מי הרמטכ"ל שלי

מה התכונות הצריכות להיות לרמטכ"ל בצבא ישראל

איציק שדמי , ד' באדר ב תשע"א

איציק שדמי
איציק שדמי
ערוץ 7

כדי לתאר את הדמות שאני הייתי רוצה לראות כרמטכ"ל הנכון לעם ישראל צריך לחלק את הדיון לשתי מצבים: מצב אידיאלי אולי אפילו אוטופי ולעומתו - מצב עכשווי, במציאות של ימינו.

הרמטכ"ל האידיאלי הוא ללא ספק אחת מהדמויות התנכיות כמו: משה רבינו שהיה גם מצביא בכמה מלחמות, יהושע ששחרר את כל הארץ, וכמובן דוד המלך. כולם – קודם כל אנשי רוח ענקיים, ובד בבד מצביאים גדולים, עם קבלות מוכחות. אין כאן מקום להאריך, אך אי אפשר בלי להדגיש שיש אידיאל ואליו צריך לשאוף.

הרמטכ"ל של ימינו לצערנו עדיין לא דמות ענק כמו אלה שהזכרתי. אבל גם מרמטכ"ל של היום יש מקום לבוא ולשרטט את הדמות שאותו אנו רוצים לראות בראש הפירמידה. גם היום נדרש אוסף של תכונות מרמטכ"ל הצבא היהודי. כמפקד הצבא וראש הפירמידה הארגונית הוא צריך להיות כמובן בעל היכולות האלה: של מפקד ושל מנהל. הצבא הוא גוף מאד גדול ומאד מורכב. בשיגרה צריך לנהל אותו גם בהיבט של כח אדם – לוחמים ותומכי לחימה, דרך מהנדסים וטכנאים ועד ש"ג וטבח. בהיבט של ציוד מדובר במערכת עצומה ומורכבת: ממטוסים, אוניות, וטנקים, ועד גרביים ונעליים. בהיבט האימונים יש המון סוגי אימונים שחלק גדול מהם אפילו לא מגיע לידיעת מי שאינו חייב לדעת. על כל המערכת הזאת אחראי הרמטכ"ל והוא אמור לדאוג שכל המערך הזה יתפקד, ובמינימום תקלות. כי תקלה לעיתים קרובות משמעותה – נפגעים.

הרמטכ"ל משמש גם כמצביא העליון. הוא זה שצריך להחליט על פעולות, על תיאום בין כוחות ועל הזזת כוחות מחזית לחזית בהתאם לצורך. ברור שיש תכונות חשובות של ראיית התמונה כולה, כושר ניתוח של התמונה, שיקול דעת, רגיעה בשלב המחשבה, ויכולת קבלת החלטות מהירה ואמיצה.

עד כאן זה ברור. תיארנו, מאד בקצרה את התכונות הנדרשות מרמטכ"ל כאיש מקצוע. אבל יש דרישות נוספות. הרמטכ"ל הוא הדמות שעומדת בראש מערכת שהדרישות מכל חייל שבה הן תובעניות מאד. חייל נדרש לעמול קשה, לוותר על שינה, לחיות לפעמים בתנאים קשים מאד, ובעיקר – להיות מוכן להיפגע ואף להקריב את נפשו. החייל עושה זאת מסיבות אחדות ולא רק מסיבה אחת. אבל גם דמות המפקד היא אחת הסיבות. ולצורך זה נחוץ שהמפקדים שלו – ברמות השונות, יהיו בעלי שאר רוח הראויים לפקוד עליו לבצע משימה שיש בה סכנה מוחשית.

התכונות הנדרשות הן: יושר אישי גבוה, צניעות, מסירות אין קץ ללוחמים מצד אחד ולמדינה מצד שני, ואידיאולוגיה.

את הנקודה האחרונה אני רוצה להרחיב מעט. רמטכ"ל חייב שתהיה לו אידיאולוגיה שאומרת לו "מה אנחנו עושים בארץ הזאת". שנותנת לו תשובות לשאלות: למה אנחנו כאן? דוקא כאן? מה זכותנו על הארץ? ואיך ממשים במקסימום את הזכות הזאת?  צריך שיהיה לו מטען של כל הדורות שלפניו, ושל כל הדורות שיגיעו אחריו, מה הוא מנחיל להם בדיוק בשאלות האלה.

הוא צריך להיות מוסרי והמוסר חייב להיות נר לרגליו. בהיבט הזה חשוב שיאמר לעמו גם איזה הוראות הוא חייב לקבל, אילו הוראות הוא לא חייב לקבל, ואיך הוא מבצע את ההוראות שכן קיבל. מפקד אינו רובוט. מפקד צריך לבצע הוראות ופקודות כל עוד הן שייכות למסגרת שבה הוא מתפקד. שאלות מוסריות אינן שייכות לתפקודו כמפקד ועליהן הוא צריך לחישוב כבן-אדם שיש לו מוסר ויש לו מצפון ויש לו ערכים וכך לשפוט אותם.

הרב הצבאי הראשי לשעבר כתב ספר שבו תיאר איך יצא למאבקים קשים ואילו הניח את המפתחות על השולחן בכמה מקרים שנגעו בציפור נפשו. יש לי ביקורת על הרב הזה, אבל בעיקרון - זה תפקידו של כל מפקד ובמיוחד רמטכ"ל – לשפוט נכון ולהיות מוסרי!

(המאמר פורסם בעלון 'קוממיות')