להקדים תרופה למגפה
להקדים תרופה למגפה
גופי הכשרות בשושן הבירה התחרו ביניהם מי יזכה במכרז של מתן הכשרות המהודרת לסעודת אחשורוש. אין ספק שהבד"ץ שזכה במכרז השגיח על הרמה המהודרת של המוצרים ועם ישראל לא נכשל באכילת נבלות וטריפות ח"ו. אך בכל זאת אנחנו רואים ביקורת חריפה של חז"ל על עצם ההשתתפות במשתה עד כדי כך שזו אחת הסיבות שבגללה התחייבו "שונאיהם של ישראל כליה", ההתערבות עם הגוים היא העברה החמורה.

מו"ר, הרב מאיר כהנא, זעק רבות על החוסר בהבנה של הרעיון היהודי. הוא היה רגיל לומר שאנחנו מסתכלים ורואים עצים - מצוות, אבל לא רואים את היער – הרעיון היהודי. כאשר עסוקים בפולחן גרידא, עיתים לא רואים את הרעיון העומד מאחורי הפולחן. ניתן לראות את זה בתחומים רבים: ההקפדה כביכול על איסור "לא תחנם" בשמיטה כאשר מקפידים לקנות את כל הסחורה מהאויבים. ההקפדה להאריך באמירת אחד בשמע ישראל, כאשר לאחר התפילה רועדים כעלה נידף מגחמותיו של אובאמה, הקפדה על "שרויה" בחופי קפריסין ועוד.

הבעיה היא ההתערבות עם הגוים ועל כך אין אנו מקפידים כלל. ברוב מסעדות המהדרין בירושלים עובדים גויים בצוותא עם בנות דתיות. ברשתות השיווק, הקופאיות יהודיות כאשר עשרות עובדים גוים מקיפים אותן.

הגיעה השעה לעורר בעיה כאובה מאוד, שלצערנו הרבה נוטים לחשוב שהיא לא נוגעת לציבור "שלנו" והיא תופעת ההתבוללות. ב"ה בשנים האחרונות הדרישה למוצרי ומסעדות מהדרין כובשת גם את הציבור שלנו. גופי הכשרות לא מסתפקים בהדלקת האש בלבד ע"י יהודים כדרישת הרמ"א, אלא מקפידים להדר בשיטת מרן הבית יוסף שהמשגיח יעשה פעולה גם בתבשיל עצמו. אך את העיקר שכחנו! הסיבה לאיסור של בישולי נכרים היא משום חתנות כלשון הזהב של הרמב"ם: " ויש שם דברים אחרים, אסרו אותן חכמים, ואף על פי שאין לאיסורן עיקר מן התורה, גזרו עליהן כדי להתרחק מן הגויים--עד שלא יתערבו בהן ישראל, ויבואו לידי חתנות, ואלו הן:  אסרו לשתות עימהן, ואפילו במקום שלא לחוש ליין נסך, ואסרו לאכול פיתן או בישוליהן, ואפילו במקום שלא לחוש לגיעוליהן." (מאכלות אסורות פרק יז, ט).

הבעיה היא ההתערבות עם הגוים ועל כך אין אנו מקפידים כלל. ברוב מסעדות המהדרין בירושלים עובדים גויים בצוותא עם בנות דתיות. ברשתות השיווק, הקופאיות יהודיות כאשר עשרות עובדים גוים מקיפים אותן. בשירות הלאומי בנותינו משרתות עם בני שרות, רופאים וסטודנטים גויים. החשש של חז"ל הופך למציאות וטרגדיה יום יומית. מידי יום אנחנו מקבלים פניות נרגשות מהורים וחברות של בנות שמצאו את עצמן בקשר עם גוי, רק בשנה האחרונה טיפלנו בעשרות בנות דתיות וחרדיות מהן שהכירו את "ספי" (מוסטפא) במסעדה למהדרין בקניון מלחה בירושלים, חלקן הכירו את "מוחי" (מוחמד) בקייטרינג בגוש עציון, חלקן בנות שירות לאומי ששרתו במסירות נפש בבתי חולים ושם נפגשו עם רופאים ועובדים ערבים וחלקן הכירו את הערבי שהיה נער שליח בחנות הירקות במאה שערים. רק הבוקר נפגשנו עם אם בוכיה שהבת שלה ברחה עם אהוב לבה אותו הכירה בחנות "יש" למהדרין בירושלים.

פנינו להנהלות החנויות, פנינו לאגודות השונות של השירות לאומי, לצערינו כולם אומרים שהם מכירים את התופעה אך כולם מרימים ידיהם לשמים, מלאים בתירוצים אך עם אפס מעשים בשטח. לכן, אנו פונים אליכם הורים ומחנכים יקרים, בואו ונאחד את הכוחות כדי לטפל בגורמים לתופעה, נקדים תרופה למגפה, נחליט כולנו שהבנות שלנו לא יעבדו ולא יעשו שירות לאומי ביחד עם גויים. את הקניות שלנו נעשה בחנויות על טהרת העבודה העברית, נבדיל בין ישראל לעמים, בין בנותינו לגויים וכך נצליח להציל בנות יהודיות ונציל עולמות מלאים. שהרי "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא".