צריך לדעת לפרגן

מי שמונע עצמו מלפרגן לזולת יש בו מעט מכפיות טובה.

הרב מאיר נהוראי , ל' באדר תשע"א

הרב מאיר נהוראי
הרב מאיר נהוראי
צילום: יח"צ

מילות הערכה ותודה כמעט ואינן נשמעות בתקופתנו. בחיי היום הסוערים מלווים את האדם מתחים, שעלולים לפגום ביכולתו לפרגן אפילו לבני משפחתו ולחבריו.

פרשתנו מתארת את בנית המשכן והקמתו. לאחר סיום המלאכה משה מברך את העוסקים במלאכה: 'וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה'. משה מפרגן לעם ישראל על בניית המשכן למרות שנצטוו על בנייתו זאת ועוד, בניית המשכן היה אינטרס מובהק של עם ישראל.

רש"י מצטט את דברי חז"ל, שסברו שכך ברכם משה: 'יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם – 'וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ'. משה אינו מסתפק רק בהודאה לשעבר אלא גם בתפילה לעתיד יהי רצון שהקב"ה ינעם לכם וייטיב את מעשיכם. פסוק זה חותם את פרק צ' בספר תהילים ולאחריו מזמור השגור בפינו פרק צא: 'יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן אֹמַר לַה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם'. פירוש, מעשנו ינעמו ובמיוחד כאשר נבטח בהקב"ה ונאמין שהוא שומר עלינו בכל רגע.

תפילה זו אומצה על ידי כלל ישראל והיא נאמרת בכל מוצאי שבת וכך מסביר רבי צדקיה הרופא בספרו שבולי לקט סי' קכט: 'והמזמור הזה אמרו משה רבינו ע"ה בשעה שהקים את המשכן והתפלל על המזיקין שיכלו מן העולם' וכך מנהגנו לאומרו במוצאי שבת ולבקש מהקב"ה, שישפיע עלינו שפע של ברכות. במהלך כל שבוע אנו מקימים ובונים משכן משתדלים לעשות דברים משמעותיים ולאחר מנוחת השבת ולקראת שבוע חדש אנו מתפללים לקראת השבוע הקרוב וחוזר חלילה.

הפרגון יסודו בהכרת הטוב ומשה עצמו כבר למד בתחילת מנהיגותו מהי כפיות טובה. משה נמנע מלהכות ביאור מפאת כפיות טובה וכדברי המדרש: "אמר ר' תנחום, אמר הקב"ה למשה: המים ששמרוך בשעה שהושלכת לים, ועפר שהגין עליך ביום שהרגת את המצרי, איני דן שילקו על ידך לפיכך נלקו על ידי אהרן". היאור והעפר אינם מרגישים ואינם נעלבים. אעפ"י כן, הקב"ה מונע ממשה שילקה אותם.

כפיות טובה פוגעת באדם עצמו ומשחיתה את מידותיו ולכן יש להימנע מלהיות כפוי טובה גם מול יאור חסר רגשות. בטרם נבנה המשכן סופג משה ביקורות קשות מהעם ושיאו של המתח שבין משה לעם מתרחש בשבירת הלוחות. אולם ברגע שהוקם המשכן משה נעמד ליד עושי המלאכה ומברך אותם בברכה מיוחדת.

אמירת תודה היא חלק מהכרת הטוב ומי שמונע עצמו מלפרגן לזולת יש בו מעט מכפיות טובה. אסור להגיב רק שמתרחשות תקלות אלא חובה להגיב גם במקום שצריכה לבוא מילה טובה – ישר כח. אמירת תודה לעושי המלאכה מעצימה את המוטיבציה ותורמת במניעת שחיקה בפועלנו.

(המאמר פורסם בעלון 'שבתון')