לשלוט על עם אחר
לשלוט על עם אחר

הרצח באיתמר מבטא את גישת הערבים כלפינו, היהודים. הוא אינו הראשון, ואיתמר עצמה כבר נפגעה קשות בעבר. גם רצח תינוקות, בכוונה תחילה, כבר ראינו. אם זאת שלהבת פס בחברון שנרצחה בכינון ישיר של צלף, אם תינוקת במיטתה באדורה, וילדי חתואל בדרך קטיף.

אנו, כאזרחי ישראל, איננו יכולים להסתפק בהפניית אצבע כלפי הרוצחים. גם גינויים של מנהיגי הערבים הם, לכל היותר, הצגה תקשורתית. כאזרחי המדינה אנו צריכים לפנות אל קברניטיה, אל צה"ל, אל אנשינו שלנו. הם אלו החייבים לדאוג לבטחוננו. והם יוצרים, בכוונה או בבלי דעת, מצג המביא אם הערבים לתקוף ללא חשש להפסד. והנה דוגמאות לשדרים היוצאים מאיתנו.

יפונו מאחזים שנבנו על אדמה פלשתינית, מכריזה כותרת גדולה ב"ישראל היום", ביום שלישי, ב' באדר ב'. וקל להניח שדומותיה נמצאות גם בכלי תקשורת אחרים. וברור שיש פה טעות. (בתקווה שאין כאן הטעייה!). האדמה אינה פלשתינית ולו מהסיבה הפשוטה שאין הגדרה משפטית כזאת, שהרי אין מדינה בשם הזה. ברור גם שאין שום עובדה היסטורית התומכת בהגדרה הזאת. המירב שניתן לכתוב הוא שמדובר באדמה של ערבים. נניח אפילו אדמה של פלשתינים. אבל בשום מקרה אין מדובר באדמה פלשתינית.

חיים ומוות ביד הלשון, אמרו חכמינו. ההיגד הזה חל גם כאן. כי אם זו אדמה פלשתינית, הפירוש המיידי הוא שיש מדינה כזאת, יש שייכות כזאת, ומכאן השלכות משפטיות ואפילו מלחמתיות להשבת הנכס לציבור הע

חיים ומוות ביד הלשון, אמרו חכמינו. ההיגד הזה חל גם כאן. כי אם זו אדמה פלשתינית, הפירוש המיידי הוא שיש מדינה כזאת, יש שייכות כזאת, ומכאן השלכות משפטיות ואפילו מלחמתיות להשבת הנכס לציבור העונה על ההגדרה הזאת.

ונה על ההגדרה הזאת. ובכלל, אנו עדים לחכמים שאינם נזהרים בדבריהם. כך קראנו באותו עיתון, ביום שלפני, על "הישוב הישראלי פלשתיני נווה שלום". האומנם? האם אין הישוב ברבונות מדינת ישראל, ותושביו אזרחיה? מנין נובעת ההגדרה הזאת? ואולי זו עבירה על החוק בהיותה מכילה בתוכה העברת שטח ריבוני ישראלי לרשותם של אחרים?

כיוצא בזה שמענו את נשיא המדינה- על פי החדשות בחצות לילה של ב' באדר ב'- הקורא למתנחלים "לחזור הביתה". מונח מבית היוצר של הקופירייטרים של השמאל. שהרי אם מר פרס אינו מתיחס לחבלי ארץ ישראל המובטחת, התנ"כית, בהם עוצב חלק מרכזי מההיסטוריה של היהודים, ובה שוכנים אתרי מורשת מרכזיים, כ"בית", מה יגידו הגויים? ובכלל מעניין איך יסביר נשיאם של אזרחי ישראל לעשרות אלפים מאזרחיה שנולדו במקומות אלו- ואפילו דור שלישי במשפחות רבות- שהם אינם מתגוררים בביתם? האם משפחת פוגל גרה מחוץ לביתה החוקי?

עוד דוגמה לסמנטיקה לשמה היא האמירה המובלטת בתקשורת לפיה "אסור לשלוט על עם אחר". אומרי המשפט הזה אינם צריכים גם להסבירו. הם בפשטות, מחדירים אותו כמות שהוא, ללכסיקון הישראלי, ואנשים מצטטים אותו מבלי לחשוב על משמעותו האמיתית. והבה וננסה לפרק אותו ולבחון את טיבו. וזאת כאנשים בעלי היגיון פשוט ושכל ישר בלי להיזקק למומחי לשון באקדמיה ללשון העברית. מה גם ששר הביטחון פלט, כדרכו, עוד שטות של בערות. באמירתו שאנו העם היחיד בעולם השולט על עם אחר.

מהו עם אחר? האם מדובר בבעלי דת אחרת? לאום אחר, כלומר ערבים? אז איך נתיחס לבעלי אזרחות ישראלית ממוצא ערבי, נוצרים או מוסלמים? האם שליטה על ערביי הגליל, המשולש, נחל עירון וירושלים היא שליטה על עם אחר ודין מדינת ישראל להעביר את אותם תושבים, ואולי יחד עם בתיהם לשלטון אחר? ירדני, או מצרי? ומה יהיה דין הרצף הבדואי שמבאר שבע ודרומה וגם מזרחה? ואיך נתיחס לדרוזים מהכרמל שבודאות אינם יהודים? והרי לא יעלה על הדעת שהאזרחות היא הקובעת, שהרי אז המיעוט היהודי האמריקאי- שיש לו, כמדומני, רוב בכמה משכונותיה של ניו יורק- הוא אותו עם כמו הנוצרים באמריקה?

ובכלל, כדאי להתבונן מסביב. בשליטה של ממשלת קנדה בלאומים גדולים בשטחה. ומי שולט בדרום סודן, למשל? ומה קורה בלבנון? או בבלגיה? והאם מלך מרוקו אמור לשלוט במיעוטים אצלו. ומה בנוגע לסקוטים או לאירים שאינם רואים עצמם שייכים לעם האנגלי? או באוסטרליה?

ומה פירושה של שליטה? אם לערביי ישראל יש נציגות בכנסת, היא חלק מגופי השלטון במדינת היהודים? ואם מדובר במאפיינים מסוימים המבדילים בין אוכלוסיות שונות, אולי גם תימנע השליטה של מדינת ישראל בתושבים יהודיים המסתייגים ממנה. כמו חלק מהציבור החרדי בירושלים ובבני ברק?

שאלות שמחייבות להגדיר הגדרות מדויקות יותר, ומתאימות, במציאויות המורכבות שאנו חיים בהן. ובודאות אינן יכולות להסתפק בהפרחת סיסמאות לחלל. וגרוע מזה, לספק נשק הסברתי ותעמולתי לאויבינו.