ברק שפך את הדם הזה

ברצחנות הפלשתינאצית אין חדש. גם לא בחייתיות שלה. במאה שנים ויותר של טרור ערבי, שהחל הרבה לפני 'הכיבוש', כבר היו אירועים מזוויעים למכביר כולל רצח תינוקות וילדים.

חן בן-אליהו , ז' באדר ב תשע"א

הרצח המזעזע של בני משפחת פוגל הי"ד באיתמר, אף-על-פי שבוצע בפועל ע"י חיה פלשתינאצית דו-רגלית, הריהו נופל לפתחה של ממשלת ישראל ובראשונה לפתחו של שר הביטחון ברק, הפוליטרוק בעל חמשת המנדטים, המסובב את הממשלה על האצבע כזנב המכשכש בכלב.

ברצחנות הפלשתינאצית אין חדש. גם לא בחייתיות שלה. במאה שנים ויותר של טרור ערבי, שהחל הרבה לפני 'הכיבוש', כבר היו אירועים מזוויעים למכביר כולל רצח תינוקות וילדים. הרצחנות טבועה במהותם של הערבים בכלל ושל הפלשתינאצים בפרט. די אם נזכור שהעומד בראשם, ההוא אבו-מאזן, הפרטנר הניאו-נאצי של נתניהו וברק, היה ממתכנני רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן 1972. והרי מה יותר יאה ונאה לו לאספסוף של רוצחים מאשר שרוצח יעמוד בראשו? אם כן, רצחנות זו אינה זקוקה לסיבה מיוחדת: עצם הקיום היהודי בארץ ישראל מצדיק מבחינתם רצח יהודים, כך לפני מאה שנים, כך היום וכך גם בעוד מאה שנים, גם אחרי איזה 'שלום', נסיגות נוספות וגירוש יהודים, חס וחלילה, מיהודה ושומרון. שהרי אז תימשך רצחנות זו ביתר-שאת בישראל הקטנה והמוחלשת.

ובכל זאת, את הרצח באיתמר יש לנסות ולהבין על רקע המציאות המדינית-ביטחונית בנקודת הזמן בה התרחש לאחר תקופה לא קצרה, יחסית כמובן, בה לא התרחשו אירועים רצחניים מסוג זה. את העידוד והדחיפה המשמעותיים להמשיך ולרצוח, להמשיך ולשפוך דם יהודים, מקבלים הרוצחים הפלשתינאצים בעת הזו בראש וראשונה מממשלת ישראל, מהעומד בראשה, ההוא נת
ממשלה המקפיאה את הבניה ביהודה ושומרון, ממשלה שאינה מאפשרת את התפתחות הישובים ומקשקשת עצמה לדעת בדבר 'שתי מדינות', הריהי כמסמנת לאויב הפלשתינאצי כי עוד מעט-קט ינוונו הישובים בדרך להחרבתם ולגירוש היהודים מהם.
ניהו אחוז פיק הברכיים, המשרטט מפות בריחה, ובעיקר משר הביטחון המרושע שלו, אהוד ברק.

הנה כי כן, ממשלה המקפיאה את הבניה ביהודה ושומרון, ממשלה שאינה מאפשרת את התפתחות הישובים ומקשקשת עצמה לדעת בדבר 'שתי מדינות', הריהי כמסמנת לאויב הפלשתינאצי כי עוד מעט-קט ינוונו הישובים בדרך להחרבתם ולגירוש היהודים מהם. בכך היא עושה דה-לגיטימאציה לישובים ולתושביהם ובכך היא אכן מתדלקת את מנועי הרצחנות הפלשתינאצית וממרקת בשמן את סכיניה, בשירות האתוס והמיתוס של ה'גבורה' הפלשתינאצית.

שר הביטחון ברק, בגיבוי השמאל הקיצוני בליכוד (מרידור, איתן וכו'), המפטפט השכם וערב על הצורך לברוח מרוב שטחי יהודה ושומרון, לבד מהגושים הגדולים, משמע על הצורך להרוס עשרות ישובים ולגרש עשרות אלפי יהודים מבתיהם, שר הביטחון שהסיר עשרות מחסומים ביהודה ושומרון וביניהם אף את מחסום חווארה בואכה איתמר, הוא שמסמן למרצחים הפלשתינאצים את מפת הרצחנות העדכנית בשירות האתוס והמיתוס: מבחינתו הישוב איתמר מיועד להריסה ותושביו מיועדים לגירוש. דהיינו, מבחינת האתוס הפלשתינאצי, מיועדים לרצח.

ומעל הכל, שר הביטחון ברק, המאמן את חייליו ברצח מתנחלים בסיטואציות מבוימות ומופרכות בהן הם 'חשים מאוימים' מצד מתנחל כלשהו, שר הביטחון ברק השולח את קלגסיו באישון לילה, בצוותא עם קלגסי אהרונוביץ' לבושי השחורים, להרוס מבנים בחוות גלעד, לייצר פרובוקציות במטרה שקלגסיו 'יחושו מאויימים' ואזי לכוון רובים ולפתוח באש על מתנחלים בכדי ליישם את הנלמד באימונים, שר ביטחון מרושע ומנוול זה, המחפש בכוח איזה אלטלנה משלו על-מנת לבסס את מעמדו הרעוע בשמאל הקיצוני, מבצע דה-לגיטימאציה מוחלטת למתנחלים, מוזיל את דמם ומראה קבל עם ועולם למרצחים הפלשתינאצים כי אכן גם מבחינתו, כאשר 'חשים מאוימים' אפשר וצריך לרצוח מתנחלים, הכל תלוי בסיטואציה...

ממשלת ישראל בכלל ושר הביטחון, הפועל מטעמה, אהוד ברק בפרט, הם אשר בדבריהם ובמעשיהם מבצעים דה-לגיטימאציה מוחלטת להתנחלויות ולמתנחלים, מכשירים את הקרקע, משרטטים את המפה ומסמנים את הדרך לרצחנות הפלשתינאצית ועל כן נושאים באחריות הישירה לשפיכות הדמים הזו ולאלו שיבואו אחריה, חס ושלום. באיתמר, הסכינאים של אבו-מאזן היו המוציאים לפועל. אולם בסיטואציה אחרת, במאחז כלשהו על גבעות השומרון, כאשר קלגסיהם המתוכנתים חסרי הרגש של ברק ואהרונוביץ' יביימו פרובוקציה ו'יחושו מאויימים' או-אז הם ירססו בכיף, באש חיה, ויחסלו גם יותר ממשפחה יהודית אחת, כפי שתרגלו באימונים. או-אז לפחות נהיה פטורים מכל הצרמוניה המזויפת שלהם על השתתפות בצער והזלת דמעות התנין באשר אז יבינו וידעו כולם מי האחראי הגלוי והישיר לשפך דם היהודים בהגנתם על ביתם ועל מולדתם.