המכה האחרונה. 
 
למעשה, רק עשרה אחוז מאחת עשר מיליון המוסלמים שנהרגו בסכסוכים אלימים מאז הקמת המדינה נהרגו כתוצאה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני או הישראלי-ערבי.

בשנה שעברה, תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) פרסמה דו"ח שבחן בסיועם של מלומדים וחוקרים ערביים את ההתפתחות האנושית במדינות ערביות. הדו"ח קבע שהעולם הערבי לא התפתח בתחומים של חירות, זכויות נשים וחינוך. בנוסף, כ-50 אחוז מהעולם הערבי חיים מתחת לקו העוני הבינלאומי.
 
תיאוריית "הקשר" גרמה לקשר שגוי של אחריות בין אירועים, ראשיים ושוליים, המתרחשים מחוץ לגבולות ישראל. כאשר מתרחצים בחופי סיני הותקפו על ידי כריש, היו רבים שטענו שהמוסד היה זה ששחרר את הכריש ושעל ישראל מונחת האחריות הבלעדית לאותה תקרית. העיסוק הרב במונח "סכסוך המזרח תיכון" גורמת למנתחי מדיניות להתעלם לחלוטין ולבטל כלאחר יד כל אירוע או סכסוך המתרחש באזור אחר במזרח התיכון.
 
למעשה, רק עשרה אחוז מאחת עשר מיליון המוסלמים שנהרגו בסכסוכים אלימים מאז הקמת המדינה נהרגו כתוצאה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני או הישראלי-ערבי. לצערי, גורמים רדיקלים, הקוראים לאלימות כדוגמת בן לאדן, יישארו באזורנו הרבה אחרי שהדיו על הסכם שלום ישראלי-פלסטיני ייחתם.
 
הויכוח שפרץ לאחרונה סביב השאלה האם יציבות וביטחון חשובים יותר מדמוקרטיה וחירות, אינו רלוונטי. כולי תקווה שאזורנו יגיע לנקודה בה ארבעת המרכיבים יתקיימו במקביל, אולם מציאות שכזו אפשרית רק אם נראה במזרח התיכון כשלם ולא כעל מימד אחד בו הפתרון לכל בעיות האזור נעוץ בהסכם שלום ישראלי-פלסטיני.
 
כאשר יבוא היום וישראל תחתום על הסכם שלום, עליה להיות בטוחה שהאזור יציב ואינו נתון לשינויים. תיאוריית "הקשר" מתעלמת לחלוטין מהמתרחש מחוץ לגבולות ישראל, וכעת עליה להשיב את העיסוק מסביב לסכסוך הישראלי-פלסטיני לפרספקטיבה הראויה לו.