מהו גידרה של קריאת פרשת שקלים בזמן המקדש ובימינו?

מה הסיבה שקוראים פרשת שקלים בימינו, שאין ביהמ"ק?

הרב רא"ם הכהן , ל' באדר תשע"א

הרב ראם הכהן
הרב ראם הכהן
שלומי שלמוני

במשנה בשקלים (א,א) שנינו: "באחד באדר משמיעין על השקלים". המשנה אינה מפרטת באיזה אופן משמיעים. במשנה במגילה (ד,ד)  שנינו: "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר...". כלומר דרך ההשמעה היא על ידי קריאה בתורה בשבת ראש חודש או בשבת הקודמת לו.

הגמרא בבבלי (כט,ב) מבארת את מקור הדין לקריאה בזמן בית המקדש: ""זאת עולת חודש בחדשו", אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה" בהמשך מסבירה הגמרא שמכיוון שצריך בחודש ניסן להקריב קרבנות מתרומה חדשה, צריך לגייס את הכסף כבר באדר.

בגמרא (שם) נחלקו מה היא הפרשה שקוראים. רב אומר שהפרשה היא זו העוסקת בקרבן התמיד (במדבר כח) ששם נאמר: "זאת עולת חודש בחודשו" (שממנה לומדים שצריך להקריב מתרומה חדשה) ושמואל סובר שקוראים את תחילת פרשת כי תשא (שמות ל) הנהוגה בימינו.

השאלה העומדת בפנינו מה הוא גדר קריאת פרשת שקלים לאחר חורבן הבית כשאין קרבנות שלהם נדרשים השקלים? ספר החינוך (קה) כותב: "ועכשיו בעוונותינו שאין לנו מקדש ולא שקלים, נהגו כל ישראל לזכר הדבר לקרות בבית הכנסת בכל שנה ושנה פרשה זו... בשבת שהוא לפני ראש חדש אדר לעולם". לדעת החינוך הקריאה הינה רק בגדר "זכר".
המשנה-ברורה (תרפה,א) מביא את הקריאה רק כ"זכר", אולם בהמשך (שם,ב) מעתיק את דברי הלבוש שמרחיב את גדר הקריאה בזמן הזה: "הראשונה היא פרשת שקלים לזיכרון מצות מחצית השקל... ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה".

בתנחומא (כי תשא,ג) מרחיב שקריאת הפרשה בזמן הזה "זוקפת" את ראש בני ישראל: "וכן משה לימד תורה לישראל והדריכן למצות ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראים בהם בכל שבת ובכל חדש וחדש ובכל מועד והם מזכירים אותו בכל פרשה ופרשה. ובפרשת שקלים אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע משאני מת אין אני נזכר. א"ל הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן, כך בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני כאלו את עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן. מנין? ממה שקראו בעניין "וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא את ראש" "שא את ראש" לא נאמר אלא "כי תשא"". כלומר, המשמעות של קריאת שקלים לדורות היא לא רק זכר אלא גם מעין המשמעות הרוחנית של הרמת התרומה למקדש.

הרמ"א (רפב) מביא מחלוקת האם קטן יכול לקרוא את ארבע הפרשיות: "קטן יכול לקרות בפרשת המוספין או בד' פרשיות שמוסיפין באדר, וכן נוהגים (ר"ן ומרדכי פרק ב דמגילה), אע"פ שיש חולקים". רבי עקיבא איגר (שם) מביא מתשובות פרח-שושן שחולק על הרמ"א וסובר שהעיקר כדעה השנייה שקטן לא יקרא אף אחת מארבע הפרשיות. כן מביא ב'לוח ארץ ישראל' שאין נוהגין שקטן עולה. בהררי-קודש על מקראי-קודש להרב פרנק טוען שהמחלוקת האם קטן עולה למפטיר בפרשת שקלים תלויה בגדר הקריאה: אם הקריאה היא רק זכר להכרזה מזמן המקדש, אין מניעה שקטן יקרא; ברם אם הגדר הוא מדין "ונשלמה פרים שפתינו כלומר כתחליף למצווה, ישנו דין שכל אחד יקרא (כמובן, באמצעות העיקרון של שומע כעונה) וקטן לא יכול להוציא מפני שאינו מחויב.

יהי רצון שיבנה בית המקדש השלישי במהרה בימינו, ונזכה להשמיע על השקלים על ידי קריאת התורה ונזכה לתרום מחצית השקל לתרומת הלשכה לקרבנות ציבור בכל שנה ושנה בחודש אדר - מתרומה חדשה.

(המאמר פורסם בעלון 'שבת בשבתו')